בעית זוגיות

שלום, אני לא יודעת אם אני כותבת במקום הנכון, אבל הכאב שלי גדול וקשה לי לשמור את זה עוד בפנים. נתחיל בזה שהתחתנתי לפני 11 חודשים. אני ובעלי שנינו דתיים, התחתנו בתולים ולפני החתונה שמרנו נגיעה. מאז שהתחתנו לא קיימנו יחסי מין. הסיבה- חרדת תפקוד אצל בעלי. הייתי מאוד סבלנית ולא לחצתי, לפני חודש סוף סוף הגיע הרגע המיוחל ועשינו זאת בפעם הראשונה והיחידה.. הייתי מאוד קשובה לרגשותיו אחרי... הוא טען שהיה לא טוב. מאז אנחנו שוב לא עושים כלום. הוא הבטיח לי שנקיים יחסי מין בליל הטבילה. עבר כבר כמעט שבוע, כל יום הוא טוען שהוא עייף, הוא אכן עובד קשה, אבל הוא עושה המון דברים שאינם הכרחיים או נחוצים, אנחנו מסתכלים טלויזיה ביוזמתו עד חצות הלילה, אבל שום דבר במיטה.. אני מרגישה נורא מתוסכלת ומדוכאת, וזה מחזיר אותי לתקופה הקודמת. כי בדיוק ככה היה כל הזמן אחרי שהתחתנו ועד שעשינו זאת לראשונה. הוא טוען שאז לא היתה לנו זוגיות טובה אבל עכשיו כן יש לנו. הוא יודע שאני מרגישה רע, אבל מעדיף להתעלם מזה ולא שואל למה אני כל הזמן מצוברחת בערב. אני הצעתי לו לפני כחצי שנה לגשת לטיפול זוגי, והסברתי שלדעתי הבעיה היא של שנינו, אבל הוא לא מסכים בשום אופן.. מה עליי לעשות..???

מלין אחלה על הסבלנות אבל בכול זאת זו השנה הראשונה שלכם טפלי בזה מהר כדי שזה לא ילך ויחמיר ושוב אחלה על ההבנה כלפיו יישר כוח