הצד האפל של הציטוטק

שלום לכולן רציתי לשתף אתכן בחוויה האישית והדי מזעזעת שעברה עליי בשבועות האחרונים. אני מראש אומרת שהדברים שכתובים כאן לא מבוססים על עובדות מחקריות אלא על סיפורי האישי ותחושותי. נכנסנו להריון. בשמחה כל כך גדולה וגם די מהר אחרי שהפסקתי לקחת גלולות. התרגשנו מאד. בשבוע 7 פיטרו את בעלי ממקום עבודתו. כשהוא הודיע לי על זה בטלפון הרגשתי שסכין חד דוקר אותי בבטן. נפלתי אחורה. אני לא מחפשת סיבות ולא מאשימה אבל מאותו רגע משהו השתנה. הפסיקו לי כל סימני הרעב, העייפות והתחושות שליוו את השבועות האחרונים וובמקומן תפסה מקומה תחושה של בחילה בקצה הגרון, כאילו משהו תקוע לי שם באופן תמידי. אמרתי לבעלי שמשהו השתנה, חשבנו שזה פחדים. כעבור שבוע לא ראו דופק באולטראסאונד. כולם עודדו אותנו שזה עוד מוקדם, אבל אני ידעתי. היתה לי הפלה טבעית. הגעתי לבית חולים ונתנו לי 4 כדורי ציטוטק. אני בן אדם חזק ועברתי הרבה דברים קשים בחיי, אבל אף אחד לא יכול היה להכין אותי לשלושת השבועות הבאים: הציטוטק פעלו באופן חלקי, מה שמסתבר שמאד שכיח. אחרי שעה וחצי של כאבי בטן והתכווצויות איומות החל הדימום. בעלי חשב בשלב כלשהו שכבר יוצאים ממני חלקי גוף אחרים : ) - פשוט מזעזע. שק ההריון יצא ואני התקשתי להיפרד ממנו. המחשבה שבתוך הדבר הזה אמור היה להתפתח ילד שלי. ילד שלנו. לא עוזבת אותי עד היום. היה עצוב וכואב וקשה אבל חשבתי שזהו והתחלתי להמליץ לכולם על הכדורים כי מי צריך התערבות כירורגית אם אפשר אחרת. לאחר 3 ימים בביקורת אמרו לי שהרחם לא התרוקן והמליצו לחכות עוד שבוע בבית במנוחה. חיכיתי. שוב אולטרסאונד פולשני. שוב אותן תוצאות. הפעם רופא קר ומנוכר אמר ש"צריך גרידה דחוף". בכיתי. הוא ביקש שנצא כי יש תור ארוך בקופת החולים. פניתי לשר"פ שם במשך עשרה ימים ניסו הכל כדי להימנע מגרידה. מסתבר שאחרי ציטוטק הליך הגרידה מסוכן יותר, כי הרחם כבר יחסית מרוקן. קיבלתי כמה מחזורים של מפיגין שאמור היה לגרום להתכווצויות ולפלוט את השארית ועשו לי שאיבה פעמיים - כואב מאד ולא מומלץ. אך שאריות ההריון היקר שלי התעקשו לא לצאת. בדיעבד מסתבר שנארה חתיכה של שלייה שהמשיכה לייצר דם והורמונים. בשלב כלשהו איבדתי כוחות. אני כבר לא זוכרת שהייתי בהריון. כבר לא זוכרת את הכאב שכרוך בלאבד אותו (היו שתי ביציות שהופרו ותמיד - תמיד רציתי תאומים). רק רציתי לגמור עם זה. שלושה שבועות. שלושה שבועות של אולטרסאונדים שאיבות כדורים דימומים וכלום. הרגשתי שאני מתמוטטת נפשית ופיזית. הגוף הפך לזר ובוגדני. גם לא החזיק את ההריון וגם מסרב להיפטר ממנו. בעלי המקסים שהגיע איתי לכל בדיקה וחיזק אותי בכל נקודת שבירה, גם הוא כבר הראה סימני תשישות. חזרתי כל פעם ליומיים עבודה ואז יומיים דימומים והתכווצויות ובדיקות בבית חולים. אתמול עברתי גרידה אצל הרופא המקסים והנהדר שלי - ד"ר זכות (מותר להמליץ כאן על רופאים?) - הכל עבר בשלום ודפנות הרחם חלקים. קיבלתי הורמונים לסייע לרחם להיבנות מחדש ולהימנע מסכנות. אני בבית, חוזרת אט אט לשפיות דעתי. אני יודעת שהכל סטטיסטיקה - נפלנו רע עם הפלה טבעית ונפלנו רע עם הציטוטק והמפיגין. המלצה אישית חמה שלי - אל תקחו ציטוטק. הסטטיסטיקה לא שווה את ההתעללות הנפשית והגופנית. אני מכירה גם בנות שזה עבד אצלן טוב. עדיין - זה לא שווה את הסיכון.

אני נוראה מצטערת לשמוע שהיתה לך הפלה גם לי זה קרה לפני חודש אבל אני עברתי רק גרדה בלי כדורים כי היה לי דימום אני יודעת שזה נוראה כשה לעבור הפלה במיוחד שרוצים את ההריון אבל אל תפחדי לנסות עוד הפעם אני מאחלת לך הצלחה בפעם הבא והמון בריאות

אני נוראה מצטערת לשמוע שהיתה לך הפלה גם לי זה קרה לפני חודש אבל אני עברתי רק גרדה בלי כדורים כי היה לי דימום אני יודעת שזה נוראה כשה לעבור הפלה במיוחד שרוצים את ההריון אבל אל תפחדי לנסות עוד הפעם אני מאחלת לך הצלחה בפעם הבא והמון בריאות

השתלשלות הדברים. נראה לי שגרידה היא פיתרון הכי קצר והכי פשוט, במקום לעבור את הסבל שעברת. אני מקוה שתוכלי במהרה להתאושש ובקרוב להרות שוב. חשוב לזכור שאין היריון אחד דומה למשנהו, ולא צריכה להיות השלכה מהראשון על הבאים. אני מקוה שבינתיים בעלך מצא עבודה מתאימה והשקט והשלווה יחזרו לחייכם. כל טוב, צביה רן מטפלת הוליסטית מוסמכת בנשים הרות (ובני זוגן) עם קשיים רגשיים באמצעות תמציות באך וברייקי 08-9263369