יציאות

האם יציאה מכילה רק את הפסולת שבכל מקרה לא מתעכלת בגוף ותמיד תצא או שמא יציאה מכילה גם מרכיבים שאם לא הייתה היציאה (למשל עקב עצירות) הם יתעכלו ובעצם יתרמו ליותר קלוריות? האם למשל לקיחת משלשלים שמזהירים מהם האזהרה היא גם עקב זה שהם גורמים לקח שמה שאכלנו יצא ללא שהגוף יקבל את הקלרויות או שמה שיוצא גם עקב המשלשל זה בכל מקרה מה שחייב לצאת רק יוצא יותר מהר ואולי יש יותר איבד נוזלים אך מבחינת הקלוריות שיספגו מהמזון הן תישארנה זהות? האם במצב שבו יש יציאה (אולי שילשול) אחרי ארוחה (למשל מייד אחר כך) זה גורם לכך מהגוף יקבל פחות קלוריות מן הארוחה לעומת המצב בו לא הייתה היציאה ? אם כן האם זה אומר שאם יש שוני בזמני היציאות - פיתאום תקופה שבה אין יציאות זה אומר שמאותו המזון כעת יתכן שהגוף יקבל יותר קלוריות (כי קודם אולי חלק לא ניספגו עקב היציאות) ? זה מעניין כי אם היציאה משפיעה רק על מה שבכל מקרה יוצא בסופו של דבר ומשלשלים רק מזרזים את יציאת הפסולת מן הגוף זה אולי יכול לעזור לכאלו שלוקחים משלשלים לרזות להבין שגם אן הם יתאפקו קצת יותר ולא ינסו לזרז את היציאה אפילו אם ליפעמים יש קצת עצירות , מבחינה קלורית דבר לא ישתנה -- האם זה נכון? אשמח לקבל פירוט נירחב אודות זה ואודות שריפת הקלורויות ואיבודן עקב יציאות בגוף (אני עורך מחקר בנושא) תודה רבה

לרונן לא אוכל להסביר לך את כל התורה על רגל אחת אך בעקרון יש מספר סוגים של שלשול. תת ספיגה של חומרים כמו שומן או מלחי מרה במעי גורמת לשלשול, מעבר מהיר של מזון במעי הדק יכול לגרום לספיגה נמוכה יותר וכתוצאה מכך להרזייה אך ברב המקרים בהם יש שלשול מייד לאחר האוכל לא מדובר באותו מזון אלא בפסולת הנמצאת במעי הגס ונפלטת בתגובה לגרוי שנותר במעי ע"י האכילה. מעבר איטי יותר במעי הגס גורם בעיקר לספיגת נוזלים מהצואה ולא מזון ומעבר מהיר במעי הגס גורם לצואה נוזלית יותר. הרזייה באמצעות משלשלים אפשרית אך אינה פיזיולוגית,גורמת לאיבוד מלחים ונוזלים וכן לפגיעות אחרות בטווח הארוך ולכן אינה מומלצת בברכה ד"ר גל.