ד"ר לין אשמח לקבל את עצתך

שלום ד"ר, אני בת 22 ויש לי היסטוריה די ארוכה עם נסיונות כושלים לקיים יחסי מין (אני לא אלאה אותך בפרטים אני אנסה לתמצת ככל שאוכל). לפני כשנתיים ניסיתי לראשונה לקיים יחסי מין, אולם כתוצאה ממספר גורמים כמו פחד שהתבטא ברפקלסים, כאבים וקשיים בחדירה הנסיון כשל. כמובן שניסינו מאז עוד כמה פעמים (על אף הקושי הפיזי והנפשי) וגם אז לא הצלחנו(התייעצתי עם רופא נשים שבדק ואמר שהכל תקין - מבחינת קרום הבתולים). כיום, אני ניצבת לפני מערכת יחסים רצינית וחדשה, ואני חוששת לנסות שוב את מזלי בתחום ולהתאכזב ולאכזב את בן זוגי. כתוצאה מהפחדים הללו גם החשק המיני שלי פוחת כי אני נזכרת בכמה לא נעימים היו הנסיונות הללו בעבר. אני לא רוצה שהנושא הזה יעיב על הזוגיות היפה שלנו, בייחוד שהוא אמור רק לתרום לה. מה אוכל לעשות? אשמח לקבל את עזרתך...

וגיניסמוס, הינה תופעה המתקיימת אצל נשים צעירות בדרך כלל, המונעת אפשרות של קיום יחסי מין בחדירה ובמקרים רבים לא מאפשרת גם בדיקה גניקולוגית. התופעה קיימת אצל כ- 10% מהנשים. וגיניסמוס זו התכווצות בלתי רצונית של שריר פתח הנרתיק, היא עלולה להופיע עם כל נסיון למגע באזור אפילו של האישה בעת שהיא נוגעת בגופה שלה, או כתגובה לנוכחותו של גבר. התופעה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות – עד כדי התכווצויות נלוות גם בירכיים ובבטן ועד כדי תגובה של חרדה קיצונית עם בכי. הסיבות הידועות לוגיניסמוס הן: טראומה – אונס, גילוי עריות, או נסיון כואב לקיום יחסי מין. סיפורי טראומה גם הם יכולים להיכלל תחת קטגוריה זו. תחושת אשם או קונפליקט לא פטור בקשר לקיום יחסים מין, וגישה מתירנית השוללת סירוב מצד האישה ונמצאת בקונפליקט עם מרכיבי אישיות אחרים. הגישות הקלאסיות לטיפול בנשים וגינסטיות: שיחות פרטניות שמטרתן להנחות את המטופלת כיצד להתקדם בעבודה התנהגותית. מפגשים קבוצתיים עיבוד פחדים ומעצורים נפשיים שאינם מאפשרים את ההתקדמות. עבודה פרטנית עם מרחיבים ממינים שונים בצורה מדורגת. שילוב בן הזוג בעבודה עם המרחיבים שילוב בן הזוג במידה ויש סיבות להניח שיש לו השפעה על התקדמות הטיפול. מעבר לתרגול עם בן הזוג עד להשגת חדירה מלאה. http://www.itam.org.il/members/docs/aloni_13_12_2001.htm

שלום רוני, ראשית אשמח לדעת מי אתה ומאיפה הידע בעניין(הכוונה שלי אם אתה מקצועי או שרכשת את הידע מנסיון\קריאת חומרים - אל תיקח את זה אישית או משהו פשוט זה חשוב לי לדעת)... אז מה שאתה אומר לי שהבעייה היא יותר נפשית\פסיכולוגית מאשר גופנית? כי אם כן זה ממש ירגיע אותי....כי אם לומר את האמת ,ייתכן שבן הזוג הקודם שלי פשוט יותר הלחיץ מאשר הרגיע ולכן נוצר המצב הזה...אני מעדיפה לעבוד על עצמי בעניין הזה..רק חשוב לי לדעת שזה לא משהו רפואי.. עוד דבר קטן, בהקשר למה שכתבת, באמת יש לי רפלקסים והתכווצויות בבטן ובברכים ואני ממש נלחמת עם בן הזוג....ואני לא יכולה לשלוט בזה...אולי זה גם עניין של אווירה..לא יודעת.יש רעיונות?