לכל הבנות - אני זקוקה לעזרתכן !

דיון מתוך פורום  הריון ולידה - תמיכה

30/06/2003 | 14:00 | מאת: צליל

ההריון ב"ה בסדר, אבל בשבועיים האחרונים אנחנו מתמודדים עם בעייה הרבה יותר קשה, ולמרות שאולי זה לא הפורום המתאים - אני מרגישה צורך לשתף ולשאוב עזרה : למי שזוכרת, סיפרתי בעבר על ילד שנולד לי אחרי שנים של הפלות, ועד היום יש לו פינה מיוחדת בלב שלי. אצל הילד הזה, שהוא כבר בן 10, התגלתה מחלה קשה, ואנחנו לקראת סוף סדרת הבדיקות, בתקווה שיגלו מה קורה לו בתוך הגולגולת. בינתיים התסריטים ממש לא אופטימיים, ומי שחוותה את הפחד לאבד הריון - בוודאי מבינה איזה חרדות מלוות את התהליך הזה, כאשר מדובר על ילד חי ואהוב כל כך ! ואני, אמא שלו, צריכה להיות חזקה ולא לתת לו להבין עד כמה המצב קשה, ולהסתיר את הדאגה מהאחים שלו ומההורים שלנו (יש להם מספיק צרות משלהם, נספר רק כשנדע מה קורה), וממש קשה להמשיך בחיים השגרתיים כאילו הכל בסדר... לכן רציתי לבקש מכן בקשה קטנה, שבשבילי היא גדולה מאד : ביקשנו מכל מי שאנחנו מכירים, ואני מבקשת גם מכן, לעשות משהו טוב לרפואתו של ברק שלנו. מי שיודעת להתפלל או לקרוא פרק תהילים, מי שמוכנה לתת אוכל למישהו שרעב, להוציא צלחת מים לחתולים שסובלים בחום - כל רעיון למעשה טוב שעולה בדעתכן ! בבקשה, תנסו לעשות משהו טוב לזכותו ולרפואתו של ברק, ואני מאמינה שכל כך הרבה מעשים טובים יפעלו את פעולתם, ואולי יועילו לו ולנו במלחמה על חייו. מדובר בדרך ארוכה שיש לנו לעבור, ואני חושבת שעד שתהייה לנו תשובה (ואני מקווה ומאמינה שהיא תהייה טובה) אתן כבר תהיו טרודות עם התינוקות שלכן, אבל אני מבטיחה לשתף גם אתכן בכל חדשה טובה שתגיע. הרבה תודות לכולכן, על ההקשבה ועל החברות פה בפורום, ואם אני נעלמת מפעם לפעם - עכשיו תבינו למה.

30/06/2003 | 14:09 | מאת: איריס

צליל היקרה, הצטערתי לשמוע על מה שעובר עליכם. אני מקוה שהתוצאות שיתבררו יהיו יותר טובות מהתסריטים שבטח מתרוצצים לכם בראש. לפעמים זה קורה. אני מקוה שאדם נפלא כמוך, שתמיד מעודד אותנו ברגעים הקשים מכל ובעלך (שחייב גם להיות נפלא), תצליחו להתמודד עם הבעיה ולטעון אחד את השני ואת בנכם בהרבה אהבה וכוח. אני רק יכולה לספר לך שבגיל 11 התגלתה אצלי סוכרת נעורים ואני זוכרת שההורים שלי קיבלו את זה הרבה יותר קשה ממני. מאחר ומהר מאוד החלטתי להתמודד עם זה, המחלה מעולם לא מנעה ממני לעשות שום דבר שרציתי ומהר מאוד נהייתי עצמאית לחלוטין ועשיתי הכל ואף יותר(לטייל, להתגייס לצבא, לנסוע לטייל לבד חצי שנה בדרום אמריקה, לעשות סקי וספורט ללמוד ולעבוד במקצוע תובעני, להיות אמא...). אני חושבת שגם ההורים שלי שאבו ממני חזרה קצת כוחות וראו שאפשר להתמודד עם מחלות בהרבה דרכים. אני מאחלת לכם בריאות והרבה כוח. אם תרצי לדבר, אני כאן. שלך, איריס

01/07/2003 | 07:54 | מאת: צליל

איריס - ממש התרגשתי לקרוא מה שכתבת, אין כמו נסיון אישי לעודד במקרים כאלה... רציתי להתייעץ איתך, מה עדיף לדעתך : להסביר לילד בן 10 מה קורה, או לספר לו סיפורים כדי לא להדאיג אותו סתם ? בינתיים הוא איבד כמה פעמים את ההכרה, ואמרנו לו שכל הבדיקות שהוא עובר זה כדי לבדוק אם הוא לא קיבל מכה חזקה מדי שגרמה לנזק בראש, והתרופות הן כדי למנוע את המקרים האלה. הוא לא חושש מכלום, ממשיך בחיים הרגילים שלו (הוא ספורטאי מעולה ונגן מוכשר, ומאד פעיל חברתית) ואני חושבת שאם הוא יבין שמדובר במשהו גדול יותר, עם השלכות לכל החיים - הוא ישתנה לי לגמרי. מצד שני, אני מפחדת שאם הוא ידע רק מאוחר יותר, הוא יכעס שלא סיפרנו לו קודם. את אומרת שיותר קל להתמודד בגיל צעיר, ושהורייך שאבו ממך כוח, ואמרו לי גם שלילדים יש כוח החלמה עצום לעומת מבוגרים. לך היה קל יותר כשידעת מה מצבך ? ואיך החברה קיבלה אותך, עם טיפול תרופתי קבוע ? אם חדרתי מדי לפרטיות שלך - סליחה, אבל אם את מוכנה לענות זה מאד יקל עלינו ! תודה על השיתוף, ובהצלחה בהכל !!!

30/06/2003 | 14:26 | מאת: קלי

צליל היקרה, אני אקרא בשבילו תהילים. רפואה שלמה ותהיי חזקה. הכל יהיה בסדר- את תראי

30/06/2003 | 15:01 | מאת: רונית ס.

לצליל שלום, הצטערתי מאוד לקרוא לגבי הילד שלך. אני שולחת לך ולכל בני משפחתך ברכת החלמה מהירה אני רוצה לחזק אותך ואת הילד שתזכו לימים ארוכים טובים ובריאים (וכל בני משפחתך). בע"ה תעברו את הכל בשלום ונשמע רק בשורות טובות אמן. אני יצרף את שמו של בנך בכל תפילותיי וכמובן שאני יתרום בשמו לשלומו ולבריאותו. תהיו חזקים בשבילו ובשביל כל המשפחה וכך תעבור את הכל בשלו. בע"ה נשמע רק בשורות טובות.

30/06/2003 | 15:07 | מאת: די

אני ממש מצטערת לשמוע על הימים הקשים שעוברים עליך ועל בני משפחתך. אני מתארת לעצמי שכמעט שום דבר ממה שאגיד לא יצליח לחזק אותך באמת ולכן אני מבטיחה שכל נזקק שאני אראה, אני אתרום. בתקווה שזה יחזק אתכם, ולו במעט. שולחת לך חיבוק ענק, עם הרבה הרבה אהבה ומתפללת בשבילכם רק לטוב ולרפואה שלמה די

30/06/2003 | 15:38 | מאת: אור ג.

הי צליל, הצטערתי מאד לשמוע את אשר עובר עליכם בתקופה זו... אני מקווה ומייחלת לכך שתקופה זו תעבור עבורכם מהר ככל האפשר ובסיומה הכל יחזור למקומו על הצד הטוב ביותר. היו חזקים ומאוגדים והלוואי והכל יעבור בשלום ובמהרה! נשמח לשמוע בשורות טובות, אנחנו כאן תמיד בשבילך.

30/06/2003 | 15:44 | מאת: ליאת-ש

צליל יקרה, קשה לי לקרוא את דברייך. צליל, תמיד את כאן לעזור. למרות היותך טרודה ועסוקה בדברים כל כך קשים את עדיין מוצאת זמן לנחם, לעוץ עיצה. לא אשכח איך עזרת לי ועודדת אותי כאשר אני הייתי במצוקה. אני אוהבת אותך, חושבת עליך ומתפללת למען ברק שלך. בעזרת ה' יהיה טוב. היי חזקה. שלך תמיד, ליאת-ש.

30/06/2003 | 15:52 | מאת: שרית

אני מתפללת יחד איתך, שהבן יבריא , אמן!!!

30/06/2003 | 16:04 | מאת: שרינה

היי צליל, מקווה לטוב בשבילך ונתפלל לשלומו של ברק, צריך להיות אופטימיים, תאמיני לי אני איבדתי כל תקווה שאני אכנס להריון וברוך השם היום אני בשבוע 14 אחרי שבאמת כבר איבדתי כל אמונה ותקווה. אז תהיי חזקה בשבילך ובשביל כל המפשחה נקווה לשמוע בשורות טובות בהצלחה שרינה

30/06/2003 | 16:16 | מאת: טל

צליל, מה אפשר לומר במצב שכזה ועוד במיוחד לך, שתמיד נמצא כאן לעזור לנו בכל מצב ומקדישה את כל כולך... לא נותר לי אלא לאחל לכם כל טוב ובריאות שלמה ושבע"ה הכל יבוא על מקומו בשלום ולא יהיה אלא חלום רע שעבר ונגמר... חושבת עלייך, טל

30/06/2003 | 16:46 | מאת: רוני

צליל היקרה, החזיקי מעמד והיי חזקה! חשבי רק מחשבות חיוביות. אני קוראת מידי ערב פרק בספר תהילים לטובת בריאות משפחתי והעובר שלי ומבטיחה שהערב אצרף אותך ואת ברק לתפילותיי. ישר כוח!!!!

30/06/2003 | 18:05 | מאת: אור לי

כולי תקווה להחלמת בנך היקר, מי יתן ותדעו רק ימים יפים ואני מבטיחה לך לא לשכוח אותך כשאני מדליקה נרות שבת.......

30/06/2003 | 20:20 | מאת: כרמית

30/06/2003 | 23:56 | מאת: מאיה

צליל יקרה! כולי תקווה שהכל יסתדר ושכל ילדיך יהיו רק בריאים ומאושרים. אני מחזיקה לכם אצבעות ומאחלת לכם שתמצאו את הכוחות להתמודד עם כל הקשיים. אני ובעלי שולחים לכם חיבוק גדול ואהבה מכל הלב!! וכמו ששמת לב, כולנו- כל הבנות באתר- איתך!

01/07/2003 | 08:05 | מאת: צליל

עם כל כך הרבה תמיכה מחברות כמוכן, באמת יותר קל לעבור זמנים קשים ! אנחנו מנסים באמת להיות אופטימיים ולהיאחז בשיגרה, בתקווה שהכל יתבהר בקרוב. אם יש למישהי סיפור חיים של התמודדות עם מחלה כרונית וטיפול תרופתי קבוע - ספרו לי, זה חשוב לנו ללמוד איך לעבור את התקופה הקרובה : איך חיים עם מגבלה רפואית, איך החברה מקבלת אותך, ואיך אפשר לחיות בצל הפחד שמשהו עלול להשתבש... ושוב, תודה לכולכן, זה ממש נוגע ללב איך בנות שלא מכירות בכלל (אם ניפגש ברחוב אפילו לא נדע מי היא מי ) יכולות להעביר כל כך הרבה עידוד ותקווה. תודה !!!

01/07/2003 | 11:53 | מאת: ללי

01/07/2003 | 12:00 | מאת: מיכלי

כמה כואב וכמה קשה למה לא סיפרת לנו עד היום? אנחנו מציפות אותך בשאלות ובעיות כשאת בעצם נמצאת במצוקה? צליל למה לא אמרת מילה? צליל למרות שאני לא דתיה חברה אמרה לי לקרוא את פרק צ"א בתהילים שזה כאילו צא שהמזל הרע יצא אני מבטיחה לך גם לתרום מוצר בדיוק כמו שאני עושה לעצמי אחריי כל אולטרסאונט ואני נמצאת כרגע אצל חמתי עד שנקבל את הבית אז אני אבקש מאמא שלי להדליק נר בשביל ברק היקר והאהוב שבעזרת השם ידע רק ימים יפים בחיים והשמש תזרח עליו והוא יבריא הוא יהיה בליבי ובמחשבתי בכל צעד שאעשה בזמן הקרוב וכל קבצן שאראה ברחוב אני מבטיחה לתת תרומה בשביל ברק היקר שיר כל דבר שתצתרכי אפילו אם זו עזרה פיזית רק תגידי ואני מגיעה אליך בכל מקום שאת נמצאת מתנצלת שלא ראיתי הודעה זו עוד קודם מכיוון שעכשיו אין לי מחשב אוהבת אותך שיר

01/07/2003 | 13:11 | מאת: צליל

מיכלי - טוב לשמוע ממך ! מזל טוב על המעבר ! אתם כבר בבית החדש? אני מקווה שאת זוכרת לא לסחוב יותר מדי דברים כבדים !!! אתמול הייתי ממש בלחץ לפני בדיקה חשובה של ברק, וממש הוקל לי כשיכולתי לשתף אתכן . (את המשפחה שלנו השארנו מחוץ לתמונה, יש דברים שיותר קל לי לעבור לבד. את בטח זוכרת את זה, כשלא רצית לספר בתחילת ההריון אפילו לאמא, נכון ?) אני בטוחה שכל הברכות והתפילות עזרו - גם אני הרבה יותר אופטימית הבוקר, וגם הבדיקה היתה טובה אתמול, והבוקר הודיעו לנו מבית החולים שלא מדובר בגידול ממאיר. את מבינה, אם לפני חודש היו שואלים אותי מה אני בוחרת : שלילד שלי יהיה "סתם" גידול לא-ממאיר בראש, או אפילפסיה - הייתי מתייחסת לזה כמו בדיחה גרועה, והיום אני מוכנה לאמץ בשתי ידיים כל אבחנה כזו, העיקר שהוא יישאר איתנו ויישאר כמו שהוא היום, גם אם זה אומר ניתוח או תרופות לכל החיים. היום אני מאושרת לדעת שאנחנו כבר לא נלחמים על החיים שלו, אלא "רק" על איכות החיים, שיהיה לו טוב גם הלאה ! תודה לכולכן, ואני מקווה שימשיכו בשורות טובות, גם בזכות כל הבנות הנהדרות שחושבות עלינו. ועוד דבר קטן : בשבילי הביקורים כאן הם הפוגה מהלחץ שהיינו בו. הרבה יותר נעים לראות את הצד של יצירת החיים מאשר את הדאגות, והקשר עם הבנות בפורום ממש עוזר לשמור על מצב רוח נורמלי. אני משתדלת לחשוב רק על דברים חיוביים, ובעזרתכן - לעבור את התקופה הזו, ואני מקווה שהיא תיגמר בקרוב, ובטוב. תמשיכו להיות תומכות ונהדרות וחברות טובות כל כך, ואני מאושרת להיות שותפה במעגל הזה !

02/07/2003 | 00:00 | מאת: גלי

צליל יקירתי, הצלחת כל כך לחדור אליי בהודעה הכל כך מצמררת הזו. תמיד היית לצידי בכל בעיה שהעלתי כאן בפורום מהקטנה לגדולה , תמיד נתת הרגשה לכולנו שגם אם מזבוב עשינו פיל יש להתייחס בכובד ראש למצוקות שלנו. את בנאדם מקסים עם המון מה לתת ואם את מצליחה לשדר כל כך הרבה חום , אמפטיה, ותמיכה לאנשים שאת כמעט לא מכירה , אני בטוחה שאת מצליחה לשדר פי 100 כח לבנך היקר ברק, אין חשוב מכך להתמודדות עם מצבים כל כך קשים. אני מאחלת לכם את כל מה שרק ניתן לאחל, שברק שלכם יתחזק ויעלה על דרך המלך והכי הכי חשוב שאלוהים ישלח לו רפואה שלמה. אני שולחת לך צרור של חיבוקים ואהבה ומקווה שבהודעתך הבאה תבשרי לנו רק טוב. שלך , גלי

מנהל פורום הריון ולידה - תמיכה