בנות פתאום קיבלתי פחד מהלידה והתחלתי לבכות

אני בשבוע 29 ורוצה ללדת ב"אסף הרופא" משהי ילדה שם? בעלי הבטיח לי לי שינסה להיות איתי בלידה אלא אם כן הוא ירגיש שהוא ממש לא מסוגל אני ממש מפחדת ונראה לי שקורס הכנה ללידה רק יכניס לי עוד חרדות אני ממש זקוקה לכן אה אני רוצה לציין שמה שלטובתי הוא שיש לי שרירי בטן חזקים ומה שלא לטובתי שאני מאד מאד מאד מאד צרה למטה

מיכלי, בלי היסטריה. לחץ ובכי לא מועילים לא לך ולא לעובר. יש לך עוד חודשיים בערך ללידה, נסי לא לחשוב על זה ולחיות כרגיל. נכון שזה שאת צרה למטה זה קצת צרה בפני עצמה, אבל אם העובר לא גדול מדי, עדיין תוכלי ללדת רגיל וגם אם לא, הרי שבסופו של דבר הכל עובר,וכשתראי את הבון בון, את תשכחי את הכאב. אל תבכי, בבקשה, אני רוצה לראות חיוך, נו........

מה קורה לך? זה קטן עליך. לא משנה כמה זה יכאב, זה רק כאב פיזי שבסוף יגמר וחוצמזה, היום כבר יודעים איך להקל משמעותית על הכאב. יהיה בסדר. הכי חשוב זה שבסוף תחבקי את הבן שלך וזה מה שיחזיק אותך במהלך הלידה. כל הנשים בעולם עושות את זה. יש הרבה שעושות את זה ללא אפידורל, ללא בעל וללא בית חולים, ובכל זאת הן מחליטות לעשות את זה שוב ושוב... כולן פוחדות מהלידה, גם מי שכבר עברה את זה ובטח ובטח מי שלא. אבל אל תשכחי שחלק גדול מהפחד נובע מחוסר ידיעה וזה דוקא דבר שיכול לעזור לך בו הקורס. שם יראו לך במה מדובר ובעיקר מה עליך לשאול ואיזה אופציות עומדות בפניך. אני דוקא ממש מליצה לך ללכת. בלי להכיר את בעלך, אני בטוחה שהוא ישתדל להיות איתך ומאוד ירצה. מספיק שהוא ידבר עם חברים שלו שעברו את זה והם כבר יגידו לו שזו היתה החוויה הכי מדהימה שלהם. תבטיחי לו שתתני לו מהגז צחוק שתקבלי. אולי זה ישכנע אותו... ואם לא, אז את מספיק חזקה גם ככה, אולי תבקשי מאמא או מחברה טובה שיבואו איתך, רק בשביל הגיבוי? ואגב, את לא יכולה לדעת אם את צרה או לא, אלא אם כן בדקת את זה. הנושא של המבנה לא נראה לעין, מדובר בשתי עצמות בתוך האגן וכמה הן "בולטות" פנימה. יכול להיות שאת מאוד רזה אבל עם מבנה רחב. יש גם הפתעות טובות. מיכלי, שתהיה לך שנה טובה, עם רגעי אושר שיהיו שווים הכל!!! איריס

אני חושבת שאני צרה בגלל שקיום יחסי מין מאד כואבים לי בהתחלה במיוחד כשתקופה מסויימת אנחנו לא מקיימים יחסים סיבה לתקופה מסויימת לא לקיים יחסים זה אך ורק עקב ההריון לפני שנכנסתי להיון לא כאב לי כי היינו מקיימים יחסים מס' פעמים בשבוע אז תתקנו אותי אם אני טועה וזו לא אינדיקציה ל"צרה" תודה ושוב חג שמח לכולנו

היי מיכלי ! רציתי לכתוב לך אתמול, אבל לא הספקתי (בעבודה יש לי המון חומר להשלים, ובלילות איתן ישן - אז אין לי זמן לאינטרנט...) ואני אנסה לחבר את כל השאלות שמטרידות אותך. קודם כל - אל תוותרי על הכנה ללידה !!! בבית החולים, או פגישה אישית / זוגית עם מיילדת, או קורס פרטי - העיקר שתדעי לקראת מה את הולכת, מה אפשר לעשות כדי להתמודד יותר בקלות עם הכאב, ואיך כל זה נראה במציאות. זה לא יכניס אותך לחרדות - אי הידיעה מביאה את החששות הגדולים ביותר, והידיעה מרגיעה את הפחד. (אם תגיעי לסיור בחדר לידה, תראי שזה מקום הרבה יותר רגוע ושקט ממה שנדמה לך. היום כמעט לא שומעים צעקות בחדרי לידה, וכל מי שרוצה - יש איך להימנע כמעט לגמרי מכאבים). כדאי מאד שגם בעלך יבוא איתך ללידה. גם בעלי (שהוא לא קצין קרבי, אבל בחור מגודל שחושש מכל טיפת דם) פחד איך יצליח להיות איתי, ואני התעקשתי בלידה הראשונה - ואח"כ הוא כבר לא רצה לוותר על החוויה המדהימה הזו ! ברגע שאתם הופכים מזוג למשפחה, חשוב מאד שתהיו ביחד, ועוד יותר חשוב שהוא יהיה לצידך - להרגיע, להשתתף איתך, ולא לתפוס עמדה של צלם מולך ולתעד את הלידה, כי זה באמת פחות מועיל לחוויה הזוגית. והפחד מהלידה - זה הכי טבעי ומובן, אבל כככל שהיא תיראה לך ממשית יותר, את תחששי פחות. תחשבי קודם כל שזה המחיר שאת משלמת עבור התינוק שלך : אם לפני שנה היו אומרים לך שתוכלי להיכנס להריון רק אם במשך יומיים ברציפות תרקדי אירובי ותתעמלי ותרוצי עד שלא יהיה לך כוח, ויהיו לך התכווצויות שרירים מהמאמץ - לא היית מוכנה לזה ברצון כדי להיות אמא ? אבל למדתי גם דרך הסתכלות אחרת, מ"דולה" : הלידה היא לא רק דרך שצריך לעבור כדי לקבל ילד, אלא חוויה בפני עצמה. תחשבי על הזריחה ממרומי המצדה, כשים המלח ברקע - תמונה מדהימה. אפילו בצילום בספר זה מרשים, נכון ? אבל במציאות זה הרבה יותר מרשים ! אז את יכולה לעלות לפנות בוקר ברכבל, בלי להתאמץ במיוחד, ולראות את הזריחה כמו תיירת - וזה בעצם מה שרצית. אבל אפשר גם לטפס כשעוד לילה בשביל הנחש, ולהגיע סחוטים ממאמץ וצמאים לפיסגה - ואז הנוף נראה ממש אחרת, כי המאמץ להגיע אליו הופך את התוצאה למשהו מיוחד בהרבה. גם הלידה היא סוג של חוויה כזו, כמו מסע מפרך - ולא כדאי לוותר עליה. התחושה כאשר בבת אחת את עוברת מהצירים החזקים והכאב לחיוך מאושר ושלווה מוחלטת - זה רגע שחבל להפסיד. זה הרגע הכי מרגש שחוויתי בחיים, כשאת מרגישה את התינוק "מתגלש" החוצה בבת אחת, וכל הכאב נעלם בבת אחת, ואת שומעת אותו בוכה - אין מילים לתאר את זה !!! אם את מוכנה ללידה, את נכנסת למסע הזה מתוך ידיעה שאת מספיק חזקה לעבור אותו בכבוד, ולהגיע לרגע המרגש ביותר בחיים (ומאד כדאי לחלוק את הרגע הזה עם האדם הכי קרוב אלייך, במיוחד אם הוא גם שותף בתינוק), ותמיד יש לך גם אפשרות לבקש אפידוראל (כמו "לקפוץ" לרכבל באמצע העלייה אם היא קשה מדי) ולהגיע לאותו רגע בדרך קלה יותר. קשה לי לתאר את זה במילים, אבל אחרי שתלדי - תראי כמה כדאי להגיע לחוויה הזו. שתהיה לך שנה טובה ומאושרת, בריאה ושמחה, ולידה קלה !!!

צליל הי מצטערת שאני נדחפת אבל אני חושבת שאת מדהימה ואת מתארת ואומרת דברים לעניין ואת החזרת אותי ארבעה שבועות אחורה, וכל מילה פשוט נכונה. החוכמת חיים והתבטאות שלך אני אובהת לקרוא. שיהיה לך שנה טובה ומדהימה.

את פשוט מדהימה כל פעם שאני קוראת משהו שכתבת אני נהנת ומתרשת לראות הודעה ממך תודה צליל שאת קיימת איזה כיף לילדים שלך ולבעלך שיש להם בבית אישה מדהימה כמוך שנה טובה

נראה שכל הכותבות לא יודעות על מה הן מדברות בכלל, או שלא עברתן את זה בכלל או שהיתה לכן ממש לידה קלה. זה נכון שזה אינדבידואלי אבל במרבית המקרים זה כאבי תופת שאי אפשר אפילו לתאר, גם אם משככי כאבים ואם לא הרגשת את הלידה אז תרגישי את התפרים. כדאי להיות מוכנים לעניין ולא שזה יבא בבום אחד גדול.

מיכלי יקרה, גם אני כמוך בשבוע 29 ומתחילה לחשוש מהלא נודע. אני נרשמתי לקורס הכנה ללידה בתל-השומר. היינו כבר בשיעור ראשון ואני חושבת שזה תורם רבות הן לחוויה הזוגית, כולם בערך באותם הגילאים ומגיעים זוגות זוגות. בד"כ בהריון ראשון כך שכולם נבוכים ולא יודעים. עצם הביחד הזה כבר תורם ולי זה ממש נחמד. הבעלים שבד"כ עומדים מהצד אולי לא מודים אבל בהחלט נהנים. לסיכום ממליצה בחום. מה איתך? כבר עברת דירה? אנחנו בעיצומו של חיפוש אחר משכנתא ואמורים להיכנס לדירה בפברואר (לאחר הלידה), פתאום היום הודיעו לנו שיתכן שהכניסה תוקדם לנובמבר. אני ממש בלחץ ולא יודעת אם זה מתאים לעבור דירה בחודש תשיעי אבל מצד שני מאוד הייתי רוצה לקבל את המלאך שלי בדירה חדשה. מה דעתך? שתהיה לנו שנה טובה ומאושרת, שנת אמהות פורייה וזוגיות מוצלחת והכי חשוב לידה קלה וחווייתית......... שלך, גלי

אני ממש יודעת מה את מרגישה יקירתי... אני בשבוע 32 ויודעת שבעלי יהיה איתי "מה גם אני בהריון" זה מה שהוא אומר... ממש מלאך! אני גם כן צרה מאוד למעטה אבל באמת יהיה בסדר אנחנו נהיה בסדר גמור וכמו שנאמר אני גם מאמינה שכשאני ואת נראה את האוצר הזה שייצא מאיתנו שום דבר לא ישווה לזה בחיים! תהיי חזקה בשביל שניכם והיי מאושרת!!! מיכל