בנות אני זקוקה לחיבוק גדול ולשפוך את הלב

בוקר טוב אני כל הזמן משתפכת לפניכן מכיוון שזר לא יבין זאת רק מי שעבר את מה שאנחנו עברנו יכול להבין אותי ואת הפחדים שלי או שאפילו אתן כבר חושבות שירדתי מהפסים או שאולי אני פשוט תיפוס פסימי בכל מה שקשור בי ואין לי שום בעיה שתגידו לי באמת את מה שאתן חושבות בעלי כבר אמר לי אתמול שאני ממש לא נהנת מההריון אבל בנות אני רוצה כבר לראות את התינוק שלי בחוץ ולדעת שהכל בסדר וסליחה אם גם עליכן אני כבר מעיקה כל הדברים המוזרים פשוט קורים לי החזה שלי אדום היום פחות מאתמול וחם אתמול כשהייתי אצל הרופא שלי הוא לא ידע מה לומר ושלח אותי למומחה לשדיים כירורג שגם הוא לא ידע מה לומר מכיוון שהוא טוען שיש מקרים שיש דלקת אבל בשניי הצדדים יחד הוא עוד לו ראה דבר כזה וזה גם לא בטוח שזו דלקת אז הוא לא רוצה למהר ולתת אנטיביוטיקה אבל היום זה נראה לי יותר טוב מה שבטוח זה שהוא הזמין אותי אליו ליום ג' שוב כל מי שהיתה בהריון ושאלתי אותה לגבייי התופעה אף אחת לא שמעה על דבר כזה אתן מבינות אפילו כאן בפורום לאף אחד זה לא קרה אז למה לי למה כל התופעות הללו שגורמות לי לחששות אני בשבוע 17 ועדיין לא ממש מרגישה את התינוק שלי לפעמים אני מרגישה כמו בלונים כאלה שעושה דגיג אבל גם זה נדיר ולא כל יום ואז עובר שבוע ושוב מתחילות החששות שלי בנות בבקשה אני ממש זקוקה לחיזוקים שלכן וסליחה שאני נופלת עליכן למעמסה ושוב תודה על ההקשבה ושולחת לכן חזרה חיבוק ענק הלוואי ותמיד נמשיך להיות כאן אחת בשביל השניה ועוד דבר ואחרון כל פעם שמשהי כאן רושמת בפורום על הפלה בשבוע מאוחר אני נתקפת פחדים עיומים זה קורה גם לכן? מאד חשוב לי לדעת?

מיכלי בוקר טוב כל הפחדים הם מובנים ואפילו אם זה לא הריון ראשון אני בעצמי מנסה להכנס להריון שני וכשאני קוראת על הפלות יש לי צמרמורות אבל צריך להבין דבר אחד כשיש הפלה סימן שמשהו לא בסדר בעובר ועדיף שתיהיה הפלה קשה עד כמה שזה נשמע תאמיני לי שזה עדיף בכל אופן מה שקורה לאחרות לא צריך להשפיע עלייך בקשר למה שקורה לך אני לא יודעת מה להגיד לך כי לא נתקלתי בזה אבל אם הבוקר זה יותר טוב אז סימן שזה בדרך לעבור ואם לא אז יש רופאים ואם הרופא הזה לא יעזור לך תלכי לרופא אחר וככה עד שתקבלי תשובה אין כזה דבר שלא ידעו לתת לך תשובה מספקת אז תחזיקי מעמד ואל תדאגי יותר מדי יש לך משהו נפלא שמתפתח בתוכך ובשביל זה את צריכה להיות סופר רגועה תעדכני חיבוקים סילבי

מיכלי מתוקה, כל פעם שאני קוראת "השתפכות " שלך כהגדרתך אני מרגישה שהייתי רוצה להיות איתך ולעודד..... אני איתך.... יקירתי, לכל אחת יש תופעות מוזרות, חדשות , לא מוכרות וגם לי אישית לא ברור איך יש כאלה שמקבלות את הכל כאילו זה לא מוזר... כי זה מוזר בטירוף......... בכל אופן, ההריון שלך כבר עוד מעט באמצע וככל שעוברים הימים הסיכויים גוברים תחשבי שמשהו יקרה עכשיו הוא בסביבות 3%.... למעלה אוהבים אותך ומספיק נגרם לך אבל ואני משוכנעת שהכל תקין. את כרגע בתקופה שכל חודש רק עושים אולטראסאונד ואין לך שום אינדיקציה אם העובר בסדר. וזה משביז בטירוף ומצד שני מרגישים כבר טוב ויש כוחות מחודשים (יחסית) . אני מערכיה שעוד שבועיים שלושה שהבחור יגדל ויתחזק הוא יתחיל להתנועע וזו תחושה מאוד כיפיית. ובהתחלה הוא גם דיי קמצן נותן בעיטה קטנטנה וזהו ואת לא תהיי בטוחה כן -לא..... אבל אל תצפי עכשיו זה מוקדם גם אני ציפיתי כל הזמן וזה הגיע כמו שצריך בוודאות רק בשבוע שעבר (עכשיו אני מתחילה שבוע 22). אז יקירתי, כולנו איתך, אוהבות, תומכות ותמיד כאן בשבילך.......

האמת שגם אני במצבך אולי טיפה פחות אבל די היסטרית כל פעם לפני בדיקה אני אופטימית אבל מצד שני חששות לקבל תשובה לא טובה מקרקרות לי בבטן ואצלי זה לא הריון ראשון אבל עברתי המון לפני כל סקירה אני כמו קפיץ וכל עובר שמפסיק לחיות אני מפחדת שגם לי זה יקרה אבל ככה בשבוע 17 כמו שאת מרגידים בדיוק את ההרגשה של הדגיג שאמרת כמו בועה ששטה בבטן וזה קורה די מעט עד לשבוע ה 20 ואז ממש כל פעם שאני אוכלת מתוק או נחה אחרי עשייה אני מרגישה אותו זז וזה נפלא אני שבוע 24 וכל הזמן מחכה לשעות השקטות להרגיש אותו ולהגיד לך את האמת בלילה שאני מתה לישון התזוזות שלו די מציקות אבל אני לא מעיזה להתלונן אפילו אם אני שוכבת שעה ערה וכולם ישנים בקיצור מחכה כמוך שהפספוס הזה יצא כבר ונתחיל עם דאגות חדשות (למה הוא לא עולה במשקל?ולמה הוא לא מפסיק לילל?) אז תחזיקי מעמד חמודה יהיה ב"ה נפלא או טו טו רומי

מיכל, זה נשמע לי כמו משהו טבעי שקורה לגוף, בזמן הריוןואני בטוחה שזה יעבור. אל תלחצי, כי זה לא מוסיף (בהמשך לכתבה שהיתה אתמול בעיתון,שלחץ משפיע על העובר). אני מציעה לך לעשות יוגה או ללכת ברגל באויר, זה עושה כיף מנסיון... תנסי להנות מכל רגע, כי התקופה הזאת לא חוזרת.

מכלי תרגעי עוד שבועיים שלוש כבר תרגישי אותו , ואת באמת בשלב של להרגע ולהנות מההריון. הרבה כוחות וטוב שיש לנו את הפורום. אתמול ממש סבלתי כאבים חזקים ובשארית כוחותי ישבתי לכתוב בפורום. טרוף. בהצלחה לכולנו לימור

חיבוקים ונשיקות אני מרגישה יותר טוב

יש לנו כאן קבוצה נהדרת של בנות, שמנסות לחזק אחת את השנייה, ןטוב שאת יכולה לנצל את היתרון הגדול הזה. לכולנו יש רגעים של נפילות, של פחדים ושל הרגשה כאילו "רק אני מרגישה כל כך רע עם מה שקורה לי", ובדיוק ברגעים האלה טוב לדעת שיש עם מי לחלוק את התחושות הקשות, ומחר - הכל ייראה כבר טוב יותר, ואת תהיי זו שתוכל לעודד מישהי אחרת שקשה לה, כי את מבינה בדיוק מה עובר עליה... ואולי אני קצת אאכזב אותך, אבל הפחדים האלה (שאני כל כך מבינה אותם !) לא עוברים כשמרגישים תנועות, ואפילו לא אחרי שהילד נולד : אנחנו מנסים כל החיים לגונן עליהם, כאילו שנוכל למנוע את מה שהגורל מכין : אנחנו מוציאים את התינוק מבית החולים ישר לבייבי-סנס, שחלילה הוא לא יפסיק לנשום, ורצים אחריו כל הזמן שלא יטפס, שלא יפול, שלא ייחנק מהאוכל... ממש כמו כל אמא פולניה ! אפילו כשהם גדולים, זה ממשיך (ואני לא מדברת על מה שעברנו עם ברק, אלא רק על דברים "רגילים") : יש לי בן גדול שלומד בפנימיה, ונוסע מעפולה דרך חדרה נתניה, וכל פעם שהוא נוסע - הלב שלי מלא חרדות, שחלילה לא יקרה פיגוע או סתם תאונת דרכים, ואני משתדלת לא להעביר אליו את הפחד - אבל מתקשרת אליו כל פעם לבדוק איפה הוא ואיך הנסיעה... וכשהבת שלי חוזרת באמצע הלילה - אני לא מצליחה להירדם מכל התסריטים שעוברים לי בראש : עם מי היא מבלה, מי יחזיר אותה הביתה, שלא תעיז לעלות בטרמפים... אבל תמיד חוזרים לאותו מקום : אני חייבת לסמוך עליהם, ולהאמין בהם, ולהאמין שיהיה טוב, ורק ככה אפשר לחיות ולהיות אמא שפוייה !!! יש ימים שיותר קשה להיות אופטימיים - אבל זו הדרך היחידה : את כבר אחרי רוב השלבים ה"מסוכנים", וכל הסיכויים שתגיעי בשלום ללידה. תנסי לחשוב רק על זה שעוד כמה חודשים תהיי כבר אמא, ולהאמין שיהיה טוב - וכך בעזרת השם יהיה ! ואם עוד פעם יש לך שעות קצת יותר קשות - אנחנו כאן, ואני יכולה לספר לך מנסיון, עד כמה המילים החמות שכתבו לי עזרו לי לעבור יום של משבר, ועכשיו אני שוב מחוזקת להמשיך ולהיות אופטימית. יש לנשים כנראה כוח מיוחד של אחווה ושותפות - וזה ממש עוזר לעבור ימים אפורים... שיהיו לך רק מחשבות שמחות !!!

ממש טוב לי לדעת שאני לא ההיסטרית היחידה, אני בשבוע ה-14 - עוד לפני הסקירה והחלבון העוברי - והשערות סומרות לי לפעמים כשאני שומעת על הפסקות ההריון בשבוע ה-16 ו-19 (ואפילו אחרי..) אין לי ספק שעצם היותו הריון ראשון מלמד אותנו תחושות חדשות - פתאום אנחנו אמהות וצריכות לדאוג לבריאות של ה י ל ד שלנו, אני מקווה שהריונות הבאים כבר נדע בפני מה לצפות ונהיה פחות מודאגות. בקשר לדלקות בשדיים - מצטערת אבל גם אני לא שמעתי על זה אבל אני מקווה שזה יעבור במהירה!!!!!!!!!! הריון קל, חסר דאגות ומוצלח!

היי אור לי אני ממש לא רוצה לאכזבך אך הריון שלי הוא הריון רביעי ורמת החרדה עדיין בשיאה ,אני קוראת מה כותבות הצעירות שבהריון ראשון ואכן אני מרגישה אותו דבר בהצלחה. נועה

היי מיכלי איזה כייף לקרוא את אשר כתבת זה מחזק אותי שזה לא קורה רק לי. גם אני מלאה חששות לפני כשבועיים החלטתי שיש לי צירים מוקדמים כל בוקר התחלתי במרפאת נשים ב20 דקות מוניטור ואם לא היה עומס גדול גם באולטראסאונד כדי לוודא שצואר הרחם סגור, היום אני מרגישה יותר טוב הפסקתי לעשות מוניטור ובעלי כל בוקר שואל בציניות מה קורה היום. לגבי תחושת התנועות שיש לך זה ממש נורמלי ואפילו מוקדם אין לך מה לדאוג בנושא בשבוע 20 בערך תרגישי יותר תנועות מה שמזכיר לי שלא הרגשתי כבר כמה שעות תנועות אני הולכת להתחבר לחבילת שוקולד... ביי ובהצלחה

קמתי היום בבוקר בהרגשה טובה יותר מקווה שבעלי לא יתקשר אליי בקשר למינוס בבנק אולי אני אלך היום להוריד שערות בשעווה שמעתי שזה מותר והיום שוב אני צריכה ללכת לרופא כירורג מומחה לשד הציצים שלי עדיין אדומים אבל לא חמים ולא כואב מקווה לטוב שיהיה לכולם יום-טוב צליל אוהבת אותך