איך להתמודד עם חרדת הריון ולידה?

כתבתי את ההודעה בפורום אחר אבל אשמח מאד לשמוע מה דעתכם בנושא. תודה מראש

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=443639&t=443639

פרח קודם כל אפשר להבין את הפחד מפני ההריון והכאב שכרוך בלידה אבל התהליך הוא שלך עם עצמך הכאב והפחד לעומת התינוק כשתהיי שלמה עם ההחלטה שלך יהייה יותר קל. גם לא כל הלידות הן קשות בעיקר כשיש אפידורל היום, התהליך הוא הרבה יותר פשוט. אחרי לידת בתי (ללא אפידורל) הבטתי באנשים שבאים לבקר בבית חולים עם כמה ילדים ולא הבנתי איך הן היו מסוגלות לעבור את זה שוב, אבל עובדה היום אני אני בסיום הריון נוסף, אני לא אשקר שאני לא חוששת מהלידה וזה רק טבעי, אבל אני יודעת מה אני אקבל בסוף לנושא השני שלך חסרונה של אמך, היא בודאי תחסר לך בדקות הראשונות אחר הלידה אבל אני חושבת שנושא האמא והתמיכה לאחר הלידה הן נושא שהפך פשוט לנורמה משום מה (הן גם יודעות שהבעל לא יכול לסרב לכל בקשה שלהן בשלב זה אפילו עם מדובר להיות עם חמתו). עם יש לך בעל תומך זה שווה המון!!!!!! בעלי למשל גירש את כולם (כן אפילו את אמא שלו) והודיע לכולם שאנחנו עושים הכל לבד לא רוצים עצות מאף אחד רוצים לנסות להיות לבד אנחנו והיא ללמוד לבד להחליט לבד ואולי גם לטעות לבד. הוא לקח חופשה ארוכה יותר מהעבודה ופשוט עשה הכל חוץ מלהניק. תאמיני לי אולי גם החברות שלך יקנאו בך שבעלך איתך כל הזמן ולא חוזר לעבודה אחרי יומיים ובעצם לא מבין מה קורה במשך היום ולמה את עייפה שהוא מגיע הביתה, גם הן היו מעדיפות לחלוק את הלבטים עם הבן זוג כי לכן בחרנו בו. המון בהצלחה בכל מקרה

הי פרח, הנושא שהעלת הוא יותר קשור לבעיה פסיכולוגית מאשר קשור להריון ולידה. בעצם דגש הפחד אצלך הוא בעיקר בהתמודדות ללא האמא. אפשר להבין את זה בהחלט. קראתי את התגובות של שאר הבנות וכמו שאת רואה ישנן כאלה שלא ממש מסתמכות על העזרה והתמיכה של האמא בכל התהליך הזה. כמובן שהקשרים של כל אחת עם אמה הם אינדיבידואליים. מה שהיתי רוצה להגיד לך זה שאת יכולה לנסות להתמקד ב'קסם' של כל תהליך ההריון (וישנם רגעים רבים כאלה) ובמחשבה של האושר שיבוא עם בוא הילד לעולם. לנסות להבליט את הדברים האלה על פני הפחד מכל התהליך. זה אולי גם יכול לעזור לך להתגבר על הכאב האישי. המון בהצלחה

פרח, הריון זה תהליך קשה אך קסום. לא לכל הבחורות יש אמא תומכת, שנמצאת שם בשבילה לאורך כל הדרך. לי אישית אמנם יש אמא אבל אני האמא שלה. היא ממש לא תומכת כי היא פשוט לא יודעת איך לעשות את זה. היה לי משבר קטן בתחילת ההריון כי עיקלתי את העובדה שאני לבד, בלי דמות אם שתתמוך בי. אבל עברתי את המשברון הזה, והיום אולי כדאי לך גם להגיע למסקנה הזו, שאת מספיק גדולה ובוגרת להביא ילד לעולם לבד בלי סיוע ותמיכה. מאחלת לך בהצלחה וכל טוב.