איבדתי את הילד...

בנות יקרות. הפלתי את הילד שלי... אני כל כך עצובה. כולם אומרים לי לא להתייאש ולהמשיך לנסות. אני מרגישה ממש אבל ואני לא יודעת אם יהיו לי הכוחות הנפשיים לנסות בשנית. איך מתגברים על כל הצער הזה?

אושרית יקרה! לבי איתך! אני יודעת שרק הזמן מרפא את הפצעים, אך אל לך לשקוע ביאוש ולוותר על שאיפתך להיות אמא. הכאב הוא גדול, אך גדולה גם הנחמה בהריון חדש. מאחלת לך רק טוב ושבקרוב נשמע ממך רק בשורות טובות!!

לאושרית שלום אני מאוד מבינה לליבך אני לאחר שלוש הפלות וגם אני חשבתי כמוך היום אני תודה לאל בהריון בשבוע 33 חודש שמיני תודה לאל. את מקבלת כוחות שאת לא מבינה מאיפה הם באים, את כרגע נקראת בתקופת האבל וזה מאוד לגיטמי תני לך זמן גם מבחינת הגוף וכן מביחנת הנפש, לאט לאט את תראי שאת מחכה ואל תתיאשי חלילה עם תקראי ותכנסי לארכיון הפורום תראי שלכל אחת מאיתנו יש סיפור בפני עצמו ואנחנו נאחזות אחת בשניה. ולכן כרגע מותר לך טבל לאט לאט תתני לזמן לעשות את שלו . שדיהיה לך בהצלחה אנחנו איתך.

אושרית היקרה, ליבי איתך, צריך לחשוב הלאה ולקוות לטוב. לא להתייאש. אני הייתי בסיטואציה של טיפולים ללא הצלחה שנתיים וגם אני הייתי על סף יאוש. את תיראי שאת עוד תכתבי לנו על בתינוק החדש בעזרת השם. מחזיקים לך אצבעות שרינה

ליבי ליבי איתך שולחת לך חיבוק ענק ומקווה שבקרוב תבסרי על הריון חדש תרגישי טוב

אושרית יקרה בוקר טוב. אני כ"כ מבינה לליבך. גם אני לצערי עברתי סיטואציה כזו, היה לי קשה נפשית זמן רב. ורק עכשיו אני מתחילה לצאת מזה. אבל אסור לשקוע בדיכאון, קחי לך פסק זמן קצר ומיד חזרי לכל פעולותיך ושגרת היום-יום. (יש מי שזקוק לך בבית הן הבעל והן שאר בני המשפחה). אל יאוש. הרבה אמונה שיהיה בסדר ואכן יהיה. אז הרבה הצלחה בניסיונות החדשים ואני כאן מתי שרק תכתבי.

אושרית יקרה אל דאגה יש לי חברה שהפילה בחודש חמישי והיא הרגישה נורא, דיכאון שאי אפשר לתארו במילים ... אני יודעת שניחומים לא כ"כ יעזרו עכשיו כי את שקועה עמוק בעצב אבל רק שתדעי שהיום שנה אחרי יש לה תינוקת יפייפיה בריאה חזקה וחכמה אז לפעמים אנחנו לא יודעים למה דברים קוראים בחיים אבל הכל לטובה מאחלת לך חיים נהדרים והצלחה...

מאחלת לך ימים טובים יותר מאלה. אל תכנעי ונסי שוב. אין הריון אחד דומה לשני ואסור להסיק מסקנות לעתיד. תתחזקו ביחד ותאמינו שבפעם הבאה יהיה טוב יותר. איריס

אושרית היקרה. קודם כל אני נורא משתתפת בצערך ממש מכל הלב. לפני 3 שבועות גם אני איבדתי הריון שהיה מאוד מאוד חשוב לי ויקר לי, זהו הריון שלישי ובדיוק מה שאת אומרת כך אמרתי גם אני עד לפני כשבוע. תמיד שאלתי איך יהיו לי את הכוחות להמשיך הלאה, כאבתי מאוד לא רק פיזית גם נפשית, תמיד חשבתי על זה שבא לי למות אך מיד נזכרתי בילדיי ואז המחשבה הזו בוטלה, הייתי ממש בדיכאון ובגלל זה גם הייתי חולה (חום כאבים של הגוף, הגרון, הראש ממש כמו שפעת) היום אחרי 3 שבועות איכשהו חזרתי לעצמי בידיעה שבעוד שבועיים 3 אני הולכת לנסות שוב להרות, למרות שעדיין אני מרגישה את הכאב שבליבי וכל הזמן חושבת על ההריון שהיה ואיך הייתי יכולה היום להיות בשבוע 13. אז אושרית זה טבעי להרגיש את מה שאת מרגישה וקחי את הזמן שלך עד שנפשך תתרפא ולהרגשה טובה תדליקי נרות שבת כל ערב שבת (אני לא דתיה, רק לפני שבועיים התחלתי עם זה וזה עושה לי הרגשה טובה. אומרים שמבחינת מיסטית נרות מגרשים את כל האנרגיות השליליות). אז אושרית תרגישי טוב ותהיי חזקה.