בנות אני תשושה מרוב בכי-איך מתמודדים?

הי בנות, קרתה אצלנו במשפחה טראומה נוראית. ביום כיפור האחרון אחות של אבא שלי נפטרה בעקבות הסתבכות מניתוח לב. כל המשפחה לקחה את זה מאוד קשה והשבעה הסתיימה ביום שישי האחרון. הלילה אח של אבא שלי נפטר גם הוא הוא לקח את מות אחותו מאוד קשה וחטף התקף אסטמה ונחנק למוות. אני מרגישה כאילו מכות איוב נפלו על משפחתי וחוששת מאוד לאבי. הורי אסרו עליי להגיע לשתי הלוויות מחשש שיקרה לי ולעובר משהו ובדיעבד זה היה נכון. עוברים עליי ימים מאוד קשים ואני מאוד חוששת מההשפעה על העובר. איך שורדים בעולם האכזר שבו אנחנו חיים? מצד אחד אני אומרת העובר הקטנצ'יק שבתוכי יכול להכניס הרבה אושר ואור למשפחה שאיבדה כל כך הרבה בשבוע אחד, אבל מצד שני אני חוששת שיקרה משהו קודם. אני לא מצליחה להיות אופטימית ומפחדת מהלא נודע. איך מתמודדים? מה לעשות? אנא עיזרו לי, תודה שאתן קיימות, גלי המותשת

כמה קשה לקרוא על אסון כזה :(( אין מילים שיכולות לנחם, בוודאי לא את המשפחה הכואבת, אבל טוב שאת בוכה ומוציאה את הכאב, ומשתפת גם אותנו. האבל והצער הם של הנשארים, הנפטרים כבר הגיעו לעולם שכולו טוב. לא היכרתי אותם, אבל אצלנו אמרו שמי שנפטר בין ראש השנה לסוף סוכות הם האנשים היותר טובים : בגן סיפרו לנו שיש שלושה ספרי גורל שנפתחים בראש השנה - אחד לצדיקים שנכתבים ונחתמים מיד, אחד לרשעים שגם הם נכתבים ונחתמים מיד, ואחד לכולנו, הבינוניים, שצריך לשקול מה לרשום בגורלם לשנה הקרובה. בראש השנה הגורל נכתב, בכיפור - נחתם, ובסוף סוכות (הושענא רבה) - נסגר ויוצא לדרך. מי שגורלו נחתך לפני כן, כנראה לא שייך לבינוניים, ובוודאי שאת מכירה אותם ויודעת שלא היו חלילה רשעים, לכן אנחנו מאמינים שהם נפטרו כצדיקים ונשמתם עלתה ישר לגן עדן. אני לא יודעת אם זה יכול לנחם אתכם, כי הכאב שלכם הוא על האובדן, אבל את יכולה לנסות ולהביא את האור והאושר שכתבת עליהם בחזרה למשפחתך. מי שהלך - לא יחזור, וזה סדר העולם, אבל את אחראית לשלומו של הדור הבא, של התקווה וההמשכיות, ותנסי ברגעים הקשים לחשוב רק על התינוק שבדרך, ועל השמחה שהוא יחזיר לכולכם. אני מאחלת לכם שלא תדעו עוד צער, ושהתינוק שיגיע בעוד כמה שבועות יוסיף לכם מנות גדושות של אושר ושמחה, לפצות במעט על הימים הקשים האלה...

גלי הי אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ואת חייבת לחשוב על עצמך ועל העובר שבתוכך החיים לא קלים ולא מקלים עלינו תנסי להיות חזקה ולהתנחם במה שצליל אמרה היא תמיד יודעת לעודד היא מקסימה. שיהיה לך חג שמח וכל טוב .

גלי יקרה - אני מצרפת לינק לסיפור דומה של בחורה, שקצת לפני הלידה הראשונה נקלעה לסיטואציה דומה. (מותר לשלוח לפורום אחר, נכון ? אז זה הקישור : http://forums.nana.co.il/forum.asp?id=2128&pagenum=47). אם תקראי קצת הלאה, תראי איך הבחורה הזו התמודדה עם הצער, ואיך הלידה השפיעה עליה ועל המשפחה. אולי זה יעודד גם אתכם, ואולי תרצי ליצור איתה קשר (היא עדיין מבקרת מפעם לפעם בפורום). שלא תדעו עוד צער וכאב !

גלי היקרה, אין מילים שיכולות לומר מה לעשות ו/או איך לנהוג - הזמן הוא התרופה הכי טובה! ואיך אומר השיר:"תמיד הכי חשוך, לפני עלות השחר..."(שלום חנוך) אז אולי היצור הקטנטן והתמים הזה שגדל ומתפתח יביא נחמה ומזור לצרות שפוקדות אתכם. מי יתן ולא תדעו יותר צער, תשמרי על עצמך ולו רק בשבילו. דעי לך שתמיד נהיה פה לצידך!!!

אור לי יקירתי, תודה רבה על המילים החמות זה בהחלט חשוב לי ומחמם את הלב. מי יתן והברכה ממך אכן תיתן לנו אור. שלך, גלי

צליל וקרן פ. המדהימות, זה לא יאמן איך תמיד אתן יודעות להגיד את המילים הנכונות בזמן הנכון ובמידה הנאותה. אני כל כך שמחה שלפחות יש לי אתכן ואפשר לפחות לשתף ולחלוק את הכאב הנוראי שלא ניתן למדוד אותו. אני מרגישה כאילו אני נמצאת באיזה שהוא חלום זוועה שאני אתעורר ממנו ואז הכל יחזור לקדמותו , אבל החיים לצערנו מוליכים אותנו לפעמים למצבים שאנחנו פשוט חסרי אונים. לך תסביר לילדה בת שלוש איפה סבא שלה? מתי הוא יחזור? ולמה הוא לא מדבר איתה, למה הוא ברוגז איתה? הלוואי וכל החיים היינו יכולים להיות תמימים וטהורים כמו ילדים אבל החיים מחשלים אותנו למציאות אחרת. אני מנסה לחזור לשיגרה , ממשיכה להתרוצץ עם ענייני הדירה שעדיין לא נכנסנו עליה, השבעה מתחילה רק בשבוע הבא לאחר החג. הייתן מאמינות שבשבוע הבא יש לי 2 חתונות ושבעה אחת! איך עוברים משמחה לעצב? יכול להיות שזה מה שעוזר להתמודד? אני מקווה שמיכלי בסדר אני מאוד דואגת לה, שמעתן ממנה משהו? בואו נתפלל יחד בשבילה ובשביל שמעתה משפחתי באמת לא תדע עוד צער ושהילד שלי ירוממם את מצב הרוח שלנו. שוב תודה בנות, אתן נפלאות. גלי