היי בנות

בנות יקרות, מה עושים עם המתח והתסכול שמלווה כל חודש שאין הריון? אני מרגישה שאני כבר ממש משתגעת. אני לא מפסיקה לחשוב במהלך היום מה אני אעשה החודש כשאני אגלה שאני בהריון ואז כשאין הריון אני שבורה. קלי, גילי, עיזרו לי! אתן בטח מבינות אותי... :-( שיהיה לכן שבוע טוב, עדי

הלוואי והייתי יכולה להגיד לך משהו שינחם אותך, אבל אני מכירה את התחושות האלו ואת האכזבה הזו כל פעם מחדש. תראי לי לקח 8 חודשים להיכנס להריון וגם זה אחרי טיפול באיקקלומין ופרוגינובה. כל חודש הייתי מיואשת ולפעמים הייתי בוכה, אבל תראי בסוף זה מגיע. תשתדלי שלא לחשוב כל היום רק על זה ותנסי לשאוב כוחות ועידוד מבנות אחרות. אז שיהיה בהצלחה והלוואי ונשמע בשורות טובות. שרית

היי, אני כמוך...בהמתנה לראות מה קורה החודש ובתחושה שלא השקענו מספיק וכל פעם אני בודקת אם אני צריכה לשירותים כל רגע ואם יש לי כאבים כלשהם ודקירות פה ושם...בקיצור בלבול שכל שרק לקראת המחזור (שלא יבוא !) מגיע לפתרונו. אין לי הרבה עצות....אני באותה הבעיה ואני פשוט משתדלת להתעסק בעבודה ובכל דבר אפשרי כדי להעביר את תק' ההמתנה הזו... בעיקרון,אני מאמינה שנכנסים להריון כשהגוף מוכן ובשל לכך ואומרת לעצמי שאם זה לא קורה ,יש לזה סיבה טובה...בתקווה שכאשר זה כן יגיע,זה יהיה סוף סוף הכי מוצלח שיש. אל תישברי כי זה לא עוזר למצב רוח שלך ובטח לא של בעלך....וגם אם הסביבה לא יודעת היא מרגישה...את תהיי אחראית להתאמץ מספיק ומעבר לכך זה לא כ"כ בשליטתך ,אז עדיף להעביר את ה"באסה בסבבה" ולא ב"בבאסה" :-) יהיה בסדר ! חייב להיות :-) שלך, גילי

הי עדי, בסוף זה קורה. תחשבי שהדרך הטבעית היא שזה כן יקרה (וסלחי לי על השוביניזם הפרגמטי אבל בשביל זה את כאן בעצם). נכון שזה לוקח זמן, לפעמים יותר ולפעמים פחות אבל במרבית המקרים, אין בעיה ובסוף זה בא. אז תרגעי, תנסו להנות מתקופת הנסיונות ואת תראי שעוד תהיה לך הפתעה נעימה בקרוב..ואל תחשבי על כל הצרות שיש. אגב, בדקת את מועד הביוץ אצלך? לפעמים יש הפתעות בתחום. שיהיה לכם בהצלחה, איריס

תודה רבה על מילות העידוד, זה אכן עוזר. באמת שבדרך כלל אין לי בעיה ואני אכן לוקחת את הבאסה בסבבה, אלא שאין מה לעשות ויש רגעי שבירה כאלו. גילי, גם אני מנסה להעסיק עצמי בעבודה ולימודים ואפילו לשכנע את עצמי שגם אם ייקח לזה עוד קצת זמן זה לא נורא כי גם ככה אני עסוקה בטירוף בריצות מעבודה ללימודים (ולפעמים אני אפילו משתכנעת :-)...). איריס, אני יודעת את מועד הביוץ שלי בגלל שמאז ההפלה אין לי ביוץ טבעי. ההפלה עשתה חסימות במעברים שם ולכן אני בטיפולים כרגע. זה אחת הסיבות שאני ככה בייאוש לפעמים. בכל אופן, שוב תודה רבה על הכוונות הטובות ומילות העידוד שאכן מאוד עוזרות. תודה שאתן כאן ואני שמחה להיות חלק מהפורום הזה למרות שעדיין פיזית אין לי הזכות להשתתף בו (מבחינת העובדה שאני לא בהריון בפורום להריון). שלכן עם הרבה אהבה והערכה- עדי

עדי יקרה, מי כמוני מבינה ויודעת את הכאב שלך, אני לא יודעת ומקווה שלא הפלת אבל זה עוד יותר גרוע מלגלות שעדיין אין הריון אחרי שמאבדים 3 עוברים הספקות מתחילות לכרסם האם זה אי פעם יהיה אחרת או שהסיפור יחזור על עצמו וכל הפלה את מאבדת קצת מעצמך... אני לא יודעת למה הדברים האלה קורים, אין לי הסבר למה זה קורה לאנשים טובים שכל מבוקשם זה הדבר הבסיסי ביותר להיות הורים. צריך הרבה הרבה הרבה אורך רוח וסבלנות אין קיץ כי יש נשים שמה לעשות - זה לא "הולך" חלק. אבל אנחנו לא נתייאש ונראה בזה נסיונות שמחזקים אותנו ומקרבים אותנו אל הדבר האמיתי. תתעודדי ואל תרגישי שהרכבת בורחת לך או משהו כזה. אין כאן DEADLINE זה לא עבודה שיש תאריך אחרון להגשה. אצל אחת זה קורה בשנת הנישואין הראשונה ויש כאלה אחרי שלוש, חמש שנים וכו'. אני מקווה שזה ילך לך מהר אבל אם לא תראי בזה כזמן שבו את מתחשלת וזה מה שיהפוך אותך להורה טוב יותר בעתיד.... כל טוב ובהצלחה רבה רבה רבה רבה רבה. קלי.