לצליל היקרה

היי צליל, אני לא יודעת אם את מכירה את הסיפור שלי....אני מכירה אותך ויודעת על ברק המתוק,שיהיה בריא ועל אחיו שנולד בשעה טובה :-) (בגלגול הקודם,קראתי לעצמי איילת...) רציתי פשוט להתייעץ איתך....אני בת 31 אחרי 3 הפלות בשנה האחרונה...הראשונה כנראה הריון כימי (בטא 21 שלא התפתחה והיתה הפלה טבעית),השניה -הריון שבוע 8.5 (היה דופק ופסק-הפלה נדחית-גרידה) גילו לי מחיצה ענקית ברחם שהוסרה בהסטרוסקופיה וגם הפרעת קרישה קלה שמצריכה חומצה פולית באופן תמידי,החודש שוב הייתי בהריון ושוב זה הגיע ל-26 וקיבלתי מחזור,כנראה עוד הריון כימי...עשינו קריוטיפ והוא תקין. פניתי עכשיו לפרופ' כרפ מתה"ש ששולח אותי ואת בעלי לבדיקת סיווג רקמות והוא גם מטפל בחיסון שמורכב מכדוריות לבנות של הבעל...לא רוצה לחשוב על האופציה הזו,הבנתי שזה מאוד לא מומלץ והוא היחיד כמעט שמתעסק בזה...(הוא גם נראה כמו האח התאום של פרופ' היס מהמכון הפתולוגי...אמריקאי מפוזר כזה :-) למה אני פונה אלייך ומבלבלת לך את השכל?!.....כי לי נראה שההפרייה בסדר ומשהו בהשתרשות משתבש ...ואולי זה התמיכה הורמונלית. עד כה בדקו לי פרופיל הורמונלי ביום ה-3 למחזור והכל היה תקין....פרופ' כרפ שלח אותי לבדיקת פרוגסטרון ביום ה-21 למחזור... השאלה שלי,האם ככה עלו על הבעיה שלך...?או שצריך הריון ובדיקות במהלכו כדי לדעת אם יש בעיה...? הרופא המטפל שלי בכלל מוכן לתת תמיכה הורמונלית רק אחרי שרואים שיש הריון תקין ודופק...וזה נשמע הגיוני,הוא אומר שלא תומכים בהריון מחוץ לרחם או הריון לא תקין חלילה....השאלה היא אם זה קורה קודם...איך עולים על זה ? ענה לי כאן גם פרופ' זיידמן שנותנים פרוגסטרון באופן מסורתי עד שבוע 7-8 שבו כבר השיליה אמורה לספק אותו והמחקרים לא מעידים על כך שיש לזה משמעות מעבר לשלב שבו מקבלים תשובה חיובית להריון....אז מי צודק ?! אני כ"כ חוששת מהעתיד ומהבדיקות החדשות האלה שנפלו עליי....מקווה שזה רק פרוגסטרון או כלום חוץ מביש מזל....אבל הסטטיסטיקה אחרי כל הפלה פועלת לרעתי...וכבר לא נשארו לי תאים פנויים במוח... אם תוכלי לספר לי לגבי ההפלות שלך ובאיזה שלב היו....אני אודה לך מאוד. אני כמובן אבין אם את לא רוצה לפרט.... תודה רבה לך, גילי

היי גילי ! אצלי ההפלות הגיעו בסדרה, אחרי שכבר ילדתי שלושה ילדים (בקלות ובלי שידעתי להעריך את זה !), ולכן כל התמונה היתה שונה. ההפלות היו בשבוע 7 (ללא דופק) ושבוע 9 (אחרי שנצפה דופק, אבל זה היה הריון שהתחיל עם תאומים ואחד נספג, ואז אחרי שמירה של כמה שבועות גם השני נפל), ובשבוע 18 (אחרי סקירת מערכות, כנראה שבערך אז העובר מת ולא גילו את זה קודם, בבדיקה לא מצאו שום בעייה בעובר המת). מראש לא בדקו נושאים כמו נוגדנים לבעל, כי כבר היו ילדים. בדקו המון בדיקות "לפי הספר", ומצאו כל מיני שטויות קטנות, וכל פעם אמרו משהו כמו : "מבנה רחם כזה באמת גורם להפלות...אבל יש לך כבר ילדים - אז זה לא זה". כמובן שעדיין נשאר סיכוי שכל הפלה נבעה מסיבה אחרת, וזה היה סתם צירוף מקרים של מזל רע פעם אחר פעם. אחרי שעברנו על כל מה שהרופא מכיר (עשינו המון בדיקות במקביל, זה חסך הרבה זמן), הרופא שאל אם אני מוכנה להרות שוב, כי יש דברים שניתן לבדוק רק בהריון עצמו, וכך עשינו. מיד כשההריון נקלט בדקנו פרוגסטרון, והרופא מיד עלה על הבעייה והתחיל עם תמיכה (אז זה היה בזריקות כל ערב...סיוט אמיתי !)והמשיך עד שבוע 10, אז הפחית בהדרגה את המינון עד שבוע 12 בו השילייה כבר מתפקדת לבד. ההריון ההוא נגמר בשלום (אז זכיתי בברק, שהיום כבר במצב הרבה הרבה יותר טוב), ומאז בכל הריון חזרנו על הבדיקה והיה צורך בפרוגסטרון, וההריון עבר בשלום. אני לא יודעת עד היום אם זו היתה הסיבה להפלות הראשונות, אבל כעובדה - מאז ההפלות לא חזרו, למעט פעם אחת נוספת: היה הריון שפשוט לא התפתח לעובר, והוא נפל לבד, למרות התמיכה - מה שמוכיח שאין בתמיכה הזו סיכון, כי הריון לא תקין אי אפשר להחזיק בכוח אפילו עם מינון גבוה של פרוגסטרון, אבל אפשר לאבד הריון תקין אם ההורמון הזה נמוך מדי. העניין הוא שצריך לבדוק ולטפל מה שיותר מוקדם, ולא לחכות לדופק - כי אז זה כבר עלול להיות מאוחר מדי. רוב הרופאים לא מכירים את הנושא הזה ומזלזלים בו (זה רק פסיכולוגי, רק לאמהות לחוצות וכד'), אבל המחקר מדבר על 3% מההריונות שזו הבעייה בהם, ואם את ב-3% האלה - בשבילך זה 100% הצלחה או כשלון. חשוב לי לספר על הנושא הזה, כי זו בדיקה פשוטה ולא מסוכנת שיכולה לעזור הרבה פעמים, ואם אשה מודעת לנושא - היא תבקש מהרופא לבדוק אותו. אני מקווה שעניתי למה שמטריד אותך, ושתמצאי מהר מה הבעייה שמפריעה לך להשלים הריונות בשלום. ומה שחשוב לא פחות - כל הפלה, לפחות אצלי, היתה ממש אובדן שגרם לי לדיכאון ברמה כזו או אחרת, ומנסיון - אם לא עובדים במקביל על חיזוק נפשי והרבה תמיכה מאנשים אוהבים - גם לגוף קשה יותר לקלוט הריון ולהחזיק אותו. את נשמעת חזקה ואפטימית, אבל אם חלילה מישהי מרגישה שקשה לה להתמודד לבד - חשוב מאד מאד מאד לא להתבייש ולבקש עזרה מאיש מקצוע או מקבוצת תמיכה, כדי לעבד את הכאב ולסגור כל הריון שנגמר, ולהיות פנויים נפשית להתחלה חדשה. המון הצלחה, בבדיקות ובכלל !!!