נגישות
נגישות

רפואת נשים: בדיקת אולטרה סאונד

(0)
לדרג

מכשיר האולטרה-סאונד משול לסטטוסקופ של הגינקולוג. בעזרתו מבצעים בדיקות שגרה, סקירת מערכות בעת הריון, ולאחר מכן במהלך הלידה. סקירה מיוחדת

רופא גינקולוגיה ומיילדות (נשים) ,מומחה ליילוד וגינקולוגיה
077-2313161 (מספר מקשר)

מכשיר האולטרה סאונד (א"ס) משמש את הגינקולוג כשם שהסטטוסקופ משמש את הרופא הפנימאי, רופא הילדים ועוד.
האולטרה סאונד הינו בשימוש בכל תחומי המיילדות והגינקולוגיה, הפריון והאונקולוגיה הגינקולוגית - אם כעזר לבדיקה הגינקולוגית השגרתית, אם לאבחון פתולוגיות באגן (כולל רחם וטפולות), אבחון מומי רחם, טיפולי פריון וכמובן המעקב הצמוד בהריון ובלידה.

מהו האולטרה סאונד? למה משמשת הבדיקה? ומה השימוש בו ברפואת נשים? על שאלות אלה ועוד, במאמר זה.

מהי בדיקת אולטרה סאונד?

בדיקת אולטרה סאונד היא בדיקה המבוססת על עקרון הדופלר: שליחת גלי קול הפוגעים בעצם כלשהו (עובר, רחם, כלי דם) בזווית מסוימת החוזרים בזווית שונה אל מקור שליחת גלי הקול, תוך קבלת תמונה על המסך. רופאים/ות או טכנאים/יות, המבצעים בדיקת אולטרה סאונד, עובדים עם מתמרים; אלה הם "כלי העבודה" שלנו, שדרכם נשלחים גלי הקול. קיימים שני סוגי מתמרים: האחד, מתמר בטני, המשמש לבדיקות בטניות, בעיקר במיילדות, אך גם בגינקולוגיה; והשני, מתמר וגינלי, המשמש לבדיקות נרתיקיות, הן בגינקולוגיה (בעיקר), והן במיילדות.

מה ההבדל בין מכשירי האולטרה סאונד השונים?

ביחידות אולטרה סאונד, במרפאות ובמכונים, יכולים להיות מספר מכשירי אולטרה סאונד. המכשירים עצמם נבדלים אחד מהשני, לפי הצורך הנדרש על ידי הרופא או הבדיקה. כך, למשל, רופא ראשוני או טכנאית העוסקים בבדיקות גינקולוגיות שגרתיות ו/או בדיקת זקיקים, בהערכת גיל הריון והערכות משקל, אינם נזקקים למכשיר מתוחכם ויקר. לעומת זאת, רופאים העובדים ביחידות אולטרה סאונד או עוסקים בסקירות מערכות וכדומה, נזקקים למכשירים טובים יותר, הכוללים מתמרים עם רזולוציה טובה יותר (תדר המתמר גבוה יותר), תלת מימד וכדומה.

למה משמש האולטרה סאונד בתחומי רפואת נשים?

האולטרה סאונד מצוי בשימוש בכל תחומי המיילדות והגינקולוגיה, הפריון והאונקולוגיה הגינקולוגית - אם כעזר, לבדיקה הגינקולוגית השגרתית, אם לאבחון פתולוגיות באגן (כולל רחם וטפולות - חצוצרות ושחלות), אבחון מומי רחם, טיפולי פריון; וכמובן, למעקב הצמוד בהריון ובלידה. ניתן להבחין בין אולטרה סאונד בגינקולוגיה, לבין אולטרה סאונד מיילדותי, המתייחס לשימוש באולטרה סאונד בהריון ובלידה.

אילו בדיקות אולטרה סאונד מבוצעות בגינקולוגיה?

בדיקות האולטרה סאונד בגינקולוגיה מגוונות ורבות. מרביתן מבוצעות בגישה נרתיקית (וגינלית), אך ישנם מצבים בהם נדרשת בדיקה בטנית גם בגינקולוגיה; למשל, כאשר הנבדקות הן בתולות, או כאשר יש ממצאים וגינליים ודרושה השלמה בטנית לאפיון הממצא, גודלו וממצאים נלווים.

בדיקות האולטרה סאונד השגרתיות כוללות בדיקה של תקינות הרחם והשחלות - בדיקה הנעשית בצמוד לכל בדיקה גינקולוגית שגרתית. שימוש נוסף הוא בדיקת זקיקים באשה, המבצעת מעקב כזה לקראת כניסה להריון או לפני טיפולי פריון. בשגרת המעקב אחרי בריאות האשה, ניתן לבדוק באולטרה סאונד ממצאים רחמיים לא תקינים (מיומה, פוליפים, גידולים וכו'); ניתן לאתר ממצאים טפולתיים בלתי תקינים (דלקת בחצוצרות, חצוצרות חסומות, גידולים בשחלות או בחצוצרות). באמצעות אולטרה סאונד, ניתן גם לבדוק את תקינות רצפת האגן.

אחד היישומים החשובים בגינקולוגיה הוא קביעת מבנה הרחם. רחם יכול להיות במבנה לא תקין, כמו למשל כאשר מדובר ברחם מחיצתי, רחם דו קרני ועוד. כאן בא לעזרתנו האולטרה סאונד התלת מימד שפרט ליעילותו בתחום המיילדותי אנו נעזרים בו מאד בגינקולוגיה בכלל ובקביעת מבנה הרחם בפרט.

יש לציין שניתן לאבחן גם ממצאים אגניים לא גינקולוגיים, בעזרת אולטרה סאונד וגינלי; כמו, למשל, במקרים של מעי לא תקין, גידולים ממקור לא גינקולוגי ועוד.

ומה לגבי אולטרה סאונד מיילדותי? כיצד משמש האולטרה סאונד לשם מעקב, אבחון וטיפול בנשים הרות?

השימוש באולטרה סאונד בהריון ולידה הינו נרחב ביותר. השימוש וההסתייעות במכשיר זה מתחיל עוד טרם ההריון: ניתן לבצע מעקבי זקיקים בעת ניסיונות כניסה להריון; ניתן לזהות פתולוגיות רחמיות העלולות למנוע כניסה להריון ועוד.

ניתן לחלק את העוסקים במלאכת הא"ס בהריון לשלושה מרכיבים - טכנאיות הא"ס העוסקות במעקב זקיקים, א"ס אגן קטן, קביעת גיל ההריון ומעקבי גדילה לעוברים עד ללידה. הסוג השני הינו הרופא המטפל / רופאי המרפאות המבצעים מעקבי הריון ובמסגרתם בודקים את העובר יותר הדוק, קובעים תקינות או חלילה מאשרים אי תקינות ההריון, מבצעים מעקבי גדילה הן כרוטינה והן לקראת הלידה.

הסוג השלישי של העוסקים במלאכת הא"ס הינם רופאות ורופאי הא"ס שרובם מועסקים הן ביחידות הא"ס בבתי החולים / מכוני הקופות וחלקם עוסק רק בסקירות מערכות במרפאות הפרטיות והם אלה המבצעים הבדיקות שאותן נפרט בהמשך.

מה כוללות בדיקות אלה?

אולטרה סאונד ראשון בהריון - מבוצע בשבועות 5-9 להריון ומטרתו לקבוע את תקינות ההריון, מיקום שק ההריון (האם מדובר בהריון תוך רחמי או חוץ רחמי), מספר שקי ההריון (הריון חד עוברי או מרובה עוברים) והערכת גיל ההריון.

מהי בדיקת שקיפות עורפית?

זוהי בדיקה הנעשית בעזרת אולטרה סאונד (לרוב בטני) בשבועות 11-14 להריון. מועד מומלץ לביצוע הוא שבוע 12. הבדיקה בוחנת את עובי הנוזל בעורף של העובר. לעוברים עם בעיה כרומוזומלית (כמו תסמונת דאון) יש יותר נוזל בעורף, דבר הניתן למדידה בעזרת אולטרה סאונד ובעזרת תכנת חישוב נותנים לאשה הן הסיכון הבסיסי והן הסיכון המשוקלל (גיל האשה, שבוע ההריון ומדידת השקיפות העורפית) לשאת עובר עם בעייה כרומוזומלית. ניתן לשקלל זאת עם בדיקות מעבדה (סקר ביוכימי מוקדם בשבוע 12 ואף עם התבחין המשולש הנעשה בשבוע 16-18).

מהי סקירת מערכות מוקדמת?

זוהי בדיקת אולטרה סאונד הנעשית בשבועות 14-16 להריון (במקרים מסויימים גם מוקדם יותר) ומהווה סקירה מפורטת מאד של אברי העובר. הסקירה הזו יכולה לזהות בין 40-80% מכלל המומים העובריים בהתאם למחקרים שונים. יתרונותיה הגדולים הם שסקירה תקינה מפחיתה מאד את רמת החרדה של ההורים ולעומתה סקירה לא תקינה מאפשרת ייעוץ מוקדם, בצוע דקור מי שפיר אם צריך ולפי הממצאים אף הפסקת הריון הנעשית בשלבים מוקדמים של ההריון ועם פחות סיבוכים מהפסקות מאוחרות יותר. חשוב לזכור את מגבלותיה של הבדיקה, שעל אף שהיא מפורטת ביותר, היא אינה מתיימרת להחליף דיקור מי שפיר ובנוסף היא מדגימה את הקיים בשבוע ההריון המוקדם, כאשר ישנם איברים שעדיין לא התפתחו (כמו אברי המוח, ראות ועוד) וישנם איברים שנראים תקינים בסקירה ועלולים להיות לא תקינים מאוחר יותר בהריון ("מומים התפתחותיים").

מהי סקירת מערכות מאוחרת?

זוהי בדיקת אולטרה סאונד הנעשית בשבועות 22-24 להריון ואף היא סקירה מפורטת ביותר של כל מערכות העובר. מטרת הסקירה היא לאפשר לזהות את כל האיברים, שעדיין לא היו מפותחים דיים בעת הסקירה המוקדמת (כמו אברי מח - קורפוז קלוזום וורמיס) וכן לבדוק את תקינותם של שאר האיברים. יתרונות הסקירה הם בכך שהיא משלימה את הסקירה המוקדמת ומאפשרת זיהוי מרבית המומים העובריים. חסרונותיה- עדיין ישנם "מומים התפתחותיים" שלא יבואו לידי ביטוי בשלב זה של ההיריון אלא בשלבים מאוחרים יותר.

מהי בדיקת אקו לב עובר?

זוהי בדיקת אולטרה סאונד המתמקדת ספציפית בלב העובר. הבדיקה בודקת הן את מבנה הלב והן את תפקודו בעזרת דופלר הבוחן את זרימות הדם. בדיקת אקו לב עובר מתבצעת בעת כל סקירת מערכות. כאשר מתגלה חשד למום לב עוברי בעת סקירתנו, כאשר ישנו ספור משפחתי של מום לב (הורים, הריונות קודמים), סוכרת טרום הריונית או תרופות שונות מופנית האשה לבצוע אקו לב עובר ע"י קרדיולוג ילדים.

מהי סקירת מערכות "שלישית"?

אין הנחייה לסקירת מערכות נוספת מעבר לסקירה שבוצעה בשליש השני להריון; ואולם, אנו יודעים שישנם מומים העלולים להתפתח במהלך ההריון גם לאחר שתי סקירות קודמות תקינות. מוח העובר מתפתח במהלך כל ההריון ולאחר הלידה, כך שמומים שונים במוח ניתנים לזיהוי רק בשלבים מאד מאוחרים בהריון (וחלקם אף לא ניתן לזיהוי). כך, למשל, גמדות עלולה להתפתח בשלב מאוחר וכך גם בקע בסרעפת, מומי כליות ומעי, גידולים וכן הפרעות בשיליה ובחבל הטבור.

לכן יש נשים הבוחרות לעבור סקירת מערכות שלישית הבוחנת את איברי העובר פעם נוספת. בדיקה זו מוגבלת ביעילותה עקב המיעוט היחסי של מי השפיר, עקב הצללים האקוסטיים מהעצמות ועמוד השדרה ועקב חוסר היכולת להזיז העובר. כל אלה מונעים אפשרות לסקירה מלאה (בעיקר של הלב, פנים ועצמות הגולגולת, גפיים ועוד), ולכן זו לא סקירת מערכות מלאה, אלא יותר הערכה סונוגרפית מקיפה נוספת של העובר וסביבתו. יחד עם זאת, ממצאים המתגלים בבדיקה זו יגרמו לפנייה לייעוץ ולביצוע הערכה חוזרת בנוכחות המומחה הספציפי בתחום בו נתגלה הממצא, באופן שיאפשר החלטה מושכלת. למשל, בעניין מועד ואופן הלידה ומיקומה או אף הפסקת הריון במקרים חמורים. כמובן שבבדיקה זו מבוצעת גם הערכת המשקל הרוטינית של שליש שלישי, שמטרתה להעריך את משקל העובר, מנחו, כמות מי השפיר וכ"ו ובמידה ומתגלה סטייה תוזמן האשה להערכה נוספת לקראת הלידה.

אולטרה סאונד תלת מימד

אנו נשאלים תכופות האם "הסקירה במוצעת בתלת מימד?". הסקירה עצמה מבוצעת באולטרה סאונד דו מימדי שאיתו ניתן לבצע את הסקירה המלאה. השימוש בתלת מימד, בנוסף להדגמה יפה של פני העובר, משמש ככלי עזר להדגמה נוספת של איברים שונים כולל לב העובר, עמוד שדרה וכ"ו וחלילה גם במקרי מומים עובריים אותם ניתן להדגים יותר טוב ולהראותם לבני הזוג.

אולטרה סאונד במהלך הלידה

מכשיר הא"ס נכנס היום יותר ויותר לשמוש גם במהלך הלידה עצמה. הן לזיהוי מצבים פתולוגיים הקשורים למיקום שלייה (כמו שליית פתח, שלייה נעוצה), הן לזיהוי מצגים פתולוגיים של העובר (עכוז, מצח, פנים), הן למעקב אחר התקדמות העובר בתעלת הלידה ואף לעזרה בהחלטה על סיום הלידה (שולפן ריק, ניתוח קיסרי וכ"ו). גם לאחר הלידה ניתן להיעזר בא"ס לזיהוי שארית שלייה, דימום וכ"ו.

לסיכום: מכשיר האולטרה סאונד הינו מכשיר שימושי ביותר בתחומי רפואת נשים, הן בגינקולוגיה (כחלק מבדיקת שגרה או בזיהוי מצבים פתולוגיים ברחם ובטפולות) והן במיילדות, החל מקביעת תקינות ההריון, דרך קביעת שלמות העובר בסקירות המערכות ובהערכות הגדילה ועד ללידה ולאחריה.

למידע נוסף על בדיקת מי שפיר - לחץ כאן.

פרופ' ירון צלאל הוא מומחה לאולטרה סאונד במיילדות וגינקולוגיה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אולטראסאונד במיילדות ובגינקולוגיה.

פרופ' צלאל ירון
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום