למיכלי

מה נשמע מיכלי? לא ממש שאלתי אותך אבל הבנתי שאת לא עובדת זה שמירת הריון? מיכלי, אני מתחילה להתחרפן שוב, עבר שבוע בדיוק מאז שעשיתי U.S. אחרון ושוב פעם הבטן מתהפכת לי, מה אם קרה משהו חס וחלילה? אתמול התעוררתי בשלוש לפנות בוקר והתעניתי במיטה שעות עד שהלכנו לעבודה. אמרתי שאני כבר אעשה את הבדיקה אצל תמרקין ביום שני אבל חוששני שיהיה לי סופ"ש של חרדות אם אני לא אלך לראות מה שלומו.. אני מרגישה כמו אמא מודאגת....... אני מקווה שהכל יהיה בסדר ושנזכה להכיר אותו...... מה את אומרת, אולי אני אלך למרפאה היום ואבקש שיעשו לי בדיקה?

הייתי 10 שנים בבורסת היהילומים ובתחילת ההריון היתי 3 חודשים במיטה עקב דימומים שלא נדע יותר מצרות והחלטתי שאני רוצה להיות בבית לנוח כל הזמן ולשמור על ההריון הנוכחי שיקר לי מפז בקשר אליך...ממש נראה לי כאילו הקלטת אותי ואת משמיעה לי את זה.... זאת אני ממש אני אני רצה כל שבוע לאולטרסאונט מהפחד והמחשבות עכשיו אני עושה לו הנחות אז אני רצה כל שבועיים ביום הבדיקה אני רואה שהכל בסדר ומאושרת יומיים אחר כך אני שוב נתקפת חרדות ועד עכשיו זה אותו דבר שבוע 23 זה פשוט לא עובר עד שאנחנו רואים את הבייבי בחוץ. אבל מה שכן חייבים לרדת מזה מכיוון שאפשר לצאת מטומטמים מזה (איזה חזקה אני בדיבורים נכון?) בדיבורים אני טובה. נכון בגלל שהתחתנת מאוחר ואת מאד רוצה לשמור על הנישואין האלה את גם מאד רוצה את הילד מכיוון שאת גם קצת מפחדת שבעלך יתאכזב ממך או שאני טועה ואם זו חדירה לפרטיות רק תגידי אני כמו שאת יודעת התחתנתי בגיל 27 ואני ובעלי מאד מאד אוהבים אבל לי היו חששות כאלה שאם היית מספרת לו על זה הוא היה אומר שאני מדברת שטויות ושהוא אוהב אותי הכי בעולם אבל חרדות שלי את יודעת הדימיון הפרוע שלי בקיצור בקשר לבייבי שלך ביום שני את אצל תמרקין המקסים שאני מחזיקה ממנו מאד ואני יודעת שהכל יהיה בסדר וגם אתפלל בשבילך ואחזיק לך אצבעות לשם הביטחון שלך תעשי חיים בסוף השבוע וכל הזמן תשדרי לבייבי המקסים/ה שלך את האור הורוד שאנחנו כל הזמן מדברות עליו וכך אנחנו מגנות על הבייבי ותכניסי לך לראש שכמו שאת רוצה אותו הוא רוצה אותך והכל יהיה בסדר ותפללי גם בשבילי מחר יש לי אקו לב עובר אני רוצה גם שהוא יהיה מתאים לשבוע ההריון וגם שהכל יהיה בסדר בלב אני אודה אם תעשי כן אוהבת אותך מאד ותמיד כאן בשבילך

מה נשמע? בקשר לבעלי , אני חייבת להודות שזה די רחוק מהמציאות. בעלי ואני התחתנו מאהבה גדולה. היחס שלנו לילדים מהתחלה היה שאם יהיה לנו - זה יהיה נפלא ואם לא אז לא נמות מזה. הבעייה היא שאני כן אמות מזה מפני שאני מרגישה שאני חייבת להגשים את חלום האמהות שלי. בעלי הוא אדם עם ראש פתוח ויש לו יכולת קבלה עצומה, אם חלילה היתי מודיעה לו שאני לא רוצה או יכולה להביא ילדים לפני הנישואין - זה לא יהיה משנה לו היינו מוצאים אלטרנטיבה אחרת וזה בדוק כי דיברנו על הנושא העניין הוא שבשבילי זה הדבר החשוב ביותר כרגע גם בגלל הגיל שאני מפחדת שאח"כ לא אוכל להביא ילד, אני מרגישה שזה הזמן שלי מה גם שאני כבר מאוהבת בילד/ה הזה בצורה אובססיבית......... אני עדיין לא יודעת אם אלך לאולט' היום אולי כדאי להוריד קצת מתח אבל אני מחכה בקוצר רוח ליום שני לפגישה עם תמרקין , מיכלי תודה בעד התפילות שלך וגם אני אתפלל בשבילך שהאולט' יתאם את השבוע ושהכל בסדר. קלי.