פרוקטיטיס כיבי

שלום רב, אובחן אצלי פרוקטיטיס. אני מחכה לתשובה של ביופסיה (אגב, יש הצדקה לששה שבועות של המתנה לתוצאה בקופ"ח כללית?) שתאשר שאכן מדובר בפרוקטיטיס כיבי ולא בזיהום כלשהו. בדיקות צואה לטפילים ואנטרופתוגנים היו שליליות ובדיקות הדם תקינות. שאלותיי להלן הן תחת ההנחה כי אכן מדובר במקרה הכיבי של פרוקטיטיס. אני מגיב היטב לראפאסל שאני לוקח בצורת נר של גרם אחד כל ערב, ובעצם אין לי שום סימפטום. בבדיקה הראשונית היו 10 ס"מ של דלקת ובקולונוסקופיה שנעשתה אחרי 10 ימי ראפאסל לערך היו רק 4.5 ס"מ של דלקת (קלה). בקרוב עומדים להסתיים ששה שבועות של הטיפול הראשוני ואני צריך להוריד את התכיפות לפעם ביומיים ואח"כ לפעם בשלושה וזאת למשך שנה ("לפחות", כפי שכתב הרופא). ברצוני לשאול מהם הסיכויים שבתום שנה זו אחלים באופן מלא. האם מוכרים לכם מקרים של החלמה? המחשבה על לקיחת תרופה לכל החיים או לשנים רבות גורמת לי עגמת נפש והייתי רוצה לדעת האם יש תקווה שזה לא יקרה. עוד אציין כי באופן הדרגתי חזרו היציאות להיות כשהיו בעבר, אחת בכל בוקר שהיא מוצקה ולמיטב שיפוטי תקינה לחלוטין (בניגוד ליציאות תקינות אך רכות שהיו בתחילת הטיפול). ההתפרצות היתה, אגב, לאחר שינוי תזונתי חריף (מגורים בארה"ב) ולחץ גדול - אישי ובעבודה. ברצוני לשאול האם החזרה לדפוסי העבודה והתזונה שאליהם הייתי מורגל בעבר - יש בהם כדי לשפר את סיכוי ההחלמה או שמא זה לא יעזור לאחר שכבר פרצה המחלה. עוד אשאל האם הבדיקה לאנטרופתוגנים מכסה גם זיהום וירלי. אם לא, האם יש טעם בבדיקה זו כאשר תוצאות הביופסיה יגיעו בקרוב, והאם יתכן שזיהום היה מגיב כל כך יפה לראפאסל. בברכה איתי

אמנם קוליטיס כיבית (כולל פרוקטיטיס) היא מחלה כרונית אולם ידועים מקרים בהם מחלה חלפה לתקופת זמן ממושכת (אפילו של שנים) או נרפאה לחלוטין לאחר טיפול. מצבים כגון לחץ נפשי מוגבר ושינויים סביבתיים יכולים לגרום להתלקחות של המחלה. ד"ר גל