למיכלי צליל והבנות

הי לכולכן, רציתי לשאול משהו. לפני כשבוע עשו לי אולטרסאונד וראו עובר עם דופק (שבוע שמונה). עכשיו אני צריכה להמתין עוד 3 שבועות עד השקיפות עורפית ועוד 4 שבועות עד לתור הבא שלי אצל הרופאה. המתח הורג אותי, אני כל הזמן חושבת - מה אם כבר אין דופק או אם הוא לא מתפתח?! אמרתי כבר באתר שאמא שלי אומרת "חבל שהבטן לא שקופה". בכל מקרה רציתי לשאול את מיכלי - איך גרמת לרופא שלך לחזור על האולטרסאונד ללא סיבה מיוחדת? כי הרופאה שלי החלטית לראות אותי רק בעוד חודש אלא אם כן.... האם זה נורמלי לחשוש כל בהתחשב בכך שהפלתי בעבר? שירה

היי שירה-ב, המתנה היא אכן דבר שקשה לעמוד בו, במיוחד בתקופת ההריון... את נורא מזכירה לי את עצמי, גם אני כל הזמן שואלת את עצמי את אותה שאלה ואני בשבוע 16+ החשש לא עובר, האמיני לי... גם לאחר שתלדי (בע"ה, ואני לא דתיה...) ימלאו אותך חששות חדשים, זה לא נגמר, זה רק מתחיל אבל זהו הטבע שלנו, לדאוג, בעיקר לפני הלידה, כשהיצור המדהים הזה עדיין בבטן ואנו לא יודעים מה קורה איתו וזה בהחלט מעלה אין ספור שאלות, אבל אנחנו חייבות לשמור על אופטימיות שכן אין פתרון אחר. אני בשבועות הראשונים להריוני רצתי כמעט כל שבוע לרופא עד שהחלטתי שזה לא עסק, הרגשתי שאני עומדת להשתגע והחלטתי לתפוס את עצמי בידיים אז עכשיו אני "מסתפקת " בביקור אחת ל-4 שבועות והאמיני לי שלי יש סיבה מוצדקת... בסקירת המערכות המוקדמת שעברתי נתגלה חשש ל"חור" בלב ועדיין אין לי מושג מה יהיה, אני אמורה להיות במעקב ויש לי ביקורת אצל הרופא שעשה לי את הסקירה עוד מס' שבועות. אפילו שמצב זה אינו נדיר וקיים אצל 80-90 אחוז מהתינוקות (וזה לפי מאמר שקראתי) וברוב המקרים הוא נסתם מעצמו לפני הלידה או במהלך השנה הראשונה, ממצא זה מדיר שינה מעיניי... אז... אל תכניסי לעצמך סתם מחשבות שליליות לראש, למרות שהפלת בעבר. את בתחילתה של דרך חדשה והכל יהיה בסדר וחוץ מזה, לאחר שנצפה דופק, מס' ההפלות יורד לאחוזים בודדים בלבד ! אז כמובן שזה טבעי לחשוש ובהחלט מובן, אבל תהיי חזקה ותראי שהכל יהיה בסדר ! בהצלחה, נוי