ספקולציות הפסקת הריון

שלום, המקרה שלי מסובך קצת. אשתדל לתת את כל האינפורמציה... אני גבר והייתי בקשר רומנטי עם אישה ממדינה אחרת כחודשיים והיא בהריון ממני. היא שם ואני פה בארץ עכשיו, כנראה שאין באפשרותי להביא אותה לכאן במהירות בעקבות מדיניות משרד הפנים והאזרחות שיש לה. מבדיקה שערכה שם: העובר מתוארך ל10.9 כלומר אנחנו באמצע שבוע 6, המחזור האחרון שהיה לה (כשהייתי איתה שם) היה ב7.9. בעבר, לפני 3 שנים ו4 חודשים, עברה הפלה בגרידא ונגרם לה נזק לדפנות הרחם, מלבד זאת היא סובלת במחסור גדול בסידן כרגע. זה כל האינפורמציה הרפואית שיש לי. אני בן 26 והיא בת 23. היום פגשתי גיניקולוג מומחה וניהלנו שיחה... אך אני עדיין מאוד מבולבל... ההריון, ברמת העקרון אינו רצוי אך אני בוחן את האפשרויות העומדות לרשותנו. 1. מבדיקות שערכתי כאן ידוע לי על הפלה בכדורים אבל זה אמור להתבצע עד סוף שבוע 7 ואני בספק רב מאוד אם אוכל להביא אותה לכאן או לכל מקום אחר בו קיים הטיפול הזה עד אז (שבוע 7), ובמדינתה אני חושש שלא קיים טיפול-הפלה כזה. 2. היא אמרה לי שנאמר לה שהעובר בסיכון להפלה טבעית עד חודש 2-3 בעקבות נזק לדפנות הרחם והיא צריכה להיות בשמירת הריון במידה ומחליטים להביא את הילד לעולם.. הגיניקולוג אותו פגשתי שלל דבר כזה ודיבר על סיכון בכלל בשבועות 22-24 אם בכלל. האם זה יכול להיות או שבכלל אין סיכון כזה או שהסיכון הוא בתקופה אחרת של ההריון? 3. במידה ומחליטים לא להביא את הילד: האם הפסקת הריון בגרידא ובעקבות מצבה הרפואי -יכולים לגרום לה נזקי בריאות קשים בין עקרות מלאה למוות? או שזה גם שגוי או לא מדוייק. 4. במידה ומחליטים כן להביא את הילד לעולם: האם יש בדיקות מסויימות שכדאי שאני אעבור או מכיוון שיש כבר עובר אין בכך טעם? אבקש להתייחס לשאלות אובייקטיבית. כעת אתאר את המצב מבחינה פסיכולוגית: כמובן שאני בקשר איתה על בסיס יומיומי. אני רוצה לציין שהתינוק הוא כן פרי אהבה ולא כתוצאה ממשגל מזדמן. היא שם ואני פה, ואני חש שיהיה קשה מאוד להביא אותה למציאות הישראלית ולהפוך את הקשר ביננו לזוגיות (והורות) בריאה בגלל: אני סטודנט וגם עובד, היא אינה מדברת את השפה, אינה יהודיה (לי זה לא מפריע אבל למדינה ולמשפחה כן), אני מניח שיהיה לה קשה למצוא עבודה מכובדת כאן. אך יתכן שכן הכל אפשרי ואני פסימי בעקבות מצבי הנפשי הקשה כרגע. תודה רבה על כל עזרה וייעוץ אפשרי!!! אביעד

שלום אביעד, אני לא רופאה וגם לא יועצת., וכאן אין רופא זמין . מבחינה רפואית קשה לתת עצה, וטוב שקיבלת כבר תשובה מרופא בפורום אחר . רק לגבי אפשרות של גרידה: כל פעולה רפואית יש בה סיכון מסויים, וד"ר קריסי הסביר לך את הסיבוכים האפשריים. מבחינה הדילמה שבה אתה נמצא, ואני מבינה אותך היטב : לדעתי האישית בלבד, , העובדה שאתה סטודנט וגם עובד, לא מהווה מכשול באופן עקרוני, אבל זה נתון כמובן לשיקולך. אי ידיעת השפה אינה מהווה מכשול,, מכיון שצעירים לומדים שפה, בדרך כלל, די מהר. עצם היותה לא יהודייה, מה שחשוב , לדעתי, בתור נקודת התחלה, זה שלשניכם זה לא מפריע. מבחינת תקנות משרד הפנים אני לא מתמצאת ולא יכולה לעזור. לגבי משפחתך, קשה לייעץ מכיון שזה תלוי בהווי חיים, השקפת חיים וכו'. מבחינת מקום עבודה , כשעוברים את מכשול השפה, אז נפתחות האפשרויות למצא מקום עבודה מתאים. דרך אגב, לעיתים מחפשים דוקא דוברי שפה זרה מסויימת. כמובן שברקע יש את מצב התעסוקה הכללי בארץ, וכנגד זה גם את הכישורים, המקצוע ונסיון עבודה קודם אם יש. השאלה החשובה כאן היא , מהי ההתייחסות שלה לנושא, האם מתאים לה לעזוב את המקום שבה היא חיה כעת, ולעבור לחיות בארץ?. במילים אחרות - האם היא רוצה במהלך כזה? כל מה שכתבתי הוא כללי בלבד, בודאי ישנם נתונים אישיים נוספים, שיכולים להשפיע לכוון כזה או אחר. הדברים הם רק כחומר למחשבה. בכל מקרה, בכל מה שתחליטו, בהצלחה, וגם שנת לימודים מוצלחת, אהובה