פסיכולוגי או פיזיולוגי?

שלום רב. שמי רוני (שם בדוי כמובן) בשנים האחרונות עברתי מספר מערכות יחסים זוגיות (ארוכות יותר ופחות) עם נשים שונות ובעלות פיזיולוגיה שונה (רזות, מלאות, מלאות קצת יותר) ובעיה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, היא הקושי שלי להגיע לאורגזמה גם לאחר פעילות מינית ארוכה ואינטנסיבית. בתחילה חשבתי שהדבר נובע מחוסר משיכה, או לחליפין מלחץ. אבל אני בהחלט נמשך לנשים שאני שוכב איתן ונהנה מגופן ולא רק מהחדירה עצמה, כמו כן אני יכול להעיד על עצמי שאני לא לחוץ מסקס או בסקס, דווקא ההפך הוא הנכון אני רגוע, נהנה, פעלתן ואינטנסיבי מאוד. לאחר שהדבר חזר על עצמו שוב עם נשים שונות, התחלתי לחשוב שאולי זה נובע ממקום פסיכולוגי ולא פיזיולוגי, ולא בשל העובדה שהיה לי מאוד כיף עם הנשים שיצאתי איתן ונהנתי מחברתן, אבל אני לא יכול להגיד שאהבתי אותן, לעיתים חשבתי שכן, אבל אם להיות כנה, התשובה היא לא. אני לא חושב שאהבתי אף אחת עד היום, ואני לא יכול להגיד שזה לא מפריע לי. כי בהתחלה אני חושב שכן, שהנה זה קורה, אבל זה לא יותר מ"קראש" או אפילו פחות. אחרי שחשבתי על זה עוד קצת, אמרתי לעצמי שאולי הקונדום מפריע לי, אז ניסיתי סוגים שונים, ללא הועיל. עדיין אותה בעיה. מן הראוי לציין שכאשר אני מאונן, אין לי שום בעיה להגיע לשפיכה בזמנים קצרים בהרבה. האמת אני לא יודע כבר מה לחשוב, אני אוהב להעניק ולפנק את השותפות שלי, ויכולת עמידה לאורך זמן בעיניי היא דבר חשוב, אבל זה כבר מוגזם. אם מישהו יכול להאיר את עיניי אני אשמח. תודה.

תתחיל מזה - שתאונן תוך כדי קיום יחסים וחדירות לשון - וכאשר תגיע לשלב של הגירוי תחדיר ייתכןצשבחדירה אנלית בהתחלה או בסוף גם תתגרה יותר. תבדוק את עצמך