שאלה אישית ועצובה.......

אני בשבוע ה34. הכל בסדר. עברתי תקופה די קשה של מתח ועצבים, וגם בכיתי הרבה . אני כל כך דואגת איך זה ישפיע על התינוק שלי.......... בבקשה תענו האם יש סיבה לדאגה, אני ממש מפחדת..ובא לי לבכות רק מעצם המחשבה שגרמתי לו לשמוע אותי בוכה, או להרגיש את העצבנות והמתח שחשתי אני..........

אל תדאגי, גם לי היה סיפור בהריון הראשון מתח עצבים ומה לא, וברוך השם יש לי בן לתפארת, הכל בסדר.

ליזי, אם היית יודעת מה עבר עלי בהריון הראשון - בעלי פשט את הרגל, ירדנו מנכיסנו בצורה כזאת שלא היה לנו בית והיינו צריכים לגור אצל הוריי. עולמינו התנפץ ואת מתארת לך את המתח והלחץ והחרדות. ביתי נולדה רגועה, מקסימה ופשוט מדהימה. כאילו כל הלחצים והמתח עשו פעולה הפוכה בתוכי. אל תדאגי. יצא ילד משגע וחייכן למרות העצבים לפעמים.

דבר ראשון, אני מקוה שאת מרגישה כבר קצת יותר טוב ושמצאת לך דברים להתנחם בהם ולשמוח קצת. נראה לי שמתקפת בכי וחרדות הן נחלת רוב הנשים בהריון אז את לבטח בחברה טובה. הרופאים אכן ממליצים לאם להיות רגועה במהלך ההריון אבל ככל הידוע לי, לא מצאו קשר חד משמעי בין מצב רוח האם ונזקים משמעותיים לעובר. וחוצמזה, זה בטח לא היה לאורך כל ההריון ועכשיו, לקראת הלידה גוברים החששות והפחדים (ספרי לי על זה..) והכל מתפרץ.. והכי חשוב, אם הבדיקות מראות שהעובר בסדר, אז הוא בסדר. למה לך להכניס לך לראש פחדים חדשים? אני מאחלת לך שהלידה תעבור בקלות ושתוכלי לשמוח מאוד עם התינוק החדש שלך, ותשכחי את כל תקופת המירורים. איריס

היי, כמובן שרצוי להיות רגועה אבל גם אם לא היית - אין השפעה חד משמעית על העובר. תשתדלי להירגע תעשי דברים שמרגיעים אותך וגורמים לך להרגיש טוב. הרבה בריאות והצלחה.