בנות יקרות
דיון מתוך פורום הריון ולידה - תמיכה
בנות יקרות בוקר טוב, אני פשוט צרכה קצת להתפרק אז רציתי לשתף אתכן בחודשים האחרונים לחיי. אחרי שלפני שלושה חודשים הפלתי בשבוע 9 עשיתי כמה בדיקות שיגרתיות והתגלו אצלי ציסטות בשחלות. הרופא שלי בדק ואמר לי שבגלל שלא היו לי ציסטות לפני כן, הן כנראה תעבורנה מעצמן וזה כנראה רק תופעה של ההפלה. כמובן, כמו שחשבתי, הן לא עוברות והשחלות שלי בצורה מוזרה לגמרי הפכו לשחלות פוליציסטיות (למרות שבכל מקום שקראתי זה דבר מולד. רק אצלי אפשר לקבל את זה גם אם לא נולדים עם זה). בשבוע שבעבר עשיתי צילום רחם כדי לבדוק את יתר הדברים. נעזוב את זה שזוהי הבדיקה הראשונה שהרגשתי בה ממש כמו אונס (ואני לא מגזימה, היא פשוט נורא כאבה לי עד שהתחננתי באמצע להפסיק הכל). הבדיקה עצמה שברה אותי לגמרי, אבל התוצאות דרכו לי על השברים. כמובן שחצוצרה אחת חסומה לגמרי ולכן אין סיכוי להריון ממנה. מה שקורה זה שמאז ההפלה, בכל פעם שאני עושה בדיקה הסיכוי שלי להריון טבעי פוחת. אחרי הצילום הרופא שלי ביקש ממני לעשות מעקב זקיקים. כבר כמה ימים, אחת ליומיים אני עושה בבוקר בדיקת דם ואולטרסאונד. הידיים שלי נראות כמו מסננת וכל האולטרסאונד הזה גורם לי להרגיש רע (כל הבוקר אחרי הבדיקה עוד יוצא לי הפרשות מוזרות מהג'ל הזה שהם מכניסים). מה אני אגיד לכן, סליחה על האורך אבל אני ממש שבורה. כל היום אני בוכה, כל הזמן בדיכאון. אני ממש אובדת עצות. ממש רע לי. מה עושים????????. מה הסיכוי שלי להיות אמא????????? שוב סליחה על האורך ותודה על הסבלנות, די
די שלום, אין לי נסיון בזה אבל רק רציתי להגיד לך כמה מילים שאולי יעשו לך טוב אני בעצמי עוברת טיפולים על מנת להכנס להריון זה לא קל אבל צריכים לבטוח ברפואה של היום שהיא כל כך מתקדמת ואם חס וחלילה לא תצליחי באופן תבעי להכנס להריון אז יש דרכים אחרים לא נוראים אבל יעילים אז אל תהיי עצובה מדי תעשי דברים שיעשו לך טוב ותחייכי ותחשבי שעוד תהיי אמא והכל יהי בסדר בהצלחה
תודה על תגובתך. אם לא אכפת לך לענות לי על כמה שאלות (אני יודעת שזה אישי אבל אני ממש אודה לך). למה את צרכה לעבור טיפולים? שמעת פעם על מישהי עם נתונים כמו שלי שהצליחה להיכנס להריון? איזה טיפולים את עוברת? מקווה שלא חדרתי מידי לפרטיות ומאחלת לך הריון במהרה. שוב תודה, די
בוקר טוב חמודה, עצוב לי מאד לקרוא מה עובר עלייך.. אבל אני עדיין מנסה למצוא קצת סימנים חיוביים בכל הסיפור- קודם כל, עם כל מה שגילו בבדיקות את היית בהריון שזה אומר המון על כמה שאת פורייה! ועל כך שבטוח עם קצת מזל והמון סבלנות - תגיע גם הפעם השנייה. חוץ מזה- עם כל הסבל, הידיים המחוררות והג'ל- את בדרך למשהו טוב. וגם אם זה נראה רחוק והדרך לא קלה-היא תשתלם בסוף ובגדול. אסור לך להתייאש! את חייבת להאמין שזה יגיע בסוף! אני מאמינה שאת אצל רופא טוב, שיודע מה הוא עושה. יותר מזה- הרפואה היום בתחום זה מאד מתקדמת ומעטות הנשים שלא מצליחות בסוף להגשים את חלומן. את חייבת להאמין שאת בדרך לשם ולא בכיוון ההפוך! די- אני אולי עדיין לא חוויתי שליש ממה שחווית ומי יודע אולי כל זה עוד לפני (ואולי לא) אבל אני מאמינה בכל ליבי שחלומות מתגשמים ואת תהיי אמא במלוא מובן המילה!! רק תהיי סבלנית! ואל תבכי ואל תהיי בדיכאון כי זה רק מקלקל את הסיכויים! עם כל הקושי- אני מבקשת שתחייכי חיוך גדול ותגידי לעצמך שאנו בתחילת חודש, תחילת שבוע ובהתחלה של רגל ימין והמון חיוכים בדרך למטרה... אם לא בשבילך, תעשי את זה בשביל העובר שמחכה היכנשהו להיוולד לאמא מדהימה ורגישה להפליא. אני מחזיקה לך אצבעות ומחבקת אותך חיבוק דוב, ו...- אני מחכה לחיוך... אור.
התרגשתי מאוד לקרוא את מה שכתבת לי. תודה. אני בתקופה ממש קשה נפשית ולכן החלטתי (ממש לפני כמה דקות) שאני פשוט אעשה הפסקה עם הכל. הבעיה היא שהכל קרה כל כך מהר. אין מספיק זמן לעכל דבר אחד וכבר דבר אחר קורה. אני יעשה הפסקה עם הכל וינסה לעכל את הדברים ואז... עם כוחות מחודשים שוב ננסה. מה שלומך? אני מניחה שקיבלת וסת בגלל שלא קראתי על הריון (אם זכור לי נכון כבר עברו שבועיים מהביוץ?!). אני מקווה שאת שורדת יותר טוב ממני ומאחלת לך את כל הטוב שיש בעולם. את אדם מקסים וממש תודה על היותך כאן איתי. שלך, די
אני צופה בפורום הזה אבל מעולם לא השתתפתי, סיפורך נגע לליבי אני אחלוק את קצה המזלג של מה שעובר עליי ואני מקווה שזה יעזור... כבר 3 שנים שאני עוברת טיפולים קשים וכואבים עם מינונים הולכים וגוברים של זריקות, החלפת טיפול , החלפת רופאים הוצאות של אלפי שקלים לחודש על טיפולים פרטיים וכמו שרשמת - זה לא חוסך ממך את הזריקות, בדיקות הדם האולטראסאונד וכו'... מכיוון שזה סיפור כל כך אישי זה גם לא משהו שאני חולקת עם חברות אף אחת לא תבין רבע מהסבל שכרוך בזה. כמובן שככל שעובר הזמן הן יולדות ילדים חלקן עכשיו בסיבוב שני ורק אני שם לבד... אני ובעלי... שלא לדבר על הלחץ של המשפחה הרחוקה יותר...(הקרובה יודעת) בקיצור, במהלך השלוש שנים האלו אני לא מצליחה לשמור על סדר בחיים - אמנם יש לי תואר אבל אין לי כח לשום עבודה קבועה כשאני צריכה להפסיד ימים בגלל הטיפולים האלו וכל חודש לתת תרוץ חדש כי הכל סודי. אם זה כל מה שהיה לי לכתוב לך אני לא בטוחה שהייתי עושה זאת כי זה נשמע מייאש אבל - כאן מגיע אבל גדול - זה נהפך לדבר החשוב והעיקרי בחיי ולכן לעולם לא אחשוב להפסיק- במהלך הזמן הזה נכנסתי פעמיים להריון (בטיפולים) ופעמיים נאלצתי לעבור הפלה כי לא התפתח עובר. הרופא שלי (הכי טוב שיש) האמין לכל הדרך שצריך לנסות עד שזה יצליח שוב ושוב ושוב... ובטיפול האחרון זה הצליח בגדול ואני בשבוע 14 עכשיו אני עדיין לא מאמינה חיה בהרגשה שזה הולך להתאדות כל רגע הולכת אחת לשבועיים לאולטראסאונד אבל זה שם!!! אני באמת בהריון תקין עם עובר מקסים ועוד שבוע וחצי יש לי סקירת מערכות אני מקווה שעזרתי ולו במעט ,אהיה פה בשבילך אם תצטרכי אבל בעיניי - היית בהריון סימן שיהיה לך ילד...
אני קוראת את כל מה שכתבת עם דמעות בעיניים. אני נפעמת מהכוחות העצומים שיש לנשים כמוך וממש מאושרת בשבילך על ההריון הנוכחי. שלהבת היקרה, הפחת בי תקווה חדשה שעוד אולי יגיע גם אלי הרגע המיוחל. תודה. מאחלת לך הריון מקסים וקל, תודה, די
לדי היקרה, אני מבינה אותך ועברתי את מה שעברת מלבד ההפלה. שנתיים וחצי אנחנו ניסינו להביא ילד לעולם, עברנו טיפולי פוריות, הבעיה הייתה אצל בעלי. עברתי גם את צילום הרחם - שבאמת קשה מאוד. אבל לפי דעתי זה לא נכון שאם החצוצרה סתומה אין מה לעשות! בטוח שיש טיפול לזה ולפי דעתי תלכי לחוות דעת נוספת - זה רצוי. היום בשעה טובה אני בשבוע ה- 15 בהריון טיבעי. אז חמודה שלי - תאספי את כל האופטימיות שלך בחזרה, תתחילי לחייך ותאמיני לי שהחיים יחייכו אלייך בחזרה. המון המון בהצלחה שרינה
אין לך מושג כמה אני מבינה לליבך... בעלי ואני עברנו 8 טיפולי הפריה חוץ גופית לאחר שהתגלתה אצל בעלי בעיה חמורה באיכות הזרע ואצלי בעיה בסדירות המחזור והביוץ. המתנו שנתיים וחודשיים עד שבסוף נכנסתי להריון ואני נמצאת עכשיו בשבוע 38... אף אחת פה בפורום שלא עברה משהו דומה לא תבין זאת (כפי שגם כתבה שלהבת). אנחנו יכולות רק להבין אחת את השניה ובאמת מדובר במסכת יסורים שאני לא מאחלת לשונאים שלי. נכון שהטיפולים הפיזיים (בדיקות הדם, הזריקות היומיומיות, האולטרסאונדים וצילום הרחם) הם בלתי נסבלים, ונכון שההוצאות הכספיות הן עצומות, אבל לדעתי אין מה להשוות לסבל הנפשי. אני הייתי במצב שאני לא יכולה לפגוש חברות בהריון / עם ילדים, לא הולכת לארועים משפחתיים ופשוט נמצאת בנתק וסבל במשך כל אותה תקופה. אני ממש מבינה אותך ויכולה רק לחזק את ידיך שאת לא לבד, הרבה מאיתנו עברו דברים דומים. לדעתי, במצב הרפואה המתקדמת של היום (וישראל היא אחת המתקדמות בעולם בתחום), אין סיכוי שלא תכנסי להריון. זה רק עניין של זמן. ומנסיון שלי, רופא פרטי מיומן ומנוסה עושה את כל ההבדל. אם את יכולה להרשות לעצמך - אל תהססי. יש המון רופאים נהדרים בתחום ואני זוקפת את ההריון הזה שלי רק לרופא המדהים שלי שכבר עכשיו מתייחס לתינוק (שעוד לא נולד), כאילו הוא סבא שלו... תחזיקי מעמד ותרשי לעצמך להשבר לפעמים, זה לגיטימי. אני בטוחה שתהיי בהריון בקרוב!
אין מספיק מילים כדי להודות לכולכן על התמיכה והעידוד שנתתן לי היום. אני יודעת שיש נקודות שבירה והיום היה יום כזה. כל מה שכתבתן לי באמת עזר לי לעבור את היום הזה בצורה הכי חיובית שאפשר. אני מאחלת לכולכן רק בשורות טובות בעתיד ומודה לכן שוב על היחס. שבוע מקסים לכולכן, די
איזה כיף לך שהבנות "כ תומכות ומעודדות אותך... לי לא נותר אלא לאחל לך המוווווווווווווווווווווווווון הצלחה, אמנם לא עברתי שום טיפול אבל כל חדשי הנסיונות להרות נראו לי כמו נצח! אל תלחמי בזה, תלכי עם זה ותחשבי שכל יום שעובר את מתקרבת לקראת המפגש עם התינוק/ת שלך!!!! מאחלת לך שתזכי להרבה נחת, קליטה מהירה וחזקה ודעי לך שלמרות שאיננו מכירות אני מחזיקה לך אצבעות !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ב ה צ ל ח ה !!!!!
די יקרה, אני מאוד מבינה את התיסכול הנוראי שכרוך במה שאת עוברת, אבל אני יכולה להגיד לך שיש לי חברה שבעקבות הריון מחוץ לרחם כרתו לה חצוצרה והיא הייתה בטוחה שהיא כבר לא תצליח להיכנס להריון. והפלא ופלא תוך שלושה חודשים שזה זמן קצר בהחלט גם למי שיש לה 2 חצוצרות נכנסה להריון ונולד לה בן מקסים. הכי חשוב לא להיכנס לפאניקה ולקחת את הדבריפ בצורה הכי ספונטנית שאפשר כי הלחץ הזה רק גורע תאמיני לי מנסיון. שולחת לך חיבוק ענק והמון המון הצלחה, שלך, גלי