הריון ממש לאחר לידה

לבנות הפורום ולרופאים הנכבדים! אני אמא טרייה בת 30 עוד מעט לתינוק מקסים בן 4 חודשים ,אתמול התבשרתי שאני בהריון בשנית,ואני ממש בשוק אומנם קיימנו יחסים ללא אמצעי מניעה(רק פעם אחת).(עשיתי בדיקה ביתית והיום עשיתי בדיקת דם ונקבע לי תור לאולטרסאונד) בהריון הקודם עברתי טיפולים לא נעימים במשך שנתיים במטרה להיכנס להריון וההריון עצמו היה בעזרת הזרעה וזריקות , לכן המליצו לי שלא לשמור,אבל מי האמין שזה יהיה כל כך מהר. מצד אחד זוהי אומנם מתנה משמיים ומצד שני זה מאוד קשה נפשית ופיזית וגם אולי כלפי התינוק הראשון , העבודה ובכלל. אני חושבת לבצע אולי הפלה ,אך מי מבטיח לי שאכנס להריון מתי ואם בכלל. (אם לא הייתי בהריון אני כן הייתי מעוניינת בכל מקרה להתחיל לנסות בעוד שנה בערך). בעלי היקר מאוד בעד להשאיר הוא מאוד תומך נפשית ובעזרה מלאה בבית ובתינוק, אך הוא מבין לליבי ואומר שיהיה איתי בכל מה שאחליט. אנא עיזרו לי אני יודעת שזו החלטה קשה ובסופו של דבר רק שלי,אך כנראה שאני זקוקה לחיזוקים נוספים אולי מבנות שעברו זאת.

לנושנוש - ההחלטה כמובן היא שלכם, כזוג. ודאי תשקללו את הקושי להרות בפעם הראשונה, ואת הקושי שעלול להיות אם תרצו להרות בעתיד, מול הקושי בגידול שני פעוטות. אני רוצה רק להאיר צד אחד בגידול ילדים "צפופים" , מנסיוני: את ודאי מכירה נשים שמגדלות תאומים. זה קשה - אבל אפשרי, וזה דומה למה שצפוי לך אם תשאירי את ההריון, רק פשוט יותר כי אין בעיות שמופיעות רק אצל תאומים. כאשר ילדתי בפעם השלישית, הגדולה שלי היתה בת שנתיים וחצי. זה לא היה מתוכנן (היום אני כבר יודעת שההנקה לא מונעת הריון...) אבל מכיוון שתמיד רציתי משפחה גדולה, לא התלבטתי יותר מדי והמשכתי את ההריון. זו היתה תקופה קשה. מאד. בשנה הראשונה יש לך שני תינוקות בחיתולים, שני קטנטנים שזקוקים לכל תשומת הלב שלך, ומעט מדי זמן לעצמך. (זו היתה התקופה של מלחמת המפרץ, ואני זוכרת איך נסחבתי בבקרים עם ילדה קטנה וערכת מגן ענקית על צווארה, תינוקת יושבת בעגלה ועל העגלה ערכה נוספת, ועלי תינוק במנשא וממ"ט ענק על הכתפיים...) אבל הזמן הקשה חולף במהירות, ויש המון יתרונות בצפיפות : אין קנאה כמעט, כי תינוק קטן שנולד לו אח מהר מאד שוכח שפעם היה מצב אחר. בזכות הגילאים הקרובים יש להם תחומי עניין דומים, חברים משותפים, ותמיד יש בבית חבר זמין למשחק. אפילו ההתארגנות עם הציוד קלה יותר - לא צריך לאפסן בגדים במחסן בין ילד לילד... היום השלישיה הזו כבר בני עשרה, חברים טובים (רוב הזמן), וכשאני רואה אותם מפטפטים ביחד על העולם שלהם, בשפה שרק נערים מבינים, אני שמחה מאד שיש להם זה את זה. במבט לאחור - לא הייתי מחליטה אחרת, למרות הקשיים שבהתחלה. ואם הזכרת קושי להרות - אחרי השלישי לקח לי כמעט 5 שנים עד שהצלחתי להרות וללדת שוב. אולי זה לא קשור, אבל לכל אורך התקופה ההיא שמחתי מאד שיש לי כבר ילדים בבית, ושלא יהיה לי רק ילד יחיד, בגלל שלא אצליח שוב ללדת... מקווה שתצליחי לשקול את כל הצדדים, ולהגיע להחלטה שתהיה טובה עבורכם. בהצלחה !!!

צליל אני מאוד מאוד מודה לך על החיזוקים אני מקווה שאחליט את ההחלטה הנכונה שאהיה שלמה עימה בחיי. עזרת לי מאוד.

נושנוש לפי דעתי ומניסיוני את לא צריכה לחשוב בכלל לכיוון הפלה נכון שזה יהיה קצת קשה אבל כשהם ילמדו להיות יותר עצמאים את תהני מכל רגע אני בעצמי אמא מאוד צעירה ל 3 ילדים בהפרש של שנה וחודש יש לי ילד בן 5 וחצי ואחריו יש לי תאומים בני 4 וחצי שנולדו בשבוע 28 ואני לא רוצה לספר לך את התקופה שעברתי אבל ברוך השם זה עבר וכיום אני נהינת לראות אותם משחקים ביחד ומכל רגע אחר (ואני סהכ בת 24 ) מאחלת לך המון בהצלחה

מיכל - זכרתי את הסיפור שלך, ומאד קיוויתי שתיכנסי ותגיבי על ההודעה הזו ! סיפור החיים שלך, שבעיניי נראה קשה פי כמה מסתם ילדים צפופים, ואפילו מסתם תאומים (כי יש גם את הקטע של הפגות וגם את התינוק שכבר בבית) - סיפור כזה יכול בהחלט לתת נקודת מבט שונה. אני נהנית לראות איך שאת אמא צעירה כל כך, וכבר אמא לשלושה, ומתמודדת בהצלחה עם גידול הילדים. שיהיה לך מהם המון נחת ואושר !!!