לא נעשה לי אוטרסאונד בניתוח ולא אחריו
דיון מתוך פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול
לפני שנתיים קרעתי גיד במשחק כדורסל. אחרי יומים ניגשתי לבי"ח תה"ש וגובסתי.למחרת הוסבר לי שזו פרוצדורה של אישפוז ושחרור - ושוכנעתי שניתן לנתח גם בלי אולטרסאונד. אינני רוצה לפרט ולהאריך. אך הגיד נותר מעובה ולא תקין.בד בבד נוצרה לי בעיה חמורה בעקב כתוצאה מהשימוש במגף ההליכה. האורטופד בתה"ש לא טרח עד שהתעמתתי עם סגן מנהל המחלקה - לערוך לי u.s בביקורות אליהן הגעתי . רק 5 חדשים אח"כ - נעשה לי הצילום. במשך השנתיים הללו חיי נהרסו.אני מלא כעס על האורטופד.הגיד,העקב-לא תקינים.גם לא יהיו לדעתי. אני מבקש לדעת כיצד ייתכן נוהל כזה שבו מחליטים שאפשר להימנע מצילום לפני ניתוח וגם לאחריו. תודה.
אריאל שלום. עיקר האבחנה בבעיות של קרעי גיד האכילס ניתנות לביצוע בבדיקה ידנית פשוטה ואין צורך בבדיקות הדמיה נוספות. בדיקות ההדמיה שהן בדיקות עזר בלבד לצורך אבחנה, מבוצעות לפי הצורך. אני מעריך ומשער כי האבחנה היתה כה ברורה בעבר שהרופא שטיפל בך לא ראה צורך בבדיקות הדמיה. בהחלט מותר לך לכעוס אך בוודאי הסבירו לך גם לפני ניתוח שבכל ניתוח עלולים להיות סיבוכים וסיכונים, גם אם מדובר בפרוצדורה לא גדולה באשפוז יום ושאין הצלחה של 100% בניתוחים. אם כבר עברו שנתיים מהניתוח ועדיין יש בעיה ואתה לא מרגיש טוב, פנה לבדיקת אורתופד המתמחה בבעיות קרסול וכף רגל, לבדוק אם יש משהו שניתן לעשות לשפר את מצבך. בברכה - דר' טיטיון.
כשהאורטופד שיכנע אותי לערוך את הניתוח ללא ה u.s הוא מעין " התלבט " בינו לבין עצמו ואמר שבכל זאת הוא מעדיף לעשות את הצילום משום שיש משמעות לעניין ה " זויות "- כדבריו. לבסוף אחרי הורדת הגבס הזמני הוא אמר שאין צורך משום שזהו קרע מלא.אבל, וזו השאלה שמכעיסה אותי, מדוע כשהעיבוי בגיד ניכר אחרי תקופה " ההחלמה " + הבעיה שנוצרה בעקב- מדוע נאלצתי להשתולל ממש בביה"ח כמעט 1/2 שנה אחרי, ע"מ שיערכו לי צילום ומיפוי ? זו לטעמי שערוריה, רשלנות וזחיחות דעת של הרופא . ואינני מתכוון לעבור על כך לסדר היום. קשה לי להאמין שרופא מנוסה כמוך היה מגיע עם מטופל למצב כזה , ללא צילום יסודי ומקיף של האיזור, במיוחד כשדברים מסתבכים אגב, אחרי שנתיים של סבל ןתסכול וביקורות חסרות טעם בביה"ח ועימותים עם האורטופד - הלכתי לאחרונה לרופא מומחה שלהערכתו ניתן לשפר את המצב בניתוח. אני כבר די מיואש ופסימי ואינני יודע מה לעשות מלבד הכעס על היום המר ונמהר שהגעתי בו לתה"ש .