בנות אני רוצה לשאול את כולכן שאלה

גם אתן כשאתן קוראות בפורום או בכלל שומעות שלמשהי הייתה הפלה במיוחד בשלב מתקדם של ההריון אתן נכנסות למצב של בכי וחרדה? כל פעם שאני שומעת על איזה שהוא מקרה זה גומר אותי אז אני רוצה לדעת אם אני המשוגעת היחידה אני רוצה לשתף אתכן חוץ מזה במשהו לא קשור כל כך לפורום אבל בכל זאת אם יש לכן ראש לזה יש לי שכנה בת גילי שלאמא שלה היו הרבה הפלות ועכשיו אבא שלי חזר הביתה ואמר שראה את הבת שלה שכזכור היא בת גילי ואמר שהיו לו ממש דמעות שמחה בעיניים ושהיא בהריון ואני אמרתי לו שיהיה לה בשעה טובה ואז הוא אמר כל כך התרגשתי בשבילה בטח זה הגיע בטיפולים אז אמרתי לו שלא היא נכנסה להריון בטבעיות ופתאום הרגשתי ומה איתי לי כן היה קשה להשיג את ההריון הזה למה על כולם מרחמים ורק עליי לא זה לא יודעת אולי זה קשור לקשר שלי עם אבא שלי ואולי גם העובדה שהיום בעלי ישן אצל ההורים שלו ואני מאד זקוקה לו והוא הבן-אדם שמבין אותי הכי הרבה אז השתפכתי בפניכן שיהיה לכן לילה טוב ותמיד נקווה לטוב ואם יש לכן דרכי התמודדות עם הפחדים כשאתן שומעות על נשים אחרות אשמח מאד להעזר בהן תודה

אני לא חושבת שאת צודקת במקרה זה. נכון כששומעים על מקרה טוב או רע שנוגע לנו במצבינו הרגיש אז מתרגשים. אבל במקרה של השכנה שלך, למה לא סתם לשמוח בשמחתה, אולי גם היא נשואה הרבה זמן ומחכה נואשות להריון? חוץ מזה זה לא נכון לקשר בין המקרה שלה לבין מה שהיה לך, כי מה זה שייך? את בוודאי לא מחפשת רחמים כל ה-9 חודשים על מה שקרה ועכשיו צריך להסתכל קדימה בלי "שטויות" ולראות רק טוב, כמו אבא שלך

או שזה באמת קשור לקשר שלי ולציפיות שלי מאבא שלי ממש לא קשור כאן לפורום אני מתנצלת על כך שנשמעתי כל כך אגואיסטית

הי, מעניין מאד, מאתמול בערב גם לי יש הרגשה מוזרה כזאת, אני חושבת שזה קשור למה שקרה לקלי, ואנחנו לקחנו יותר מדי ללב. היום קמתי ברבע לשש ופתאום שמתי לב שהלילה לא קמתי לפיפי, וזה אולי סימן רע חס וחלילה, וגם אני לא רעבה במיוחד אם בכלל, ומה פתאום קמתי ערנית לפני שש כשהלכתי לישון באחת עשרה בלילה. אני לא יודעת אבל משום מה גם נראה לי שהבטן נעצרה קצת בגדילה (אמצע שבוע 12). ואולי הכל בגלל שהתוכחתי אתמול עם בעלי על איזו שטותואני סתם מצוברחת. טוב נחזור לעבודה יום טוב לכולן ודרך אגב אני לא יודעת אם קראת את ההתכתבות שלי אתמול עם צליל לגבי מכשיר ביתי לבדיקת דופק עוברי. נראה לי שאני הולכת לקנות אותו בשביל הש'קט הנפשי שלי. ביי

מיכלי חמודה, את לא היחידה ואת בטח ובטח לא משוגעת זו תחושה לגיטימית לכל אישה בהריון וגם לאמא שיש לה כבר ילדים. אין מה לעשות אין לנו האמאהות שליטה על זה. ובמצבך לאחר כמה אכזבות די ברור למה את מרגישה כך. ועל כן אנו מבינות אותך. בשביל להבין לא צריך לעבור את זה מספיק שאת נושאת ברחמך עולל קטן ואת כל הזמן חרדה לשלומו עד שהוא יוצא לאוויר העולם וגם לאחר שהתינוק יוצא לעולם אנו חרדות כך שאין סוף לדאגה האמאית. הכי חשוב שתשמרי על עצמך ותשמרי על אופטימיות אם המון תקווה ומחשבה שאם עכשיו אחרי האכזבות הקודמות אלוהים נתן לי את הברכה אז זה מגיע לי בכבוד. אל תבקשי רחמים תבקשי שישמחו איתך כי זה דף חדש הרבה יותר מוצלח. מאחלת לך כל טוב והמון הצלחה. רונית ס.