לא יכולה יותר - צריכה תמיכה

במקום העבודה שלי כולם גברים, העבודה מטורפת ואני בשבוע 10. הכל משגע אותי, אני לא יכולה להעלות חיוך דל על שפתיי ומצב הרוח שלי אי שם בתוך מי ביוב. כל מה שאני רוצה זה למיטה. לא לצאת לעולם! הלוואי ויכולתי להתפטר. אני מרגישה כאילו בגלל העבודה חרב עלי עולמי. הכל רע לי ומגעיל לי. פעם נהיניתי מכל רגע ועכשיו אני בוכה כל שתי דקות. אני משתגעת! ההורמונים מטריפים אותי! זקוקה לתמיכתכן.

נסי להתרכז בעבודה ולא להאשים את ההורמונים, חשבי על הדברים הנחמדים שמחכים לך לאחר העבודה ואם לא מחכה שום דבר-הכיני את לעצמך או בקשי ממישהו קרוב אליך לעשות משהו נחמד ביחד, נכון שההורמונים עלולים לשגע אבל את יכולה לשלוט עליהם, את בעלת הבית ולא הם!

אני מאוד מבינה לליבך, אך אם יש באפשרותך "למשוך" את הסבל עוד קצת, כדאי לך לא לעזוב עכשיו את עבודתך. אחרי הלידה תהיה לך האופציה לא לחזור לעבודה ואף תהיי זכאית לפיצויים מלאים (!) אם תבחרי בכך.

תודה על התשובות.