דיכאון בהריון

הי לכולן, אני בשבוע 27 להריון(הריון ראשון)ואני מאושרת מהרעיון להיות בהריון ואני כבר מאוהבת בעובר. הבעיה היא שיש לי תנודות במצבי רוח, מאושר עילאי לדאון רציני, מה שלא אופייני לי בימים כתיקונם.הדאון הוא לא מההריון הוא מכך שאני כרגע מחוסרת עבודה, החברה שבה עבדתי נסגרה לפני מספר חודשים ומאז אני בבית, כי אף אחד לא מוכן להעסיק עובדת בהריון לצערי. בעלי בעבודה וחברותי בעבודה ואני משועממת רוב הזמןואין לי חשק ורצון לעשות שום דבר. אני סובלת מנדודי שינה ולכן אני כל הלילה ערה ובבוקר ישנה, לעיתים אני בוכה כשאני לבד ומרחמת על עצמי. אני חייבת לציין שכלפי חוץ אף אחד לא מנחש שזה מה שאני מרגישה כי אני משדרת תמיד תחושה של אופטימיות ושמחת חיים, את בעלי שיתפתי במקצת בתחושותי אולם הוא לא כל כך תומך כי כניראה הוא לא חושב שזה רציני וזה בעצם באשמתי כי אני מקרינה כמו שציינתי תחושה שהכל בסדר.אני מאוד אוהבת את בעלי והוא אותי אבל יש לי מין חסם כזה מלספר לו את תחושותי אולי אני חוששת שהתדמית האופטימית והלבבית שלי תתקלקל בעיניו, אני ממש לא יודעת.בנתיים אני מרגישה לעיתים עצבות פנימית ואני מפחדת שזה ישפיע על העובר שלי, למרות שהרגשת העצבות לא קשורה להריון ולתינוק, מזה אני מאושרת בצורה שלא תיאמן. רציתי לדעת אם מישהי מכן גם חווה תופעת של דיכאון בהריון עצמו, אולי מישהי מכן תוכל להמליץ לי על פיתרון מסויים. תודה מראש

סיגל - אני לא רופאה ולא פסיכולוגית, אבל ממה שאת מספרת אני מבינה שהגורם לעצבות ולכל הקשיים שמסביבה היא העובדה שאת מובטלת. לצערי הרב, אין לי אפשרות לשנות את המציאות בה לא מוכנים להעסיק אשה בהריון, אבל אם אינך עובדת בשכר - יש המון מקום להתנדבות, במיוחד בימים אלה : אצלנו, למשל, כל מערכת החינוך מושבתת כבר שבוע כי עובדים חיוניים לא קיבלו שכר, וההורים ממלאים את מקומם. אולי תוכלי להחליף סייעת לגננת ? או מזכירה בבי"ס ? יש הרבה ארגוני מתנדבים שישמחו על כל יד שתסייע : ארגונים שמחלקים מזון, בגדים וציוד לנזקקים, ארגונים שמסייעים למאושפזים בבתי חולים, ארגונים שעוזרים לילדים ממשפחות קשות, ארגונים שמייעצים בנושאי זכויות עובד וסיוע משפטי, סיוע לנשים... ובוודאי יש עוד שלא רשמתי כרגע. ואם התנדבות לא מושכת אותך, מה דעתך על קורס מקצועי ? אולי את אפילו זכאית לקורס של משרד העבודה, ללמוד מקצוע נוסף ? לפעמים קורס כזה מזכה אפילו בהבטחת הכנסה ! נראה לי שאם תחשבי במה את רוצה למלא את ימייך עד ללידה, תמצאי עוד כמה רעיונות מוצלחים. אם תעסקי במשהו שמעניין אותך ביום, לא תסבלי מהרגשת התיסכול והריקנות, ותישני יותר טוב בלילה. אפילו אם לא תמצאי עבודה בשכר - שכרך יהיה ההרגשה שאת מועילה, וההרגשה הטובה הזו תעביר את העצבות. בהצלחה !

הי סיגל תתנחמי בעובדה שעכשיו יש לך זמן לעצמך, את עוד תתגעגעי אליו- מנסיון. אני במקומך הייתי נרשמת לחוג יוגה בשעות היום או בשעות שהכי קשה לך להיות לבד כי בעלך בעבודה. יש מקומות, אם את לא מכירה ורוצה שמות , בשמחה אעזור לך- באיזור ת"א- שיש מפגשים לנשים בהיריון- דיונים, שיחות, שיתוף- זה מקל מאוד מאוד על כל התקופה. מקווה שתהני מהזמן הזה, בתור אמא לבני האוצר בן השנתיים ובהיריון שני בחודש השישי היום, אני מבטיחה לך שאני הייתי רוצה קצת לנוח וקצת להתפנות לעצמי יותר אם יכולתי.... מקווה שעזרתי, מלי