בנות, זקוקה לכן!!!!

היי לכולן! מזמן לא ביקרתי אתכן ותיכף תבינו למה.... כזכור לכן עברתי גרידה לפני חודשיים. בעוד יומיים שלושה אני אמורה לקבל את הווסת הבאה. לפני שבוע בערך התחילו לכרסם בי מחשבות נוראיות על איך שגם ההריון הבא שלי לא יצליח... אני יודעת שאני לא אמורה לחשוב על זה, אבל זה לא מרפה ממני... אני ממש בדיכאון... אני ממש מפחדת לנסות להרות אחרי הווסת הזו... הדבר שהכי חיכיתי לו מתקרב (הביוץ הבא) ואני לא בטוחה כבר אם אני רוצה לנסות. הטראומה שעברתי ממש משתקת אותי. גם סיפורים של בנות מהפורום הזה לא עוזרים... אני לא יודעת מה לעשות! אני כל כך רוצה תינוק וכל כך מפחדת לא להצליח... אני מבקשת מבנות שחוו את מה שאני מדברת עליו לתת לי עצות. בבקשה, אם אתן יודעות דרך להתגבר על הפחד הזה, אשמח אם תעזרו לי! שלכן, מאיה

מאיה מתוקה - אני כל כך מבינה את הקושי הזה, ואת האכזבה והפחד לנסות שוב... אבל בואי ננסה להסתכל על הדברים מזווית קצת שונה : זה לא שאת מצליחה להרות (או חלילה נכשלת), זה ההריון שנקלט או לא - וזה ממש לא תלוי בך. דמייני לעצמך את ילד חלומותייך שמחכה להגיע אלייך. את מכינה את כל מה שאת יכולה לקראתו בצורה הטובה ביותר : את דואגת לקחת חומצה פולית, לא לעשן או לשתות, את מתכוננת גם נפשית להיות אמא טובה, (וכמובן שדאגת מראש גם לאבא מתאים) ואולי אפילו דאגת לתנאים הפיזיים - פרנסה, דיור וכל השאר. עד כאן - עשית כל מה שביכולתך לעשות. מה עוד צריך להכין ? צריכה להיות ביצית תקינה שהופרתה ע"י זרע תקין, ויצרה עובר ללא מומים - וזה כבר ממש לא תלוי בנו. (אנחנו יכולים לנסות ולזהות מומים בהקדם האפשרי, אבל אין לנו יכולת למנוע אותם או לשלוט עליהם). ואז מגיע הרגע שכל התנאים בשלים להריון, וילד חלומותייך "בודק" אם הוא יכול להשתלב במציאות הזו : לא פעם הוא "מחליט" שמשהו כאן לא מתאים לו - אולי הגוף עלול להיווצר פגום, אולי הלידה תגיע בזמן לא מוצלח, ואז הוא פשוט "ממתין" להזדמנות אחרת, ואת מתמודדת עם הריון שלא הצליח... אבל הוא עדיין שם, ועדיין מחכה, והוא יגיע ברגע שכל התנאים יהיו הכי מוצלחים שאפשר. לכן אם קרה שהריון לא הצליח - תזכרי שזה לא תלוי רק בך, ואין מקום לתחושת כישלון. כמו בצק שאפשר ללוש מחדש, כך את מנסה שוב להרות, ומקווה שהפעם גם מה שלא תלוי בך יצליח - והילד שלך יצא לדרך. אם את מאמינה - אומרים שההורים מעניקים לעובר את הגוף, ואלוהים נותן לו את הנשמה, והחיבור של שניהם יוצר אחרי תשעה חודשים תינוק. אפשר להתפלל שהפעם החיבור הזה יצליח (וגם זה לא בידינו !!!), ואולי גם התפילה, גם ההכנה הנפשית וגם הנסיון לחשוב באופן חיובי - הכל ביחד יועיל, ובעוד כמה שבועות נשמע ממך בשורות טובות ! יש אימרה כזו : תחשבי שיהיה טוב - ויהיה טוב. אני מקווה יחד איתך שיהיה טוב, ובהצלחה !!!

היי מאיה אני מאד מבינה אותך וגם אני חוויתי את אותו הדבר חיכיתי 3 חודשים ואז הרגשתי בשלה להתחיל מחדש הגעתי לבצע אולטרסאונט ראשון ופתאום בפעם הראשונה ראיתי דופק מה שלא ראו עד אז והתחלתי לבכות מרוב התרגשות ואז טכנאית האולטרסאונט אמרה לי משהו שממש עזר לי היא אמרה לי "שלא כל ההריונות מסתיימים אותו הדבר" זה מאד חיזק אותי אבל להגיד לך שאני לא מפחדת אני ממש מצתערת אני בשבוע 27 טפו טפו חמסה חמסה בלי עין הרע ואני עדיין מפחדת מאד ואת מבינה את זה מהמשפט המקדים לסיכום תזכרי באמת לא כל ההריונות מסתיימים אותו הדבר והפחד לא נעלם אבל חייבים להמשיך הלאה אני מאחלת לך שיהיה לך כל טוב שתדעי רק אושר ובפעם הבאה שתכנסי להריון הוא יעבור לך בכיף ותצאי בידיים מלאות מבית החולים אמן ואמן

מאיה, גם אני עברתי דבר דומה. היתה לי גרידה בשבוע העשירי בגלל הריון ללא עובר. עד אז היה לי פשוט ברור שהכל ילך נפלא ולא יקרה שום דבר רע, וכמובן שהאמון הטבעי הזה נסדק קשה בעקבות כך. עכשיו אני שוב בהריון, שבוע 15, ועד סקירת המערכות שהיתה לפני יומיים בעלי ואני שמרנו פינה סקפטית בלב. קודם ממש נראה את זה - ורק אז נתחיל להיקשר לזה רגשית. ברור שמפחיד להפגע שוב, זה עדיין מםחיד. אבל רציתי גם להגיד לך שאחרי ההפלה ההיא אני גם חושבת שאני הרבה יותר מוכנה להיות אמא מבחינה נפשית. חשבתי שזה ימוטט אותי, ולא רק שזה לא קרה - אפילו תפקדתי ממש יפה גם בבית וגם בעבודה, ולא התנהגתי כמו מסכנה. הוכחתי לעצמי (בלי כוונה) שאני יכולה לעמוד במצבים רגשיים קשים (שבטח יבואו עם האמהות), והפתעתי את עצמי לטובה. אני לא אגיד שטוב שזה קרה לי, זה לא, אבל עם עצמי זה היה מחזק. אני מקווה שתיכנסי להריון שוב מהר ושהכל טפו טפו יהיה הכי טוב שאפשר. בהצלחה!

היי מאיה , אנחנו באותה סירה, אני רק יומיים אחרי הגרידה וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה זה. אבל אני משום מה חושבת רק על הצד הטכני, הלוגיסטי........... איזה בדיקות לעשות ולמי ללכת עוד ומעניין מה יהיה הטיפול ובאמת האם זה יצליח, אולי לא יעזור לי שום דבר? אלה מחשבות לגיטמיות אחרי מה שעברנו (מקווה שאת אחרי הפלה שנייה ולא שלישית) מאיה השאלה החשובה ביותר שנשאלת היא: האם עברת בירור ואם כן איזה בדיקות עשית???? זה מה שחשוב כאן, עם כל הכבוד לפחדים לרגש לתקווה או לחוסר התקווה בואי נהיה מציאותיות: צריך לברר ולטפל בבעיה אני מציעה לך בכל ליבי לעשות בירור בסיסי אם עדיין לא עשית של תפקודי קרישה והסטרוסקופיה!!!! לאחר שנשללות בעיות, נותנים אספרין לזרימת דם טובה, במקרה שלי גם זה לא עזר אבל במקרים רבים זה עוזר!!! זה לא מזיק ויכול רק לעזור. אז מאיה כמה שקשה לך את חייבת לחשוב על הצד הטכני ולהיבדק לפני שאת נכנסת שוב להריון. דברים אלה נכתבים מכל הלב כי אני לא רוצה שתגיעי למצב שלי. קלי.

הי מאיה, הפורום הנ"ל באמת יכול לדכא לפעמים, אולי בגלל שהרבה מאיתנו עברו אכזבות דומות, לעיתים הפלה נגרמת בגלל גורם הניתן לטיפול והמלצתה של קלי מאד חשובה בהקשר זה, אבל אחוז גבוה של הנשים חוות הפלה טבעית בעיקר בהריון ראשון מסיבות שאינן קשורות במצב הרחם או ההורמונים שלהן, ופה אני מתחברת מאד למה שכתבה לך צליל. כשלי קשה במיוחד, בגלל ההפלה או סיפורים של הפורום הנ"ל אני מייד נכנסת לפורום של ynet שהוא קליל ועוסק בבגדי הריון, תיקים ועגלות לתינוק, ושאר הדברים הקטנים והנחמדים שעושים את תקופת ההריון למיוחדת כל כך, וזה מזכיר לי כמה היה כייף לחוות את ההריון (שהסתיים בהפלה) וכמה יהיה נהדר לחוות התחלה חדשה מעין זאת שיהיו לה סיכויים טובים יותר להסתיים בהצלחה. אז את מוזמנת לנסות את השיטה (ותסלחו לי על ההמלצה על פורום אחר, אתן יודעות שאתן תמיד מקום ראשון אצלי!) אל תפחדי, חבקי הסיכוי להיות אמא בשתי ידיים. ושיהיה בהצלחה. אביגיל.

איך, איך תמיד אתן יודעות להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון?? אני כל כך מודה לכן על מילות העידוד והניחום. באמת שאני צריכה הרבה כאלה. אני כל כך מעריצה נשים כמו קלי שיודעות לנחות על שתי הרגליים ולהמשיך הלאה, עם ראש מורם והרבה רוח במפרשים. אני מרגישה לפעמים כל כך חלשה לידכן, אבל אני מנסה לשאוב מכן את הכוחות שאתן מקרינות כדי שאוכל להתחזק. מישהי ייעצה לי לא להכנס יותר לפורום הזה כי הוא רק יכניס לי מחשבות לא טובות וחששות לגבי כניסה להריון, אבל אני לא מסוגלת להתנתק! אני ממש מרגישה שאתן היחידות שתוכלו אי פעם להבין אותי ולדעת באמת מה עובר עלי! אני מאחלת לכל אחת ואחת מכן בריאות, אושר והריונות קלילים שיסתיימו במלאך/ית קטן/ה!! אוהבת המון, מאיה