בנות, אני מפחדת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אתמול הפנתי שאלה לפורום אולטרסאונד בקשר לנוזל תת עורי והרופא ענה לי שזה יכול לרמז על בעיה גנטית ומומי לב.......... המליץ לפנות ליעוץ גנטי ומעקב אולטרסאונד..... אני מתה מפחד פתאום דוקא עשינו בדיקות גנטיות האם זה קשור? האם במי שפיר מגלים גם מומי לב? בנות אין לי כח לאכזבות יותר......... אני מצטערת שפניתי אילו הרי ממילא אני הולכת לסקירה מוקדמת בעוד שבועיים ואז יגידו לי מה לעשות עכשיו אני אהיה בחרדות.........

קלי בוקר טוב, חמודה, הלוואי והיה לי משהו מרגיע לומר לך בכדי להרגיע אותך. אני מאוד מבינה אותך ואת הפחד שלך. מה לעשות אנחנו האמהות תמיד נדאג לשלום התינוק שלנו גם אם אין כלום. אני יכולה רק לייעץ לך שתתקשרי לרופא שביצע את שקיפות העורפית ולשאול אותו את כל מה שמטריד אותך עוד הפעם עד שתביני מה זה אומר ומה עלייך לעשות הלאה. אל תחכי ותאכלי את עצמך בשאלות מחשבות ותהיות. לגבי המי שפיר אני חושבת שהבדיקה מראה רק בעיות כרומוזומליות (בעיות גנטיות, תסמונת דאון וכו'). ועל כן עדיף שתתיעצי עם רופא מומחה (הלא בשביל זה שלמת לו). בנוסף תתייעצי גם עם הרופא שלך. הכי חשוב שתהיי רגועה, אני בטוחה שזה קשה, ותשאלי שוב תטרדי כן תטרידי את הרופא עד שיסביר לך הכל. (יש לרופאים נטיה להגיד דברים מבלי להסביר הרבה) אני גם נתקלתי בזה. אני מאוד מקווה ומתפללת בשבילך שהכל יהיה בסדר. מקווה שעזרתי. רונית ס.

פרוצדורות פולשניות באבחון טרום-לידתי איבחון טרום לידתי כולל שורה של בדיקות שמטרתן לאבחן מחלות בעובר, ולשם כך פעמים רבות אנו בודקים רקמה או תאים עובריים. המחלות הנפוצות ביותר אותן אנו מנסים לגלות לפני הלידה הינן הפרעה במספר או במבנה הכרומוסומים של העובר. לצורך השגת רקמה או תאים עובריים אנו מבצעים פרוצדורות חודרניות כמו דיקור מי שפיר (Amniocentesis) או דגימת סיסי שליה (Chorionic villous sampling-CVS). שיטות נוספות בהן ניתן לעשות שימוש כוללות דגימת דם עוברי (Cordocentesis), או דגימת רקמות ייחודיות כגון רקמת עור ואחרות. דיקור מי שפיר דיקור מי שפיר מתבצע בשליש השני להריון, בד"כ בשבועות 16-20, ובו אנו שואבים נוזל מחלל מי השפיר. בתוך הנוזל מצויים תאים של העובר אותם ניתן לגדל בתרבית ולבצע בהם בדיקות שונות. בנוסף לכך ניתן לבדוק רמות של חומרים שונים כמו חלבון עוברי בנוזל מי השפיר. הפעולה ומחייבת שימוש באולטרסאונד לצורך קביעת גיל ההריון, מיקום השליה ומיקום כיס המים אותו אנו דוקרים. יש לבצע את הדקירה בהנחית האולטרסאונד. כאשר לאישה יש סוג דם RH שלילי יש להזריק לה Anti D לאחר הפעולה. ניתן לבצע ניקור מי שפיר בהריונות מרובי עוברים. דיקור כזה מחייב מיקום מדויק של שקי ההריון וניתן להזריק חומר צבע לשק ממנו בוצע הדיקור הראשון כדי להבדילו מהשק השני. לאחר הדיקור יש להימנע ממאמץ גופני חריג ועל האישה לפנות לרופא באם היא חשה כאבי בטן, דמם נרתיקי או ירידת מים. דיקור מי שפיר נושא סיכון לאם ולעובר. הסיכון לאם הוא מיזערי וכולל זיהום מי השפיר או פגיעה במעי. ירידת מים מתרחשת בכ-1% מהמקרים והיא בד"כ חולפת ללא סיבוכים. הסיכון לעובר מוערך בכ-0.5% . יש לזכור כי מספר זה הינו הערכה וקימות עדויות הן לשיעור גבוה יותר והן לשיעור נמוך יותר של אובדן ההריון. שיעור הלידות של עוברים עם בעיות כרומוסומליות עולה עם גיל האישה, לכן ההמלצה המקובלת בעולם המערבי היא לבצע ניקור מי שפיר החל מגיל 37. בגיל זה הסיכון לתסמונת דאון הינן 1/370 הריונות. בשנים האחרונות הצטרפו לגיל האישה נבאים נוספים להפרעות כרומוסומליות כמו תוצאות סקר השליש הראשון להריון, התבחין המשולש (בדיקת החלבון עוברי) ובדיקה על קולית של העובר. ניקור מי שפיר הינה פרוצדורה פופולרית בישראל ונשים לא מעטות מבצעות אותה אף אם הסיכון להפרעה כרומוסומלית, ובעיקר תסמונת דאון, מוערך כנמוך מ 1/370. השיקול באם לבצע או לא לבצע את הבדיקה מונע בד"כ על פי שלושה גורמים: א. השוואת הסיכון לאובדן ההריון מול הסיכון ללדת יילוד עם תסמונת דאון. כדי ששיקול זה יהיה מדויק ביותר כדאי להעריך את הסיכון לתסמונת דאון באמצעות הבדיקות הבאות: בדיקת הסקר של השליש הראשון (שקיפות עורפית ובדיקות דם), סריקת מערכות מוקדמת ובדיקת חלבון עוברי. כל זאת הוא בנוסף לשיקול הסטטיסטי הנובע מגיל האם. ב. השוואת משמעות שני הסיכונים לבני הזוג: הפלה מול משמעות לידת יילוד עם תסמונת דאון. כך למשל זוג אשר סבל מאי פוריות ממושכת וסוף סוף הגיעה לשבוע 18 להריון, משמעות הפלה תהיה קשה ביותר. ג. "תחושת הבטן". נשים רבות יעדיפו לבצע או לא לבצע דיקור מי שפיר בהתאם לתחושותיהן הפנימיות. דגימת סיסי שליה השליה מורכבת מסיסים רבים אותם ניתן לדגום בשליש הראשון להריון ולפיכך מתאפשר איבחון טרום לידתי בשלב מוקדם של ההריון. הרקמה הנבדקת היא רקמת השליה, וניתן לבצע בה את אותם הבדיקות שמבצעים בתאים עובריים כמו אילו המופקים בניקור מי שפיר. ניתן לדגום סיסי שליה בדרך בטנית או דרך צוואר הרחם. המחט או הצינורית מוחדרים אל תוך השליה ואז מתבצעת שאיבת סיסי השליה. כמו בבדיקת מי שפיר גם פרוצדורה זו נעשית תוך הסתכלות באולטרסאונד. המועד האופטימלי לביצוע הבדיקה הצווארית הינו בסיום שבועות 10-12 להריון. ניתן לבצע את הבדיקה הבטנית לכל אורך ההריון. קיימות הערכות שונות של הסיכונים בבדיקת סיסי השליה. מספר מחקרים השוו את הסיכון לאובדן ההריון בבדיקה זו לסיכון בבדיקת מי שפיר. נמצא הבדל קטן של פחות מ ,1% אשר לנוכח השיעור המזערי של הסיבוכים לא הגיע לדרגת משמעות סטטיסטית. מספר גורמים שנמצאו קשורים בסיבוכים עקב הפעולה כוללים מיקום גבוה של השליה, דמם במהלך ההריון ומספר רב של נסיונות החדרת הצינורית לשליה. דגימת סיסי שליה נחשבת כפרוצדורה בטוחה גם בהריונות מרובי עוברים. קיימת דאגה כי כאשר מבצעים את דגימת סיסי השליה לפני תום השבוע ה-10 להריון תיתכן עליה במומים הקשורים בחסר או בהתפתחות לקויה של קצוות האצבעות. לפיכך אין לבצע את הבדיקה לפני השבוע ה-10 להריון. דגימת דם עוברי ניתן לדגום דם עוברי ע"י החדרת מחט אל הוריד הטבורי המצוי בחבל הטבור. בתאי הדם אפשר לבדוק באופן מדויק את הכרומוסומים של העובר. בדיקת דם עוברי משמשת גם לאיבחון מחלות דם רבות ולהערכת חסר דם-אנמיה. כמו-כן ניתן לברר נוכחות זיהומים שונים בדם העובר. הבדיקה מתבצעת החל מהשבוע ה-18 להריון, אך תוארו דיקורים מוקדמים יותר. גם בדיקה זו מתבצעת בהנחיית אולטרסאונד. הסיכון בבדיקה מוערך בכ- 1%.

בוקר טוב דבר ראשון נכון מאד שאת צריכה לחכות לסקירה המוקדמת שנית במי-שפיר לא רואים מומי לב אבל באקו לב עובר כן רואים ולכן אני עשיתי שבוע שעבר אקו לב מכיוון שגם לי הכניסו חרדות עקב 2 עורקים טבוריים במקום שלושה קלי אני כל כך בטוחה שהכל בסדר עם ההריון שלך כבר התרגלתי לרופאים שרק מכניסים לנו פחדים וחרדות מכיוון שהם רוצים לכסות על התחת שלהם אני ממש אבל ממש כבר לא מתיחסת אליהם אלא רק לבנות/חברות מתוך נסיון קלי העובר שלך ממש קטן עדיין תתני לו קרדיט עד הסקירה אני ממש בטוחה שהכל יהיה בסדר ואם תמרקין אמר לך שאין לך מה לדאוג אז מילה שלו זה 100% אפילו שאת טוענת שהוא טיפוס נפוח אין מה לעשות אנשים מגיעים אליו מכל הארץ הוא הטוב שבטובים שיהיה לך המשך יום נעים ותרגישי טוב

קלי מתוקה, אני ממש מבינה אותך מכל הפחדים והחששות , גם אני הייתי בסרט הזה, בסקירת המערכות המוקדמת נאמר לנו שיש לתינוק " GOLF BALL" מה שמגדיל את הסיכוי למומים. זהו עיבוי של השסתום המוביל לחדר השמאלי בלב. זו אחת הסיבות שעשיתי מי שפיר וברוך השם הכל בסדר. כמו כן עשיתי אקו לב עובר לוודא שאין מומים בלב וגם זה טפו טפו. הקטע המצחיק הוא שלאחר כל הבדיקות הללו בסקירה המאוחרת הרופא לא מצא כל זכר לאותו סמפטום שבגללו כה חרדתי. לכן, תרגעי חמודה ותזרמי , בכל שלב ושלב של ההריון הרופאים מוצאים משהו שבהמשך יכול להעלם ו/או להתגלות כלא נכון. מבחינתך תעשי כל בדיקה אפשרית אבל תהיי רגועה זה הכי חשוב. שלך, גלי

לגלי מיכלי ורונית, תודה הצלחתן להרגיע אותי, הייתי עכשיו בהרצאה וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה זה. יש בי חלק שמודע לזה שהרופא זה לא אלוהים שיכול היות שהוא אחד שמגזים וקראתי באמת הרבה לפני ההריון שיכולים להופיע סימנים שאח"כ נעלמים אפליו בסקירה מאוחרת ולכן הגעתי למסקנה שאני לא הורגת את עצמי. מחכה באומץ לב לסקירה מוקדמת ונתקדם משם. אוהבת אתכן. קלי.

מכל הלב, באמת ששומעים סיפורים שקורים אז קצת יותר נרגעים. פשוט יש לי שני צדדים אחד שנכנס לפאניקה ואחד הגיוני ואני ממש מנסה להשליט את ההגיון על הרגש. אני מקווה שהכל בסדר. נחכה לסקירה .שיהיה לכם סופ"ש נפלא.....

קלי חמודה, את נמצאת בשיא תקופת הפניקה והחרדות. זה רק טבעי שכל דבר שרופא אומר מלחיץ אותך. אבל תתנחמי בעובדה שזה עובר, בערך בשבוע 22, אחרי הסקירה השניה. אחר כך, רק באים למדידות ובדרך כלל הכל בסדר או שכבר מיילדים. בקיצור, נשאר לך עוד בערך 10 שבועות של תהיות ולחצים. ככה זה אצל כולן. ולגופו של ענין, מומי לב מגלים בדרך כלל באקו לב (שבוע 22-24) ולפעמים בכלל לא. זה לא אומר שכל מום הוא קריטי. את לא מכירה הרבה בנים שהגיעו ללשכת גיוס בריאים ויצאו ממנה עם מום בלב? יש המון דברים קטנים ובלתי משמעותיים שמשום מה רופאים מכסים על ישבנם וטורחים לספר לנו את כל מה שעובר להם בראש. ובעיות כרומוזומליות, הרי ממילא התכוונת לעשות מי שפיר, לא? אסור לחשוב על הדברים הרעים, אחרת משתגעים. תשמרי על אופטימיות ותתחזקי.

אני מודה לך תמיד את מרגיעה ומצחיקה אותי........ שיהיה לך אחלה סופש"