אוף....בנות אני רוצה לבכות לכן קצת

אם עוד יש לכן כח אליי הרופא התקשר אלי עכשיו למדוד כל הזמן לחץ דם ואם הלחץ דם עולה לי ללכת לבית חולים זה מלחיץ אותי וגורם לי לבכות מפחד איזה הריון מתיש נראה לי שמרוב הלחץ אני גם מרגישה את העובר פחות רק מדי פעם בעיטה אחת אין לי כח יותר ואני רוצה ללדת כבר ולדעת שהכל בסדר בסוף אני ממש אצה משוגעת מההריון הנ"ל בבקשה תגידו לי משהו טוב ותתנו לי חיבוק גדול אני מאד עייפה כבר דייי

שלום ,מיכלי!!! בהצלחה רבה והרבה אושר!!! את תהיה עוד מעט אמא !!! אז תהיה אמא מאושרת ואוהבת!!!! וכל זה יעבור.מזל טוב

מה יהיה עם הלחץ הזה תגידי ?........:-) אם היית אומרת שהוא סיפר משהו חדש מיילא,אבל את יודעת שחשש לרעלת הריון מתגבר עם לחץ דם גבוה ולכן הוא מעדכן אותך....ובסה"כ מגלה איכפתיות ולא מספר משהו חדש. אני יודעת מנסיון של הוריי שהיו להם תק' עם לחץ דם גבוה ,שככל שהם בדקו והיו בלחץ מהבדיקה ככה עלה לחץ הדם,רק כשהם נרגעו ובדקו בפרק זמן סביר והגיוני ,זה ירד והתאזן. אז עם כל הכבוד למכשיר הביתי שדואג לעדכן מתי שתרצי לחץ דם וזה לא כזה טוב, תקחי את זה בפרופורציה ותבדקי כל שעתיים-שלוש ולכי לישון בלילה ותפסיקי לחשוש,כי זה לא עוזר לאף אחד....גם הקטנצ'יק קצת עייף....ואין לי ספק שהכל בסדר איתו (בלי עין הרע !) את שמעודדת את כולם,לא יודעת להשתמש בפסיכולוגיה הזו לעצמך ?! אני מתארת לעצמי שכבר את כ"כ רוצה שהוא יהיה בחוץ כדי לדעת שהכל תקין ובריא,אבל כמו שפרח פורח בזמנו ופרי בשל בזמנו ותבשיל מוכן בזמנו ,ככה החמוד מתפתח ברחם,אז אל תאיצי בו עם תירוצים של לחץ דם וכל מיני דאגות :-) כמו שאמרת : דיייי.....יהיה בסדר !!!! הגעת עד הלום וההריון הזה יסתיים כמו שצריך,אז נא לא להשתגע ! לילה טוב ומבורך, אוהבת, גילי

מיכלי החמודה , קצת סבלנות , הכל יסתדר ,אל תשכחי שהריון זה לא מחלה , ומה שבטוח זה עובר . אפילו אם נדמה לך שזה ימשך לנצח יום אחד זה יגיע . קחי את זה בקלות , ובינתיים תהני מהמנוחה . מחכה לך הפתעה נהדרת בסוף ההריון ותראי שהכל היה כדאי ! עמליה -תל אביב

בטח הקטנצ'יק שבבטן יחשוב אוף איזה אמא פולנייה..... קודם כל זה מותר לבכות ואולי זה ישחרר לך קצת את הלחץ ולחץ הדם יירד אז תבכי אל תשמרי הכל בפנים בשביל קטנצ'יק אלא תוציאי הכל....... יום אחד בעזרת השם את תספרי לקטנצ'יק את כל "הטלאות שהוא העביר אותך" ואתם תצחקו ביחד. מיכלי עכשיו ברצינות יהיה בסדר וגם אם תצטרכי ללכת לבית החולים זה לא טרגדיה, אולי אפילו עדיף ללכת, אולי שם תוכלי יותר לנוח, שם ידאגו לך ולא יהיה לך ממה לחשוש..... בואי נחשוב חיובי ובנתיים את לא הולכת לשום בית חולים אבל כדאי לזכור "שהשד" הוא לא כל כך נורא ולא קרה כלום אם תצטרכי ללכת לבית החולים כדי שימרו וידאגו לך ולקטנצ'יק. בקרוב (אני יודעת שלך זה נראה נצח) אבל מעיניים אובייקטיביות זה באמת כבר בקרוב. עברת כל כך הרבה אז מה כבר נשאר? בכל אופן בקרוב תהיה הלידה אז תשמרי את כל האנרגיות לשלב האמת ואל תגיעי מותשת ומותר ואפילו כדאי לבכות אוהבת שלומיתוש

מיכלי הי שלא תחשבי שיותר קל בחוץ שהם נמתאים הם בוכים למה? האם הם רעבים ? האם זה גזים? האם לא נוח להם?ואולי הם מנסים לישון ופשוט לא הולך להם. אל דאגב כל החיים זה דאגה אחת גדולה, את כבר לקראת הסוף ומי יודע יכול להיות שהרופא שלך יחליט ליילד אותך קודם בעזרת השם יהיה בסדר. כפי שאת רואה כרגע הצלחתי להרדים אוה היינו בארוע והשתבש לה הסדר יום. אז שיהיה לנו גמר חתימה טובה ושנה טובה ולילה טוב. נ.ב. ביום שבת נופר תהיה בת 5 שבועות שהם בחוץ הזמן עובר יותר מהר.

היי מיכלי ! עברת כבר 80% מהדרך, ואת כבר מתקרבת לקראת הסוף הטוב. אומרים שכל ההתחלות קשות, אבל תמיד דווקא החלק האחרון הוא הכי קשה, נכון ? אז קחי נשימה עמוקה, ותזכירי לעצמך שיש לך המון כוחות ואת חזקה ואפילו אם את בוכה לפעמים - זה לא אומר כלום. את בדרך אל הדבר הכי מדהים בעולם, והוא ממש קרוב, עוד קצת סבלנות - ואת מקבלת אותו. יש פתגם שאומר שאור חלש מטיל צל קטן, ואור גדול יותר יוצר צללים גדולים יותר. ככל שהקושי גדול יותר כנראה שמחכה לך אושר גדול יותר, ואחרי כל הדאגות שצברת בהריון הזה בוודאי מחכה לך אוצר אמיתי בסופו. תחשבי כל הזמן על התינוק שלך, על המטרה והסיבה לכל הצרות הקטנות שעוברות עלייך, ובאמת כמו שקרן כתבה לך - כשהוא יהיה בחוץ הזמן יטוס הרבה יותר מהר ! עוד קצת סבלנות... אחרי מה שכבר עברת הכל קטן עלייך !!!

אתמול השתעשעתי במחשבה של איזה הזמנה ללידה אני אעשה לו ואיזו עגלה אני אקנה לו ואיך אני אוציא אותו מבית החולים זאת היתה הרגשה נפלאה וכל הזמן אני אומרת שבעזרת השם הכל יעבור בשלום טפו טפו חמסה חמסה אפילו חשבנו על שמות מה שמצא חן בעינינו זה עמית,איתי,עדי מה דעתכן בעלי רצה גם ארבל אבל אני לא שלמה עם זה ואשמח לשמוע גם הצעות

הי מיכלי גם אני כמוך כל הזמן חרדה לשלום העובר וכל הזמן חושבת עליו, וגם אני השגתי את ההריון הנ"ל לאחר הפלה כך שהוא מאוד חשוב ויקר (אני בשבוע 28), אבל כעת אני חושבת שהזמן שעבר הוא מאוד לטובתך וכבר הגעת אם איני טועה לשבוע 30 אז לדעתי כדאי להמעיט עם הלחץ ועם הבכי כי ככה תתייסרי עוד יותר ואני חושבת גם שאת לא ממש נהנית מן ההריון- נכון יש עוד דרך לעבור ובטוח שיהיו עוד מכשולים- אצלך זה חשש לרעלת הריון ואצלי גילו סכרת הריון... אני דוקרת את עצמי 4 פעמים ביום וכן בדיאטה מאוד קפדנית אבל למרות הכל אני מבינה שזהו עניין זמני וצריך גם להינות ממה שיש ורק המחשבה שהגענו כבר לשבוע כזה מתקדם מעלה על פני חיוך כי רואים כבר את הסוף.. אז די לתסכול- תחליפי אותו בשמחה! שביט

הי מיכלי, אני חושבת שמכאן ואילך המצב רק ישתפר - את זוכרת את תחילת הדרך? כשפחדנו כל שבוע שהכל ידפוק כמו שצריך? אני מתחילה שבוע הבא את השבוע ה- 28, שבוע שממנו ואילך (כמה שיותר כמובן...) העוברית הקטנה שלי תוכל לשרוד מחוץ לבטן וזו הנחמה שלי - חפשי לך אחת כזו ותצליחי להעביר את מעט השבועות שעוד נותרו לך!!!! אין מה לעשות ואם זה מעודד אותך כולנו (או לפחות רובנו) שם חוששות ומודאגות (מה אני אגיד לך - הסכרת הזו שהפילו עלי לא עושה לי הרבה טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) אבל הנחמה היחידה היא שהרוב כבר מאחורינו. שמרי על עצמך, תתפנקי ותהיי רגועה (אבל עירנית)- זה נורא טבעי, בכל אופן בהצלחה ושנשמע רק בשורות טובות. שבת שלום!!!!

מיכלי הי אני רציתי כל כך הרבה שמותובסופו של דבר בחרתי או יותר נכון בעלי בחר שם שלא היה קשור ראיתי אותה שהיא יצאה מהבטן והתאים לה השם שנתתי לה בבטן בובולינה וכל הזמן בבית חולים ככה קראתי לה ושהגיע הזמן לקרוא לה בשם די התבלבלתי. דרך אגב אני גם היום קוראת לה כך.ולכן טני ממליצה להמתין. שיהיה לך המשך קל ואני פה בשבילך מתוקה שלי.