בנות חזרתי ל-24 שעות אני רוצה לספר לכן

הגעתי לבית חולים בדיוק לפני 10 ימים ואפילו "חגגתי" את היום הולדת שלי שם גיל 31 בעלי ישב לידי כל יום עד הרגע שהלכתי לישון וההורים שלי בחו"ל ככה שהיה לי רק אותו חברים ממש לא רציתי לראות המצב רוח שלי היה ממש על ה"קרשים" ורק בכיתי כל הזמן באמת יש לי רעלת הריון אבל לא ברמה חריפה בכלל כי אם זה היה ברמה חריפה היו מילדים אותי יש לי לחץ דם גבוה וגם שיליה מעט מזדקנת שאין לי מושג מה זה אומר אבל כבר אין לי כח נתנו לי 24 שעות בבית ואני חוזרת לבית חולים מחר אני מאושפזת באסף הרופא הצוות מצויין אבל בית החולים מגעיל וגם האוכלוסיה שמגיעה לשם מגעילה ביותר אבל זה קרוב לבית שלי ויש שם פגיה מצויינת ואני מאושפזת במחלקה להריון בסיכון גבוה ובאיכולוב הכל מלא וגם בתה"ש המחלקה הנ"ל מלאה בקיצור עושים לי מוניטור 3 פעמים ביום פעם ביום אולטרסאונט ומליון בדיקות כל הזמן ופתאום מצאו עוד משהו ש.. אני כבר יודעת וגם אתן שהעובר שלי קטן אני בשבוע 33+1 והערכת המשקל היא 1 קילו ו 400 גרם שזה קטן אז עכשיו מצאו שגם ביחס לגודל הגוף עצם הירך קצרה יותר וזה היה אתמול לפני שרציתי ללכת הביתה בקיצור אני מוטשת לגמריי ביום השני שהגעתי עשו לי מוניטור שבגלל הבעיה שיש לי 2 כלי דם טבורים במקום 3 אז היתה בעיה של אי העברה מספיק של חמצן לעובר ואז אמרו נוריד אותך לחדר לידה אבל אני בכיתי בהסטריה ולא רציתי ואז אמרו בסדר נעשה לך עוד שעתיים שוב ואז נחליט ואמת אחריי שעתיים הכל היה בסדר עכשיו מנסים למשוך כמה שאפשר כמובן במעקב כדי שיצתרך כמה שפחות לשהות בפגיה אני חרדה מאד בגלל הממצא החדש בקשר לעצם הירך וגם בגלל משקלו המועט ועייפה מאד בקיצור מצד אחד אני רוצה ללדת כבר לראות שהכל בסדר ושיגמר הסיוט ומצד שני עדיף למשוך כמה שיותר כדי שיעלה במשקל מה גם שהחלטתי סופית שאני רוצה ניתוח קיסרי לא החלטתי עם בהרדמה מלאה או באפידורל אבל כששמעתי את הצרחות את זה שבנות אחריי 20 שעות בחדר לידה בסוף מבקשות קיסרי החלטתי יש על ניתוח קיסרי ואני שלמה עם זה אשמח לשמוע מה קורה איתכן אני מקווה שאני לא אצתרך יותר מאוחר לחזור שוב לבית חולים אלא שיהיה לי עוד לילה בבית

מיכלי הי את לא יודעת אני יושבת כל יום ומחכה לראות שהכל בסדר איתך רציתי להתקשר לאסף הרופא אבל אמרתי שאין לי את השם משפחה שלך. קודם כל זה שרוצים למשוך אותך זה טוב וכמו שבעלי אמר שעדיף מעקב בבית חולים מאשר בבית אל תדאגי הכל בסופו של דבר הכל יהיה בסדר עד תחילת תשיעי יסחבו אותך ויילדו אותך. איך את ככה נפשית מרגישה את צריכה לנוח. בקשר לקיסרי יהיה לך יותר קשה אחרי זה עדיף לקחת בהתחלה אפידורל בשלוש אצבעות ונכל יהיה לך נפלא. אני בסדר יש לי היום טיפת חלב לנופר נראה איך היא עלתה במשקל אמא שלי משגעת אותי ואומרת שיכול להיות שהילדה רעבה כי אני מניקה ולא יודעים כמה אוכלים אמרתי לה שמספיק שאני לא מעוניינת לשמוע את זה עד מתי מעריכים שאת תהיי בבית חולים? מאחלת לך את כל הטוב שבעולם לך ולבעך. ממני קרני

קרני תכתבי לי מה המייל שלך ואני אתן לך את מס' הטלפון שלי

wow כמה טוב לשמוע ממך. נכנסתי כבר אינספור פעמים לאתר לבדוק מה שלומך וכל מה שמצאתי זה שאלות דומות מהבנות האחרות. אני שמחה שעדיין לא ילדת. אל תתני לרופאים להפחיד אותך, לא הכל אפשר לראות בבדיקות שלהם ולפעמים הדברים אינם כפי שהם נראים. אני מאחלת לך רק טוב, לידה קלה ותינוק בריא. בקרוב הכל יהיה מאחורייך ותוכלו להתחיל עם הדאגות האמיתיות (הרי לגדל ילדים זה להיות מודאג לאורך כל החיים...) תהיי חזקה ורגועה, תנסי להעסיק את עצמך בבית החולים בדברים אחרים. אני אמשיך לחפש בפורום עידכונים משמחים בנושא שלך. אביגיל.

מיכלי יקרה - כמה טוב לשמוע ממך !!! ממש דאגנו לך וכל הזמן ניסינו לבדוק מי יודעת מה קורה איתך, טוב שנכנסת ודאגת לשתף אותנו... אני מסכימה עם כל מילה של קרן, תנסי לסחוב מה שיותר, ותזכרי שכל האי נעימות שלך זה רק כדי לתת נקודת התחלה יותר טובה לבייבי שלך. כל יום שהוא בתוך הרחם וגדל שם - חוסך לכם ימים של דאגות בפגייה. העיקר שאת בידיים טובות, ובמעקב צמוד ! ואל תרוצי לניתוח, אפילו אם יזרזו את הלידה, אלא אם בגלל העובר יגידו לך שעדיף ניתוח. עדיף לך לנסות רגיל, עם אפידוראל, ואז אם את מתייאשת ומבקשת ניתוח פשוט מוסיפים חומר הרדמה לאפידוראל ומנתחים. (אני עברתי שני ניתוחים, ברדמה אפידוראלית וספינאלית (זה די דומה), וזה ממש עדיף על הרדמה כללית כי אז את בכל זאת שותפה בחווית הלידה, ורואה את הבייבי שלך מיד כשהוא נולד.) אבל התאוששות מניתוח קשה יותר, ויש יותר חשש לסיבוכים והגבלה במספר ההריונות שאח"כ (לי אמרו שבקיסרי שלישי קושרים חצוצרות, כי זה הריון נוסף עלול להיות מסוכן לאם), אז אם את מתכננת בית מלא ילדים - תשקלי שוב את נושא הניתוח מראש. אז תנוחי היטב, ותשמרי היטב על עצמך ועל התינוק שלך, ותשלחי לנו דרישות שלום מפעם לפעם, כי את ממש ממש חסרה לנו כאן !!!

היי מתוקה, לו היית יודעת כמה הבנות (ואני ביניהן) חיפשנו אותך בימים האלה ,היית מתחזקת ונרגעת בכל פעם שהיה לך קשה...לצערנו,קלי לא מצאה את מס' הטלפון שלך (והאמת שאני התקשרתי לאסף הרופא למח' הריון בסיכון ושאלתי אם את שם -הסתמכתי על השם שהיה לי במייל שבזמנו התכתבנו-אבל אמרו לי שאין מישהי כזו....) בכל אופן,מנסיון של אחרות (גיסות,חברות,קרובות משפחה) אני יכולה להגיד לך שעדיף לסחוב באמת כמה שאפשר,כי זה לא פשוט לטפל בכזה תינוק קטנטן ובטח כשאת אמא צעירה אז תחשבי שהגעת עד הלום אחרי כל התלאות והיום כל יום שאת סוחבת זה רווח נקי לילד שלך (וגם לך בסוף...) אני מבינה שלך אין צירים כרגע נכון ?! (בלי לפתוח פה לשטן) אז רק שתדעי שגם צירים אפשר לעצור עם כדורים ואפילו שזה לא נעים...עדיף.... שיהיה לך בהצלחה ואם את שוב נעדרת לנו....בתקווה שרק לצורך לידה בריאה ,תנסי לעדכן אותנו...והכי חשוב תדעי שאנחנו כאן ממתינות לבשורות הטובות ורוצות לדעת שהכל בסדר איתך ויהיה בסדר !!! :-)) אוהבת, גילי

היי תודה על ההתיחסות אחריי מה שעבר עליי בית מלא ילדים ממש לא יהיה לי אני אחכה אחריי שהילד יוולד איזה 5 שנים יביא עוד אחד וזהו אני בכל אופן ברגע זה מותשת מאוד מאד מאד ועוד הרבה מאודים כי כמה מגיע לי לסבול לא עשיתי רע לאף אחד אפילו רופאת המחלקה אמרה שהיא לא ראתה משהי חזקה כמוני שעומדת בכל כך הרבה נסיונות אבל עזבי כנראה שכרגע אני מאד מותשת ובוכה ואחריי שאני אראה את הילד אני מקווה שארגיש טוב וזה בטוח אם הוא ירגיש טוב אמן ואמן תתפללו חזק בשבילי בבקשה

היי, אני פשוט בהלם, מזמן לא נכנסתי לפורום כי לא עבדתי בחג, ועכשו אני בלחץ מטורף בעבודה. אני מקווה שתרגישי טוב ותתעודדי כי את מטופלת במקום טוב. אל תדאגי מהמשקל הנמוך של העובר. גיסתי ילדה חודשיים לפני הזמן והאחיין שלי נולד במשקל 1.4 ק"ג, וברוך השם הכל בסדר. גם שלך בע"ה ייוולד ויגדל , תמיד אומרים שכל הפגים בסוף גדלים להיות בריונים , (מבחינת מימדי הגוף). הרבה בריאות והמשך הריון קל עד כמה שניתן. שלך, עופרה

הי למרות שאני לא ממש משתתפת קבועה בפורום, גם אני נכנסתי מדי פעם לבדוק אם חזרת - ושמחתי לראות שכן (אפילו אם לזמן קצר), אז שיהיה לך באמת בהצלחה, תחזיקי מעמד ותבשרי רק בשורות טובות אגב, לגבי הנסיונות הקשים שאת עוברת, אני ממש לא חושבת שזה מגיע למישהו, אבל אני די מאמינה שהנסיונות מגיעים לכאלה שיודעים לעמוד בהם - וזה נשמע שאת באמת מתמודדת בצורה מדהימה ונקווה שמכאן, כבר הכל ילך יותר בקלות ובסוף הילד ישכיח את הכל

הי למרות שאני לא ממש משתתפת קבועה בפורום, גם אני נכנסתי מדי פעם לבדוק אם חזרת - ושמחתי לראות שכן (אפילו אם לזמן קצר), אז שיהיה לך באמת בהצלחה, תחזיקי מעמד ותבשרי רק בשורות טובות אגב, לגבי הנסיונות הקשים שאת עוברת, אני ממש לא חושבת שזה מגיע למישהו, אבל אני די מאמינה שהנסיונות מגיעים לכאלה שיודעים לעמוד בהם - וזה נשמע שאת באמת מתמודדת בצורה מדהימה ואני מאחלת לך שמכאן, כבר הכל ילך יותר בקלות ובסוף הילד ישכיח את הכל

אני עוקבת אחריי ההתכתבויות שלך עם כולן בפורום כבר מס' חודשים..... הייתי די שקטה ופאסיבית , אבל זה הזמן אולי קצת להשמיע קול. אני בחורה בת גילך, כרגע בהריוני השלישי ב"ה - עם 2 ילדים בריאים ומקסימים , עם שלוש רעלות הריון !! כן - גם עכשיו כרגע אני עם רעלת הריון. לגבי החששות , הפחדים , אין לי הרבה מה לומר ,כיוון שאפילו עכשיו אני ממש מבוהלת כמוך , אני עם כדורים , בדיקות , לחצי דם ............. את כבר מכירה את זה. א ב ל ...... ביתי הבכורה נולדה פצפונת !!!!! בסביבות 2.2 ק"ג וכמו שאומרים = אין אין אין עליה : בריאה ב"ה , מדהימה בכל. בני השני לאחר שכבר הוגדרתי בסיכון גבוה עם רעלת הריון - טופלתי מתחילת ההריון עם כדורים וההריון עבר ב"ה נהדר ואגב ילדתי אותו יחסית גדול ( מעל 3 ק"ג ). וכרגע אני גם בטיפול ללחץ דם ומקוה שהכל יהייה בסדר. את כבר בשבוע בטוח ללידה ....... אל תתנגדי למה שצוות אסף הרופא יאמר ( אני ילדתי שם את שני הילדים ). ואני ב"ה אחזור גם הפעם - רק לשם. את צודקת לגבי האוכלוסייה - אבל זה שווה את זה. הצוות גדול מהחיים , הרופאים מנוסים ותותחים - אחד אחד. יאמרו קיסרי - שיהייה , יאמרו רגיל - שיהייה..........תאמיני בהם !! תזרמי איתם. אני ילדתי פעמיים ללא אפידורל , לא קל - אבל גם לא נורא. בגלל לחץ הדם לא יכלו לתת לי אפידורל. מאחלת לך בריאות ולידה קלה ... וכמובן שבעתיד הריונות ולידות קלות יותר..... מקווה שעזרתי ולו במעט .... אם תהיינה לך שאלות אשמח לענות בכל עת. בהצלחה , מוניק.

מת פללת בשבילך שיהייה בסדר ותלדי בשלום רק בריאות ואושר לך לבעלך ולתינוק\ת תהיי חזקה ותעדכני!!!!

קודם כל להרגע כבר נוכחנו לדעת שרפאים הם לא אלוהים, אל תדאגי הכל יהיה בסדר ב"ה תשתדלי לחשוב חיובי למרות שזה קשה המון בהצלחה אני כבר בשבוע 10, ומקווה שהכל יהיה בסדר, יש דופק ובנתיים ברוך השם ממי אני מחזיקה לך אצבעות תעדכני אודליה

מיכלי מתוקה, אני מאוד מבינה לליבך ואני מחזיקה לך אצבעות שתצליחי למשוך כמה שאת יכולה אך גם אם תילדי עכשיו לא קרה שוב דבר בשבוע שבו את נמצאת הריאות של עובר כבר מוכנות העניין הוא רק המשקל עם הטכנולוגיה של היום זה כבר לא בעיה. אם זה ינחם אותך יש לי מכרה שילדה בשבת האחרונה היא הייתה בשבוע 34 בערך ילדה תאומים אחד יצא 1500 והשני קצת מעל 2 ק'. בע"ה הם בסדר ואמא בסדר. (הגיעה לבי"ח עם צירים ועברה לידה רגילה). אני מאמינה שגם אצלך הכל יהיה בסדר. את במעקב ואת מטופלת ע"י בי"ח מצויין תשתדלי להיות רגועה (למרות שקל להגיד). ובע"ה תבשרי לנו שאת והבייבי שלך באתם הביתה בריאים ושלמים. לגבי ניתוח הקיסרי עדיף שתבררי טוב לגבי ההשלכות של זה בעתיד (תתיעצי עם רופא). צירי לידה והזמן שהם נמשכים עד הלידה הם מאוד אינדיוידואליים לגבי כל אישה ואישה. יש אישה שתסבול יותר מיממה מצירים ויש שתוך שעות ספורות אפילו כמה שעות (3-5 שעות) תסיים עם הלידה. אל תחליטי לגבי בגלל הצרחות והצווחות ששמעת בבי"ח. שבוע שעבר הייתי בב"ח איכילוב (בגלל צירים קלים שהיו כתוצאה ממאמץ רב בעבודה) ראיתי שם נשים שאחרי המיון העלו אותן לחדר לידה ומשום מה אף אחת מהם לא צרחה וצווחה. ועל כן לדעתי זה מאוד אינדיוידואלי. לשיקולך. בכל אופן המון הצלחה ובריאות ושנשמע רק בשורות טובות. רונית ס.

מיכלי היקרה שלנו!!!!!! כמה חיכינו אני וכל הבנות כאן לשמוע ממך. אני ממש שמחה לשמוע שאת בסדר ובסך הכל גם הבייבי בסדר. תקשיבי מיכלי, אני עוד לא ילדתי אף פעם וגם הריון כרגע אני לא הכי מצליחה להחזיק ולכן עצות בנושא קשה לי לתת לך, אבל- אני יודעת כמה קשה עבדת בשביל להגיע לשלב הזה של ההריון וכמה זה לא בא לך בקלות. לפעמים נדמה שכל הצרות בעולם נופלות עלינו שלא בצדק ושקשה לסחוב על גבינו את אותן צרות, אבל אין הרבה ברירות!!! את חייבת להיות חזקה ולהתחזק מהסביבה המאוד אוהבת ותומכת שיש לך ולא רק בשבילך אלא גם בשביל התינוק שטרם נולד ובשביל הבעל שברור לגמרי שגם לו מאוד קשה. שתדעי לך, כשתחזרי לבית החולים ותשקעי שוב במחשבות, שיש כאן המון (ואני לא מגזימה) בנות שדואגות לך בטירוף ומתפללות בשבילך ובשביל משפחתך כל הזמן. יש לך כאן משפחה נוספת שתתמוך בך ותעמוד לצידך לאורך כל הדרך וכמובן שכולנו מחכות ומצפות כבר לשמוע (כמובן שרק אחרי התשיעי) שילדת והכל בסדר איתך ועם הבייבי שלך (ב"ה). שולחת לך חיבוקים ונשיקות והרבה אהבה- עדי

בנות תודה רבה מקרב לב לכולכן ריגשתן אותי עד דמעות ומאד נעים לי לחשוב שאני כל כך חשובה לכן וזה הדדי אתן יודעות הייתי עונה לכל אחת מכן בנפרד אבל כמו שכתבתי אני מאד עייפה ומותשת ממש מרגישה כמו חולה עם שפעת אז שוב תודה לכולם

הייתה לי הרגשה שזה המצב, תשתדלי לקחת נשימה ארוכה ולהמתין בסבלנות, אני יודעת שזה קשה. לגיסתי היה בדיוק אותו דבר נכנסת ויוצאת מהבית חולים וגם בסוף עשו קיסרי היום הכל בסדר תודה לאל. זה לא יאומן איזה דברים צריך לעבור בשביל להיות אמא, אבל כנראה שהילד שלך הוא ילד יקר שאת צריכה לסבול ככה.... משיהו אמר לי פעם שהטוב ביותר מושג בכאב רב.... במקרה שלך זה נכון. אני מקווה שתמשכי כמה שיותר ותאמצי לך סבלנות של ברזל... אני מקווה ומאמינה שבסוף הכל יהיה בסדר. תחזקי גם את בעלך שעובר את הכל איתך. אנחנו עוד נשמע בשורות טובות... קלי.