בנות יקרות

אחרי שבועיים קשים של ציפייה לוסת/הריון, היום בבוקר קיבלתי. תגידו לי אתן, זה נראה לכן טבעי שהדבר הראשון שחשבתי עליו זה- 'איזו הקלה'. אני מאוד רוצה להיות בהריון אבל המתח הזה לא בישבילי. אני לא אוהבת את הציפיה הזו במיוחד שאני גם מאמינה שהיא לא עושה טוב למי שרוצה הריון. אולי אני בהכחשת הדיכאון? וואלה, אני לא יודעת מה אני מרגישה! איזה בילבול.

די בוקר טוב זה נשמע לי נורמלי ביותר כי כמו שהגוף צריך לחזור לעצמו לאחר טראומה גם הנפש. זה בסדר להתאבל וגם להיות קצת בדיכאון ויכול להיות שאת מאד רוצה אבל הנפש עדיין לא סיימה להתאבל אני מאמינה שברגע שהנפש תהיה מוכנה גם הגוף ואז מיד תכנסי להריון ואני מצטטת "הגוף הוא ראי הנפש" אני מאחלת לך כל טוב לפני שאת נכנסת ללחץ ולכיף של ההריון תעשי חיים וכיף כי קיץ המון אהבה ונשיקות וכל פעם שרק תזדקקי ותרגישי חולשה אני כאן לצידך

תודה מיכלי היקרה, אתן באמת הדבר היחידי שמצליח לחזק ולעודד אותי. אני מקווה להתאפס בקרוב ולחוות איתכן את הדבר הנפלא הזה. שהיה לך רק טוב בעולם הזה, מגיע לך

עצוב, אבל לא נורא, העיקר שאת יודעת עכשיו בבירור איפה את עומדת - "אין שמחה כהתרת הספקות". עוד כמה ימים - ותוכלי לבדוק אם את מספיק רגועה ומוכנה לנסות מחדש, ובינתיים תנסו (עד כמה שניתן) גם ליהנות מהדרך אל ההריון, ומהזוגיות שלכם (אני מקווה שממש בקרוב תצליחי להרות, ואז כבר לא ישובו לעולם הימים של זוג צעיר שלא חייב כלום לאף אחד. כל עוד אין הריון - תנסו להפיק את המקסימום מהימים האלה, ולא לשקוע רק ב"פרוייקט ילד/ה"). כולנו מחזיקות אצבעות, לך ולכל מי שמנסה להרות, ואני מקווה שהחודש הקרוב יהיה הרבה יותר מוצלח מבחינתך. בהצלחה !!!

הי די יקרה, פתחתי כרגע את המחשב והצטערתי מאד לשמוע למרות שהרגשתי את ההקלה יחד איתך... האמת שאני מנסה כבר מספר דקות לכתוב לך משהו שינחם, יעלה חיוך ולא ישמע שגרתי ומעיק ו..- ללא הצלחה עד כה. עם כל מה שעובר עליי בתקופה האחרונה, אני לומדת להבין שאת החיים יש לקחת כמה שיותר בקלות. להבין שכל דבר שקורה הוא בסופו של דבר לטובה (גם אם באותה השנייה נראה כסוף העולם)... וללמוד לחיות עם פחות מתחים, לחצים ושאר דאגות כי אף אחד אבל אף אחד לא יודע מה צופן לו העתיד ומה מצפה לו מחר. צריך להנות מכל רגע ולמצות אותו עד תום באושר שמחה ושאר חיוכים... חשוב שתהיי עם הפנים קדימה לניסיון הבא עם חיוך והרבה כיף! פחות לחץ, ציפייה ומתח... כי גם אם זה לא כאן ועכשיו זה יגיע בסוף ואז זה יהיה הכי טוב שאפשר!! מקווה שזה לא נשמע פסיכולוגיה בגרוש אבל זה באמת מכל הלב!!! חייכי והרימי ראש! כי זה יגיע בסוף ואז הבונבון שיווצר יראה אמא מחייכת ורגועה.... שיהיה לך המשך יום נעים וסופ"ש כייפי, אור.