איבחון דיכאון..

אני חודשיים אחרי לידה, מרגישה בעיקר בלילה שבא לי לעשות לתינוקת משו..שאין לי כוח אליה..אני חסרת סבלנות ועצובה כל הזמן..וזה נובע לי כי בעלי חושב שאני סופרמן..הוא לא עוזר ולא תומך גם נפשית.אתמול בלילה התינוקת בכתה ואמרתי לו שאין לי כח אליה ושבא לי להשתיק אותה לנצח..(אני בהלם על עצמי עכשיו..:() והוא הגיב אוקי אז אני אשמור שלא תתקרבי אליה.ונתן לה להמשיך לבכות... אני לא יודעת איך להגדיר את המצב הנפשי שלי והאם טיפול פסיכולוגי יעזור בכלל עם יחס כמו שלו.. בקיצור, אני מתוסבכת, מיואשת ונמאס לי..

שלום מירב, זה מאד עצוב לקרוא מה שאת כותבת. האם לפני הלידה את ובעלך דיברתם איך יתנהל הבית? כרגע, את בהחלט זקוקה לעזרה מקצועית ובוודאי תוכלי לקבל אותה דרך קופת החולים שלך או דרך התחנה לבריאות הנפש במקום מגוריך. אני זכיתי לעזרה מצויינת מהתחנה בקשר לאמי. אני מאמינה שהגורם המקצועי אליו תפני יזמן גם את בעלך ויעזור לו להבין את הקושי והצרכים שלך. מאחלת לך החלמה מהירה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il