הפרעות-אכילה, ריפלוקס ודיספגיה.

שלום רב, אינני יודעת אם זה המקום הנכון, אך אנסה בכל זאת: אני סובלת מהפרעת-אכילה המתבטאת באכילה מועטה ובאי-בליעת האוכל (לעיסה ויריקה). יודגש כי אינני מקיאה. בחודשים האחרונים עקב צרבות חוזרות ונישנות, קושי בבליעה (גם של נוזלים), שיעול קל אך לא חולף וצרידות שלא חלפה פניתי לרופא גסטרו שלפחות ע"פ תשאול אבחן אצלי ריפלוקס ודיספגיה.לא סיפרתי לו על ההפרעה הפרטית שלי (לא יכולתי). הוא רשם לי לנטון 30 מ"ג פעמיים ביום והפנה אותי לבדיקת גסטרוסקופיה. שאלותיי הן אלה: האם אכילה מועטה לאורך זמן רב (חודשים ושנים) עלולה לגרום להיחלשות פעולת שרירי הוושט? להיצרות הוושט? לדלקת בוושט? האם ידוע משהו על קשר בין שני הדברים? האם יריקות קבועות גורמות להיחלשות שריר הבליעה? אני מרגישה שהמעט שאני כן בולעת נתקע לי בגרון עד כדי תחושת חנק מעיקה. האם הצטמקות הקיבה גורמת כשלעצמה לריפלוקס, או שבכל מקרה אין קשר בין נפח הקיבה לבין החזר חומצה קיבתי-וושטי? קראתי בהתוויה שלנזופרזול מפריע לספיגת ברזל בגוף, ואילו אני אנמית וזקוקה לתוספי ברזל באופן תמידי. כיצד עלי לנהוג? האם עלי לשמור על מרווח זמן בין נטילת שני הכדורים, ואם כן - כמה זמן? בתודה מראש על התשובות וסליחה אם הגעלתי מישהו.

הפרעות אכילה יכולות לגרום להפרעה בתנועתיות של הוושט והקיבה. חשוב מאד לדווח לרופא על הבעיה שלך אחרת עלולים לבצע אבחנה שגוייה של המקרה שלך. לאורך זמן עלול להגרם אצלןך נזק מצטבר וחשוב שתדווחי על הבעיה בשלב הכי מוקדם על מנת שתוכלי לקבל יעוץ וטיפול. ד"ר גל