זקוקה לעידוד

אני אם לשני ילדים. כעת בהריון ממש בתחילתו. ההריון התחיל בתחושת אופוריה גדולה שהתחלפה בחששות כבדים. אני מרגישה ממש חסרת אנרגיות, אין לי כוח להזיז את עצמי. נראה לי כי העייפות קצת חריגה. נכון שהריון הוא לא מחלה, אבל אני מרגשה חולה. אני חשה שהשינויים ההורמונליים פדעו במצב רוחי. תופעה זו אינה ידועה לי מההריונות הקודמים. איך מתגברים על תחושת הדכדוך, איך אני "מכניסה" אנרגיה לחיי. יש לי שני ילדים שזקוקים לי. הם רגילים שאני מפעילה ומשחקת. ופתאום אני יושבת על הספה ולא זזה. קמה כדי להאכיל, מקריאה סיפור בישיבה וזהו. זקוקה לעצות ולעידוד.

שלום בר ! אני לא בטוחה שמה שיש לי לומר יעודד אותך... כך נראית תחילת הריון, למשך השליש הראשון. כך הגוף דואג שתנוחי מספיק ותשאירי גם חלק מאנרגיות לילד השלישי שבדרך. לפעמים מרגישים בזה רק בהריון שני או שלישי ולא קודם - פשוט כי יש כבר עול של בית וילדים, שגם כך תובע לא מעט אנרגיות, ואז כל ירידה מיד מורגשת כעייפות ומצב רוח ירוד. העצה היחידה שיש לי היא לא להילחם בכוח בגופך. להשלים עם השינוי, להבין שהוא זמני ושמטרתו חשובה, ולתת לעצמך את כל המנוחה שאת זקוקה לה. קצת להוריד קצב, להנמיך את רף הציפיות בבית, לתת גם לאבי ילדייך לשחק איתם ולהיות פעיל יותר לזמן מה. והכי חשוב - בשבוע 12-14 זה חולף. (חוזר, בגדול, אחרי הלידה - עייפות כרונית כמעט - אבל זה כבר סיפור אחר...) עוד כמה שבועות - ותרגישי מחדש איך את מתמלאת בכוחות וחוזרת לעצמך. הריון קל ומוצלח !

גם זה סוג של עידוד, לדעת שזה קורה