לקלי - מקרה כמעט זהה שקרה לי

שלום קלי. ראשית, קבלי את צערי העמוק למה שקרה לך. אני לא קוראת מתמדת של פורום זה, אך כמות התגובות שקיבלת סיקרנו אותי לראות במה מדובר. את יכולה רק לשאוב עידוד מכמות הפירגון כאן והאהבה שמוענקת לך. לא קראתי את כל התגובות, כך שאיני בקיאה במקרה שלך. אני רק יכולה לספר לך שלקח לנו מעל שנה להיכנס להריון, ולאחר שנקלטתי ( ביוץ טבעי והשבחת זרע) הכל התחיל נפלא. שקיפות עורפית עברתי, בדיקות גנטיות והכל היה תקין. שלושה שבועות אחרי השקיפות חזרתי לסקירה ראשונה והתברר שהעובר הפסיק לנשום, כנראה בשבוע 15 (אני הייתי כבר בשבוע 16). הייתי בהלם, ולמחרת התאשפזתי לעבור גרידה, היום אני כבר 5 חודשים אחרי ההפלה, ועדיין אינני בהריון. כל חודש מתסכל יותר אותי ואת בעלי, אך אנו מנסים להתעודד. בכל אופן, תחזיקי מעמד, ונקווה שבעוד חודשיים שלושה תיכנסי שוב להריון. בהצלחה.

שלום יעל ! לי היה סיפור ממש דומה, לפני הרבה שנים : הפרטים לא חשובים, כי לא מצאו שום סיבה להפלה. רציתי רק לספר לך שבערך שנה אח"כ נולד לי בן מקסים (גם התינוק שמת היה בן), וזה היה ממש כאילו אותו התינוק חזר אלינו מחדש, רק בגוף בריא ושלם. תנסי להאמין שהיתה סיבה טובה למה התינוק מת - אני החלטתי שכנראה היה בו איזה מום נורא שלא ניתן לאיבחון (פיגור או אוטיזם), וכך נחסך ממני הצער והכאב של גידול ילד פגוע, וההריון שבא אח"כ הביא ילד שהיה פיצוי מושלם לכל עגמת הנפש, והרבה יותר מזה. אני מאחלת לכם שתזכו במהרה להריון חדש וילד/ה בריא/ה בסופו, וזו תהיה הנחמה האמיתית על הצער שעברתם ואתם עדיין עוברים עכשיו. בתקווה להריון חדש ובריא, במהרה !

היי, קיבלתי צמרמורת לקרוא את מה שכתבת, אני לא רוצה שדבר כזה יקרה לאף אחת יותר!!!!!! למה למה למה ? אני חזקה אבל יש לי נקודות שבירה כמו עכשיו למשל שאני בוכה הילדה המסכנה שלי לא זכתה להיוולד. אין עונש עותר גרוע מזה..... אני מאחלת לך שהכל יסתדר. אצלי אין בעיה להיכנס להריון הבעיה שתמיד זה הפלה נדחית, כלומר בלי לברר את הסיבה האמיתית להפלות אין טעם שאני אכנס להריון נוסף ולפי מה שאני רואה הבירורים יקחו הרבה זמן, אני מקווה שלא יותר מידי. אני מחזקת אותך . קלי.

קלי המקסימה , אני פשוט לא יכולהלהירגע מהמקרה שלך , איך זה יכול להיות בשבוע מתקדם כבר באופן יחסי? זה לא פייר, זה ממש שובר אותי , תמיד אומרים שאחרי שבוע 12 כבר אפשר להירגע , ואני בטוחה שכבר הרגשת שהנה זה קורה , ככה לפחות אני מרגישה עכשיו , ואני רואה שאין שום בטחונות ושום ערובות ולמה זה צריך לקרות לנו הנשים? סליחה שאני מתפרקת ככה , אבל אני לא יכולה להישאר אדישה אל מול כל המקרים שאני קוראת עליהם כאן. שוב אני מאחלת לך שתמצאו במהירות את הסיבה ואל תשכחי שאנחנו חיים בשנות ה 2000 והיום כמעט כל אישה בבריאה שרוצה ילד תצליח לעשות זאת השאלה בכמה זמן ומאמץ. שוב חיבוק , זה כל מה שאני יכולה לעשות מכאן... תשמרי על עצמך ועל בריאותך כי זה הכי חשוב.

אני מקווה ומתפללת שבפעם הבאה הכל יילך חלק בעזרת השם.