התייעצות דחופה!!!

בנות יקרות !!! יש לי ילד בן 7 ולפני 3 וחצי חודשים ילדתי את בני השני והמקסים וזאת לאחר שנתיים וחצי של נסיונות, ניתוח של וריקוצלה אצל בעלי... אתמול בבוקר נודע לי כי אני שוב בהריון ולהפתעתי הרבה אני חשה בדיכאון ואף חושבת על הפסקת הריון. מצד אחד יש לי קושי ערכי-מוסרי עם עניין זה ומצד השני הקושי הרב היות ובני השני יהיה רק בן שנה. אני מרגישה חסרת אונים... מה דעתכן ??

לשיר חישבי על זה כעל פיצוי על שנתיים וחצי נסיונות להרות בהריון השני אין לדעת מה יהיה העתיד אך אם תפלי את העובר לכי תדעי אם תיקלטי להריון שוב כשתרצי ואם את לא תצליח את תמיד תצטערי על ההפלה שעשית זה לא כל כך נורא הבדל של שנה לי יש ילד בן 5 וחצי ותאומיים בני 4 וחצי בדיוק שנה וחודש הבדל וזה לא נורא אם את מאמינה קצת באלוהים תשמרי על ההריון הזה כי כנראה שזה היה צריך לקרות אני אומנם לא דתיה אבל בהריון של התאומים היו לי כל הסיבוכים האפשרים וילדתי אותם בשבוע 28 לבן שלי לא היתה תקווה גדולה לחיים הרופאים ניבאו שחורות אבל כנגד כל הסיכויים יש לי היום ילד מקסים וזה גרם לי להאמין קצת שיש מישהו מכוון מלמעלה השאירי את ההריון אחרת תצטערי על כך כל החיים שלך כמו נשים רבות אחרות שהיו במצבך והפילו אבל ההחלטה היא שלך ושל בעלך בהצלחה כל אשר תחליטו

אני משתגעת מבחורות כמוך ותיסלחי שאני קצת תוקפנית אחרי כל מה שעברת את עוד חושבת על הפלה לעזאזל אם כל הבחורות שנכנסות להריון ואם לא מתאים להם הם ישר הולכים אחת שתיים להוריד את העובר אני לא דתייה אבל זו נשמה שה' נותן ומעניק לנו ואנחנו צריכות להגיד לו 1000 פעם תודה ודרך אגב אם לא חווית פעם הפלה בחיים שלך שתדעי לך שזה דבר שהכי כואב לנפרש תקבלי תהריון באהבה ובכיף

שיר - אני מצטרפת בחום לדברים שכתבה לך מיכל. מי כמוך יודעת להעריך הריון שבא באופן טבעי, וילדים בריאים ! נכון שזה לא קל לגדל שניים צפופים, אבל זה פחות קשה מלגדל תאומים, ואת זה עושות הרבה נשים בהצלחה (ומיכל שילדה תאומים בהפרש קטן כזה מהבן - אני מצדיעה לך !!!) לי יש שני "זוגות" של ילדים שנולדו בהפרשים של שנה וקצת. זה באמת לא קל בהתחלה, אבל מהר מאד הם הופכים לחברים (גם בגלל הגילאים, יש להם חברים משותפים ותחומי התעניינות דומים) וכשהקטנה היא בת - הבנות יותר בוגרות בנפשן - ההפרש בגילאים עוד פחות מורגש. אצלי הגדולים כבר בתיכון, והקטנים - ביסודי, ולאורך כל החיים רואים כמה טוב להם שיש לך אח/ות בראש שלך, שקרוב אלייך ומבין אותך, ואפילו כאמא זה קל יותר כי הם משחקים המון ביחד. קחי בחשבון שנתיים לא קלות, אבל יש שכר מלא לכל ההשקעה והמאמץ, ואני בטוחה שאם תחליטו לא לוותר על ההריון לא תצטערי על כך. בכל אופן, אם רק היום גילית את ההריון, יש לך עוד שבוע-שבועיים לעכל בשקט את החדשות ולחשוב יחד עם בעלך מה מתאים לכם. אך תחליטו בפזיזות, ואל תפחדי מהרגשות המעורבים שלך - זה טבעי מאד. חשוב שתהיי שלמה עם מה שתחליטי, ואני מקווה שתגיעו להחלטה הכי טובה עבורכם. בהצלחה !!! ועוד דבר קטן : אם חיי העובר יקרים לך, אבל את חוששת לגבי יכולתכם להתמודד עם ילד נוסף - תנסי לפנות לאגודת "אפרת". יש להם שירותי ייעוץ ותמיכה שיעזרו לך בהתלבטות.

היי שיר תלמדי מניסיון של אחרים, זה רק יחזק אותך כאשר אני הייתי בת 20 אמא שלי נכנסה להיריון וכבר היינו 4 ילדים במשפחה אפילו אבא שלי לא קיבל את זה בפרגון מלא וחשש כי הם מבוגרים מדיי או שיהיה להם קשה פתאום לגדל ילדים היום, במרחק של 6 שנים זה הדבר הכי טוב ומפנק שקרה להם- אז יהיה לך קשה, ואולי אפילו קשה מאוד- הכל עובר בחיים- ואם זה קרה כנראה שזה צריך היה לקרות!!!!!! חישבי איזה חברים טובים הם יהיו כשיהיו גדולים!!!!!!! כיום אני אמא לבני המקסים, אוצר יקר שלי ושל בעלי ובחודש השישי לבתי השנייה אין מה לעשות- אנחנו צריכות להיות חזקות, הקושי עובר בסוף ואז... קוטפים את הפירות. מקווה שתגיעי למסקנה הנכונה.. מלי

בנות יקרות תודה רבה על התגובות, זו באמת דילמה קשה אך אין ספק שחיזקתן אותי מאד. תודה.

לשיר היקרה , אני מבינה אותך מאד ,בסך הכל קרה לך משהו מאד לא מתוכנן ובזמן הכי פחות נוח ,ולכן עולה בדעתך גם אפשרות להפיל .כמובן שאיש לא יוכל לומר לך מה לעשות וההחלטה בידך ,אולם הרשי לי לכתוב לך מנסיונה של אחותי . לאחותי היו שני ילדים צפופים כשגילתה שהיא בהריון בפעם השלישית ,משיקולים דומים לשלך בחרה לעשות הפלה . היום לאחר 10 שנים היא משתוקקת להביא עוד ילד ללא הצלחה ,ומיותר לומר שהיא מצטערת מאד על מה שעשתה ,אולם את הנעשה אין להשיב . אני לא אומרת שזה מה שיקרה לך ,אלא שאין לנו אפשרות לדעת מה באמת יקרה ואיש לא מבטיח לנו דבר .אם קבלת את ההריון לדעתי כדאי לך להשאירו ,אני בטוחה שאשה חזקה כמוך תסתדר ! רונית .

תהני ילדים זה ברכה