בנות אני זקוקה לחיבוק ענק

אני לא יודעת אם נמאס לכן ממני אבל אני חייבת לשתף למרות שעברתי את השבוע ה 14 ועברתי את הסקירת מערכות וברוך השם הכל בסדר אני עדיין כל הזמן פוחדת ונתקפת בכי לפעמים וכל פעם שבעלי מספר למשהו אני בוכה אחר כך ומפחדת מאד ומרגישה שכל מה שאני רוצה זה לישון ופשוט לא לחשוב אני כותבת לכן את זה עכשיו כי עכשיו יש לי אומץ ואולי אם זה היה אחר כך כבר הייתי מתביישת מכן להזכירכן אני בשבוע 15 האם יש עוד משהי שמרגישה כמוני מה אתן אומרת אני אלך לישון עכשיו ואקרא מחר בבוקר את מה שכתבתן לי סליחה שאני כזאת נודניק אני פשוט באמת צריכה חיבוק גדול ואין לי מילה רעה על בעלי המקסים שאני מקבלת ממנו הכל אני פשוט לא רוצה להעיק עליו יותר אז אני פונה אליכן ואתן יודעות מה עבר עליי ולדעתי כל הפחד ובכיות האלה הם תוצאה של העבר שלי אני ארגע ברגע שאראה את המתוקי שלי אוהבת אתכן ותודה שיש לי היכן לשפוך את הלב

מיכלי יקרה, אין לך מושג כמה שאני מבינה לליבך. גם אני משגעת את כל הקרובים אלי (בעצם בעיקר את בעלי ואמא שלי) ובמקום להינות מההריון אני כל הזמן בחששות, לא משנה איזה שלב אנחנו עוברים. בכל אופן זה טבעי לחלוטין! ןלמי תפני בכל רגע נתון אם לא אלינו, בנות הפורום, אחיותייך למסע שנקרא "הריון". שתדעי שאנחנו כאן, חולקות איתך כל רגע נתון...המון חיבוקים...מקווה שתצליחי לישון הלילה... מאי.

מכלי הרי ברור לך שזה לא בריא להיות במתח (אפשר לחשוב שאני לא). הבעיה היא שצריך פשוט להיות עסוקים .אם את לא עובדת אז קריאה ריקמה משהו להעסיק בו את הראש חוץ מהמבצע של חייך. אמן וזה היה עוזר גם אני בשבוע 6 רק וכל הזמן מתעסקת עם כל הפורומים , מנסה לחפשדברים משותפים. וסופרת את הימים עד לבדיקה הראשונה כדי לראות אולי דופק. אז נכשלתי בעידוד , אבל ניסיתי לפחות. אני פשוט מקנאה באלה שנכנסות להריון ןממשיכות הכל חדר כושר וספורט. ולא הולכות על ביצים. אז ביי ובהצלחה שמרי על מורל גבוהההההההההההההה לילי [

למיכלי הי מה קורה את חושבת שאת יחידה ? אז לא אבל את חייבת להתחיל לשלוט בזה עקב כך שאת גורמת לעובר להיות במתח וזה לא רצוי ולא מומלץ ואני בטוחה שאת תתחילי להרגיש יותר את תנועות העובר את תהיי יותר רגועה. את חושבת שברגע שהם יוצאים זהו מפסיקים לדאוג אז לא אז מתחילים הצרות האמיתיות( זה מה שכולם אומרים לי). אז מיכלי אני מבקשת קצת רגיעה ולחשוב חיובי. אני עכשיו חזרתי מקורס הכנה ללידה עם בעלי שגררתי אותו לשם ועשה לי פרצופים שממש עצבן אותי אבל לא משנה היה נחמד ואני חושבת שאני מתחילה לראות קצת אולי טיפה את הסוף. אמרתי לבעלי שאני מרגישה כבר שנתיים בהריון אחרי שלוש ההריונות וההפלות אבל אני מתחליה לראות את הסוף, אז מיכלי יש לנו תקווה ואנחנו עוד נצחק על הכל. מקווה שעודדתי אותך נדבר מחר.

ברור שאת לא לבד ! אני גם חוששת ולפעמים נתקפת בחרדות קלות אבל אני מנסה להתעלות ולחשוב חיובי ובדרך כלל זה עוזר. ברגעים קשים אני נזכרת במה שהרופא שלי אמר לי (והוא לא מרבה במילים נעימות ומרגיעות לשוא). להזכירך, הוא אמר שברגע שרואים דופק, יש להריון סיכוי מאוד גבוה להגמר בסוף טוב. אז לך יש כר הרבה יותר מדופק, יש לך גם בן עם מערכות תקינות וזה כבר ממש הרבה. עוד ממש מעט כבר נהיה בחצי הדרך, היית מאמינה? אני דוקא חושבת שאם תספרי לחברים (וגם לבעלך יש חברים שהוא רוצה לספר להם), אז תרגישי יותר טוב. אם הם חברים אמיתיים הם ישמחו בשמחתך ויתרגשו בשבילך ופתאום כולם ישאלו אותך איך את מרמגישה היום ותוכלי להתפנק קצת.. את חייבת להתחיל להנות מההריון. פשוט תאמיני שיהיה בסדר ותשחררי קצת מתח. עשית כבר מסע קניות בגדים? אני מתכננת השבוע או בשבוע הבא. כבר אין לי כך כך מה ללבוש. בעיקר נראה לי שכל השני קילו שעליתי התרכזו לי בחזה וכבר אין לי חולצות... ותזכרי שאנחנו כאן שבילך, ברגעים הקשים וגם ברגעים המשמחים! שלך, איריס

מיכלי בוקר טוב, אני מאוד מקווה שנרגעת קצת. ואם לא אז מיד להוריד מעליך את כל הלחץ. (למרות שאני מבינה אותך). די, תגידי לעצמך שאת ממשיכה כי ברוך השם את צריכה לדאוג למתוק הקטן, וזה לא בריא שאת תיהיה לא רגועה. שאת חשה כך מיד תחשבי על המתוק שלך. ותאמיני לי שיהיה בסדר!!!!!. ואם את מרגישה שאת עדיין לא מוכנה לספר על ההריון, אז אל תספרי הם פשוט יגלו זאת בהמשך, הכי חשוב שתעשי מה שליבך אומר לך בלי לתת דין וחשבון לאנשים מסביב. (למרות שאני יודעת שזה די קשה). אז חמודה, הרבה הצלחה ובריאות.

המון המון תודה על התמיכה עזרתן לי מאד ולא הייתי עוברת את כל התקופה בלעדיכן תודה לכולם חיבוק חזק חזרה והמון נשיקות