עיזרו לי לעזור לה

חברות וחבריי פורום יקרים. גסתי היקרה לפני יומיים אבדה את תינוקה. ביום הלידה המשוער היא היגיע לחדר לידה בשל ירידת מים וכאשר חיברו את המוניטור לא מצאו את הדופק. את כל זה היא עוברת עם בן זוגה (אח של בעלי) כשהם נמצאים רחוק מאיתנו בארה"ב. בעלי כמובן נסע לשם בכדי לתמוך לחבק ולנחם ואני פה משגיחה על ילדי ולא מפסיקה לחשוב כיצד אני יכולה לכוון ולעזור להם שם. הקשר לבינם מאוד מיוחד, בעיקר עם גיסתי. אני יודעת שלא יעברו ימים רבים ותהיה ביננו שיחה. אני מבקשת מכל מי שיכול לכתוב לי איך לכוון אותה בכדי שהתקופה האיומה הזו תעבור כמה שיותר מהר. בכדי ששניהם יוכלו לאסוף את עצמם ולהמשיך את חייהם. תודה מראש

שלום בנות ושלום לך אופירה, אני מזדהה מאוד עם מצבך. אתמול התבשרתי שחברתי הטובה הגיעה לבי"ח לאחר שלא הרגישה את העובר ובמוניטור נתגלה כי הוא ללא דופק. היא כמובן נאלצה ללדת אותו כדרך הטבע בחודש שמיני , היא חיבקה אותו וכששמעתי אני על כך לא יכולתי ( עד עכשיו..) להרגע!! מה אומרים? מה עושים? מה חושבים (אני בשבוע 8...)? אני פשוט מרוסקת!!! איך אפשר לעזור לבנות (ולבעלים) במצב כזה????????

לאופירה ולאור לי היקרות ! מצער לשמוע על מקרים כאלו. זהו אכן כאב גדול ותחושת אובדן קשה. לדעתי מעבר לניחומים ותמיכה, יש לעודד את הנשים על ידי כך שתספרו להם כי יש תקווה ואור בהמשך. יש נשים שעברו דבר דומה ובהמשך הרו שוב וילדו ילדים בריאים. שכנה שלי ילדה תינוקת פגה בשבוע ה-26 וכעבור כמה ימים התינוקת נפטרה. כעבור שנה וחצי ילדה שוב ילדה בריאה ומקסימה. בתקווה לבשורות טובות,

ממש עצוב מה שקרה לחברתך, אני קוראת את מה שכתבת כמה פעמים וממש ממש אני בוכה, איך דבר כזה קורה אין מילים לתאר את לתאר את האסון שקרה שתהיה חזקה , ובורא עולם, יגן עליה מהכאב תחבקי אותה חזק ותנשקי אותה, ותזכירי לה את הדברים הטובים שהיא עברה לדוגמא : החתונה, וכו' בידידות אופי

שלום אופירה ! הסיפור עצוב וכואב מאד, ואני לא יודעת אם יש מה לייעץ בלי להכיר את הזוג. חשוב לתת להם את הזמן להתאבל על האובדן, להיפרד מההריון ומהתינוק שלא נולד - אבל עבורם הוא יישאר תמיד הילד שלהם. אולי לעזור להנציח - בתמונה, בשם, באלבום, בקבר, אולי במכתבים לילד שלא נולד ? יש הרבה דרכים להתגבר, וכל אובדן מביא איתו את הדרך המתאימה לו. חשוב שתהיי שם בשבילם - לתמוך, לאהוב, לקבל בהבנה כל דרך שיבחרו בה. מהתעלמות מוחלטת וחזרה לשיגרה ועד שקיעה באבל עמוק. חשוב לראות לאחר זמן שחוזרים לחיים, ואם לא - להציע עזרה מקצועית. לא כולם יכולים להתגבר לבד על אסון כזה. שום דבר בעולם לא יכול למחוק את הכאב, אבל את יכולה לתמוך ולנסות לעזור לצמוח מתוך הכאב ולהמשיך הלאה. שלא תדעו עוד צער.