הריון אחר אובדן

לפני כשנה וחצי חווינו אובדן בחודש התשיעי להריון. ביום אחד הפסקנו לחוש את תנועות העובר ולצערינו נולד לנו ולד מת. היום אנחנו בהריון בחודש חמישי, והחרדה רבה. האם משהו התנסה בארוע דומה או יכות לייעץ לנו כיצד להפחית את החרדה? תודה אורי.

אמנם לא מנסיון אישי שלי, אבל קרובת משפחה שלי עברה אירוע זהה, וילדה ולד מת מבלי שהרופאים הצליחו לאתר את הסיבה לכך. כעבור מספר חודשים היא נכנסה שוב להריון, ועם כל החרדות, ההריון היה תקין לחלוטין, והיא ילדה בן בריא ושלם. ועד כמה שחקרנו את הנושא זה לא נדיר שזה מה שקורה. ואסון כזה שקורה פעם אחת לא מרמז לאסונות נוספים. (אלא אם כן מדובר בבעיה מסוימת שעלולה לחזור בהריונות הבאים). שיהיה המון בהצלחה !!!

גלי שלום! תודה על מילות העידוד, אנחנו בהחלט שמחים לשמוע על הצלחות ומקרים משמחים.

שלום. גם אני חוויתי כמותכם חוויה קשה זו - גם כן בחודש תשיעי (בתאריך הלידה המשוער!). אני חשה כי אם הייתי נכנסת להריון מיד לאחר הלידה, ההריון המחודש היה יכול להיות ממש כהמשך להריון שהסתיים באופן טרגי והתחושות המלוות את ההריון היו יכולות להיות קשות ביותר. באופן אישי אני חשה שלאחר הפסקה (שיכולה להיות קצרה או ארוכה...) ישנה יותר בשלות להריון נוסף. אינני יודעת אם רציתם הפסקה - או שפשוט לא הלך... אולם מעז יצא מתוק. אין ספק כי החרדה תהיה רבה בכל הריון והריון שתחוו, אבל לדעתי צריך להיות בגישה שההריון החדש הינו דבר מופלא ונהדר ולשאוב מכך המון אופטימיות. עצתי היחידה הינה - היו עם היד על הדופק (תרתי משמע). מבחינתי, התינוקת שאיבדתי קיבלה ממני ומבן זוגי תשעה חודשים של אהבה אינסופית - וכנראה זה כל מה שהיא היתה זקוקה לו. אין לי נחמה בכך אך אמונה זו מחזקת אותי ותורמת לכך שהמחשבות הקשות על אותו הריון ועל התינוקת שאבדה מקבלות רכות מסויימת. מאחלת לכם חוזק והצלחה! ברגשי הזדהות. הדר

הדר שלום , בצער קראנו אודות אובדנכם, זהות הארוע תורמת ומקלה על תחושת הבדידות הנוראה המלווה אבדן שכזה. הלוואי וזהות החוויה של שנינו היה כמובן אחרת , אבל לאל פתרונים מדוע דברים קורים כמו שהם. יש לי המון שאלות שהייתי רוצה לשאול אותך , כמובן שאנני בטוח עד כמה את\ם מעונינים לשתף . שאלות כמו מתי זה קרה, האם יודעים למה?, האם ראיתם את התינוקת שלכם? האם קראתם לה בשם ועוד ועוד. אנחנו חווינו את האבדן בארה"ב ושם נראה לנו שההתייחסות בבית-החולים שונה שהארץ. שם עודדו אותנו להחזיק את אבי, כך קראנו לילדנו בכורינו, ואף צילמו אותו ואפשרו לנו לבחור האם לקחת את התמונות או לא.אנחנו ראינו את התמונות כשלושה שבועות לאחר הארוע ומאוד שמחנו על האפשרות לראות אותו שוב. ושוב הדר , תודה על ההתייחסות ומי יתן ולא תדעו עוד צער. אורי

אני מצטערת שהייתם צריכים לעבור חוויה כה נוראה, ומקווה שלעולם לא תדעו עוד צער. אם אתם קצת קוראים וכותבים באנגלית, ויש לכם גישה רציפה לאינטרנט, אני חברה באתר נהדר שכתובתו /HTTP://WWW.PARENTSPLACE.COM/MESSAGEBOARDS באתר זה אתם יכולים למצוא רשימה ארוכה של פורומים (ביניהם גם "הריון לאחר אובדן"), והמשתתפים שם נהדרים. הפורומים שם יותר ידידותיים ויותר "מהירים" מהפורומים הישראליים שאני מכירה. מאוד מומלץ. אני כולי תקווה שיהיו לכם 9 חודשים בריאים ומאושרים, שבסופם תינוק נהדר.

לזוג היקר שלום ! חברה שלי עברה גם ארוע דומה לשלכם גם בחודש תשיעי איבדה את הילד . אבל לאחר טיפול הפרייה אחת היא נכנסה להריון וילדה תאומים בן ובת בקרוב אצלכם הריון מוצלך והלואי תאומים מהילה בהצלחה