למיכלי, צליל והבנות!!

רציתי לשאול אתכם שאלה שמטרידה את מנוחתי בימים האחרונים עד כדי בלבול ואף דמעות. כרגע כל הבדיקות שלי יצאו מצויינות: שקיפות, סקירה מוקדמת ואני מחכה לתוצאות החלבון העוברי. במידה והתוצאות של החלבון העוברי תהיינה בסדר - האם כדאי בכל זאת לעשות מי שפיר? כל מיני אנשים מסביבי מפחידים אותי על מקרים שהכל היה מצויין ובסוף נולד תינוק עם תסמונת דאון. וכולם אומרים לי שהיום זה חשוב בלי כל קשר לתוצאות. אני כל כך מתקשה להחליט עד שאני אפילו אומרת לעצמי שהלואי ובבדיקת החלבון העוברי זה יראה שאני חייבת מי שפיר. אני כל-כך פוחדת שאני אהיה באחוז של ההפלות, אני פוחדת שלא אהיה ברת מזל. ובמי שפיר בטוח התוצאה וודאית? יכול להיות שזה מראה שמשהו לא בסדר וזה כן בסדר? ודבר שני, הרופאה שלי עושה את בדיקת מי השפיר באסותה, האם לעשות אצלה? אני ממש משתגעת... בי

הי שירה-ב שירה, אני לא יודעת לענות לך על השאלות בנוגע למי שפיר. רציתי לומר לך משהו אחר-גם לי כל הזמן מספרים סיפורי זוועות כאלה שקורים לנשים בהיריון, על כל מיני בעיות, על לידות קשות, על בדיקות לא מוצלחות... יש איזושהי נטיה שלא ברור לי למה היא מתרחשת, שרואים אישה בהיריון וישר מתחילים לספר לה את הסיפורים האלה. אני החלטתי שאני לא רוצה לשמוע סיפורים כאלה, וזה עוזר לי. שירה, גם אני בחרדות איומות. ההיריון הזה יקר לי עד מאוד ואני ממש מפחדת. הדרך הטובה ביותר שלי להתמודד עם החרדות היא לנסות ולחשוב כמה שיותר דוקא על הסיפורים הטובים, על התקוה. אני ממש תופסת את עצמי שלא לשמוע את כל השאר. תשתדלי להיות אופטימית, לחיות את הרגע ולא לחשוב בדאגה על המחר- והרגע אומר שאת בהיריון ושיש לך תינוק קטן ומתוק וחמוד בבטן. ואז תרגישי מאושרת ושלווה. ולכל כל השאר-מה יהיה ואיפה תעשי את הבדיקה אם בכלל-חכי. אל תטרידי את עצמך. בבוא העת מה שתצטרכי לעשות תעשי. וכדאי להימנע מכל הסיפורים מעוררי הדאגה. פשוט תאמרי לאנשים שאת מעדיפה לא לשמוע. תחיי את הטוב. הרבה הצלחה. תרגישי טוב, ליאת-ש

תלוי מה גילך גם בכל החשש הזה אם את צעירה אז הבדיקות ממש בסדר ותעשי חושבים אם בגיל ביניים בין 28 ל 35 אני לא הייתי חושבת פעמיים וכך גם עשיתי לשקט הנפשי שלי את מי השפיר לכי לרופא מעולה שידוע שעושה כמה עשרות בשבוע ותוך 20 שניות של פחד ומנוחה של כמה ימים לאחר כמה שבועות תיהיה לך תוצאה שקטה לאורך כל ההריון אין טעם להלחץ שהטכנולוגיה מאפשרת שלא ואין טעם ללדת ילד עם תסמונת דאון ולבכות כל החיים(או כל תסמונת אחרת ויש המון) בהצלחה במה שתחליטי רומי

היי שירה גם אנחנו היינו מאד מבולבלים לפני שהחלטנו סופית לבצע את המי-שפיר אני הייתי בעד ובעלי היה נגד ובסוף השתכנע ואני אספר לך איך הוא השתכנע הוא אמר לי שהוא לא היה רוצה שאני אבצע אבל אם זה שאני לא אבצע את הבדיקה זה אומר שאני לא אהיה רגוע עד סוף ההריון אז הוא מעדיף שאני יעשה ואהיה רגועה אני החלטתי לעשות את הבדיקה מיכוון שחלילה וחס לא עלינו עדיף לבכות מהפלה מאשר מילד סובל עם מום כל החיים אבל שוב חס וחלילה לא עלינו ואני מאד מאמינה שאם הולכים לרופא מומחה ממש תותח הסיכויים הם עוד פחות מחצי אחוז מקווה שעזרתי ולו במעט ולא בלבלתי אותך יותר מיכלי אגב הרופא שאני בחרתי בו הוא פרופ' ליפיץ ששמעתי שהוא מס' 1 בתחום בהצלחה

היי, אני אחרי 2 הפלות ובנסיונות מחודשים כרגע....ועם חששות מעכשיו לגבי השאלה שלך....אני בת 31 וברור שקיים חשש ענקי,אבל כמו שמיכלי אמרה...הסטטיסטיקה יורדת משמעותית אם זה אצל מומחה בתחום ולא סתם רופא...ואז זה לא 1:200 שזה נשמע ממש מפחיד..... מעניין אם לפרופ' ליפיץ הזה קרה שמישהי הפילה בעקבות בדיקת מי שפיר שעשה לה... חוץ מזה...אם החלטת שלא לעשות....תדאגי שכל הבדיקות האחרות ייעשו אצל מומחים בתחום:דר' תומרקין,פרופ' ויינראוב,דר' מלינגר...אלה שמבינים באולטראסאונד תלת מימדי שנותן נתונים מעולים ומאוד קרובים למדוייק ....לא כמו מי שפיר,אבל קרוב... מקווה שעזרתי, בהצלחה!

במקרה דיברתי על ליפיץ עם המזכירה של הרופאה שלי. היא אמרה לי שהוא רופא טוב וידוע בעיקר בדילולי עוברים אבל שהוא אנטיפט ומתייחס לא יפה לנשים שבאות אליו. היא סיפרה לי שחברה שלה היתה אצלו ואחד מהעוברים שלה הומת על ידו (במתכוון) כדי שלא יהיו לה שלישייה והיא בכתה והוא אפילו לא התייחס אליה, ואחר כך אמר לה מכיוון שלא היה מקום בבית חולים שתשכב במסדרון - היא ערערה לי את הביטחון. אבל מצד שני המזכירה היא אחותה של הרופאה שלי שגם עושה מי שפיר, אז אני כבר לא יודעת.

שלום שירה ! אני בדיעה קצת שונה מרוב הבנות, כי בעיני תסמונת דאון היא לא הדבר הכי נורא, ולאבד הריון תקין נראה לי יותר גרוע מלגדל ילד שיכול להיות בריא ושמח ועצמאי, רק לא גאון. (אני מכירה נער כזה, שנולד למרות הבדיקות שהיו אז, ובהרבה מסירות והשקעה של ההורים גדל לתפארת. אני מכירה גם ילדים עם מחלות שדורשות טיפול מתמיד, וההורים לא היו מוותרים עליהם גם אילו יכלו לסיים את ההריון). בדיקת מי שפיר היא מדוייקת- אבל היא בודקת רק תסמונות שקשורות לכרומוזומים: אין היום דרך לדעת אם חס וחלילה יוולד ילד מפגר או אוטיסט, או עיוור או חירש, או כל מיני צרות אחרות. כל הריון הוא הימור, בתקווה שהילד יהיה בריא ומושלם, וזה באמת מה שקורה ברוב רובם של ההריונות. רק אם חלילה יש חשש מבוסס לבעייה שניתן לזהות - כמו תסמונת דאון או טיי זקס או בעיות פיזיות שרואים בסקירה - אז צריך לשקלל את הסיכון לילד פגוע מול הסיכון בבדיקה. את אומרת שאצלך הבדיקות מצויינות, אבל את שוקלת לבצע את הבדיקה כי את חוששת ממזל רע (או שדווקא אצלך לא יזהו את הבעייה, או שהבדיקה תסתיים בצורה לא טובה וכו'). אני חושבת שכולנו מדמיינות את התרחישים הגרועים ביותר במשך ההריון - קראתי שזה קרה גם לעוד בנות: אני תמיד הייתי בטוחה לפני כל אולטראסאונד שיגלו שאין דופק, אחרי כל כאב בטן רצתי לבדוק בשירותים כי הייתי בטוחה שיתחיל דימום של הפלה, וכל הזמן הייתי בפחד שמשהו לא תקין יקרה להריון שלי - ועד שלא עברתי את השלבים הראשונים לא האמנתי שהכל יעבור בשלום. צריך לנסות להתגבר על הפחדים האלה, ולחשוב טוב אם את מוכנה לסכן את ההריון שלך בסיכון אמיתי (0.5% זה לא מעט !) רק כדי להרגיע חלק מהפחדים, ותמיד נשארים חששות מכל הדברים שאי אפשר לדעת מראש. אני חושבת שבמקרה שלך בדיקת מי שפיר מיותרת, אבל כמובן שזו החלטה שאת צריכה לקבל עם בן הזוג שלך ועם עצמך, כי עם התוצאות, בכל דרך שתבחרו, רק אתם תצטרכו להתמודד. וכמובן, באיזו דרך שתבחרו - שיהיה בהצלחה !!!

שירה שלום שאת מבקשת שיעצו לך לגבי המי שפיר אני חייבת לחלוק על דעתך בנושא וזה אומר כך יש לי חברה שהיא בת 26 ותוצאות של החלבון עוברי שלה לא יצאו משהו והיא שאלה אותי והתיעצה איתי מה נראה לי האם כדאי לה לעשות מי שפיר , אף אחד לא יכול לתת לך תשובה לכך אלא רק את ובעלך ולפעמים רק את עצמך. ולמה שעם חס וחלילה מישהו מיעץ לך וחס וחלילה קורה משהו זה יהיה על האחריות של זה שימליץ ולכן כמו שאני תמיד אומרת ובעלי נהיה כמוני שיש ספק אין ספק . היום מי שפיר הבדיקה מאוד "קלילה" והיום גם עושים בשבועות יותר מתקדמים. שירה צר לי עם לא עזרתי לך או שכן אבל אני חושבת שאי אפשר לייעץ במקרה כזה. שיהיה לך בהצלחה בכל מקרה ותמשיכי לעדכן אותנו.

את יודעת שצרת רבים היא נחמה.... גם אני מחכה בקוצר רוח לתוצאות החלבון העוברי וגם אצלי הכל תקין (חמסה חמסה) עד עכשיו.... אני יודעת שרק אם יאלצו אותי אני אעשה את המי שפיר כיוון שבנתיים הכל בסדר ואין סיכוי שאני אסכן את ההריון גם אם בסופו תצא לי חלילה ילדה פגועה - אם זה הסיכוי מול להמית אותה בבדיקה אז אני לוקחת אותו!!!!!! בסופו של דבר כמו שכבר מי השפיר יכולים לגלות רק בעיות כרומוזומליות ולא את שאר הצרות - לא עלינו - שכידוע לך עלולות להתרחש גם במהלך הלידה. אני אופטימית ומצפה לטוב וכדאי שגם את תעשי כן. שיהיה לך המון הצלחה ושתזכי לגדל ילד/ה בריאים ומקסימים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!