סיפור עצוב

היי בנות, אני רוצה לשתף אתכן בסיפור שלי, שהוא קצת עצוב (עבורי בכל אופן). לפני כשבועיים וחצי עשיתי בדיקת הריון (ביתית ודם) והתבשרתי על הריון. כמה שמחנו... ביום חמישי היה US ראשון - אך ללא דופק.... לפי גודל העובר, 0.44 ס"מ, כבר היינו צריכים לראות דופק אבל ככל שהרופא התאמץ, לא הצלחנו למצוא אותו. מאז אני מרגישה בתוך בועה - מבחוץ הכל חי אבל אני מרחפת, לא קשורה. אני יודעת, ולא רק מנסה לשכנע את עצמי, שאם העובר הפסיק להתפתח, סימן שמשהו בו לא היה תקין. כנראה לטובה. אבל קשה להשתחרר מהעצב. מיותר לציין שהידיעה שאני "מסתובבת" עם משהו שאינו חי בתוכי מוציאה אותי מדעתי. אז מצד אחד - עצוב, כואב ומצד שני - אני מחכה רק "לגמור עם זה". אני אופטימית. אני יודעת שאכנס להריון שוב, אין לי ספק בזה. מחכה לרגע שאעדכן אותכן בשמחה על הריון חדש ובריא ..... ולכל הממתינות/מצפות/כואבות ומאוכזבות - אל תאבדו תקווה

תותי יקרה, אכן סיפור עצוב. גם הידיעה שזה קורה לנשים רבות לא מקילה על העניין. הרשי לעצמך להיות עצובה, הרשי לעצמך להרגיש. שתפי אנשים קרובים בהרגשה שלך. אני מקוה שבעתיד הקרוב תהרי שוב בהריון שימשיך עד ללידה בריאה. איזו פרוצדורה את צריכה לעבור ומתי, לפי הרופא? צביה רן היא-לה - נשים מטפלות בנשים ברפואה משלימה www.heal-la.co.il 08-9263369

בהמשך לשיחתי היום עם רופא הנשים ובהתאם לעליה לא תקינה של ערכי הבטא הוחלט על ביצוע גרידה. עם כל הצער, ואולי אפילו אחרי הגרידה ארשה לעצמי להרגיש יותר, אני יודעת שזה כנראה לטובה. תודה על התמיכה וההתעניינות. זה מחזק ועוזר קצת "לשחרר" את מה שאני לא מרשה לעצמי לעשות בפני אהוביי ומכריי...הפורום הזה הוא נכס ועבודתכן - קודש. תודה.