משבר זוגיות לאחר לידה

לפני כחודש וחצי ילדתי את ילדתי הראשונה. אני חשה צורך עצום לכתוב על המשבר בזוגיות שלנו כי זה ממש יעזור לי. אני חשה כי בעלי לא מבין את רגישות היתר לאחר הלידה ומעליב אותי עקב "הבכיינות" שלי לאחרונה במילים כמו: " את מתנהגת כמו ילדה בת 12", "כל דבר את בוכה..". לעיתים רבות אני חשה בודדה וכאילו רק אני הכנסתי את עצמי "למצב הזה". רוב הזמן אני חשה כי לבעלי יש צורך עז לצאת ולשבת עם חבריו ואם כבר הוא בבית אז מול המחשב. בהתחלה הוא היה שותף פעיל יותר בכל הקשור לטיפול בילדה אך זה הלך ונעלם. אתמול חשבתי לעצמי כי יש לי חלק גדול במשבר הזוגיות הזה וכי אני מודעת לכך כי אני גם דיי בלתי נסבלת. פתאום גיליתי כי כל ה"מאמי" וה"נשמה" שהיינו אומרים זה לזה נעלמו וכמה זה חיזק לנו לשמוע ולהשמיע את זה אז פשוט אמרתי יותר.. אבל זה לא עזר לי אני דיי מדוכאת מהמצב. קשה לי לשבת בבית כל היום אם הילדה כי קר ואי אפשר לצאת איתה, אם כבר נעים ואנו יוצאות לוקח לנו שעה וחצי להתארגנות שלפעמים אני מוותרת על זה. ואם כבר הוא בבית ואני יכולה לצאת (בדרך כלל לסידורים שוטפים) אז או שהוא ממהר שוב לצאת עם חבריו או שפשוט אני רוצה לחזור כבר הביתה. ואם הוא ממש רוצה שאני אצא כדי לנשום אוויר פתאום אין לי שותפים למשימה.. קשה לי מאוד אני בוכה המון ומרגישה באפיסת כוחות פיזיים ונפשיים!!!

שלום טלי ! את מתארת מצב לא קל, שקשור לנפילת ההורמונים לאחר הלידה. כעשירית מהנשים מתנסות בדכדוך ובמשברים כאלה, ואם את מרגישה שקשה לך לצאת בעצמך מהמצב הזה - מומלץ מאד לפנות לעזרה מקצועית. אני ממליצה לך להכיר את הפורום הזה : http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=973 ולקרוא את ההודעה הזו : http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=973&msgid=42294493 מקווה שהמצב יחלוף בקרוב !