לאיילת שענתה לגליה הצלחת להלחיץ אותי

איילת אני עכשיו בשבוע 11 ביום ראשון עשיתי אולטרסאונט ברוך השם טפו טפו טפו הכל היה בסדר וביום רביעי יש לי שקיפות עורפית והאמנתי שאם הגעתי עד שלב זה אז הכל בסדר ועכשיו הכנסת לי פחד באיזה שבוע עשית בפעם האחרונה אולטרסאונט והכל היה בסדר? איילת תעני לי בבקשה אני בעברי 2 הפלות שאמן ולא נדע צער עוד לעולם לא אנחנו ולא אתם ולא רוצה אפילו לחשוב על דברים כאלה תרגיעי אותי בבקשה מחכה לשמוע ממך תודה

שלום מיכלי ! אל תכניסי לך לראש פחדים מיותרים - המצב שאת מדברת עליו הוא ממש נדיר !!! אבל בכל זאת, לי זה קרה בשבוע 19, וזו היתה ההפלה האחרונה בסדרה של הפלות שעברתי. ובגלל כל העבר שהיה לי, כבר הספקתי לעבור את כל הבדיקות כולל סקירת מערכות תקינה לגמרי, ובכל זאת יום נורא אחד גילו שהעובר מת, והוא נולד אחרי יומיים של יסורים שהכניסו אותי למשבר קשה אח"כ. במקרה כזה לוקחים את העובר המת לנתיחה - וכמובן שלא מצאו כלום, הכל היה 100% בסדר. (אני ביקשתי להיפרד ממנו, וממש החזקתי אותו בידיים - והוא היה ממש מושלם, רק בלי רוח חיים, ולא הצלחתי להבין מה קרה ולמה). אחרי כל החודשים של הכאב והבכי, הריתי שוב, ושנה אח"כ נולד לי בן בריא, ואז אמרה לי הבת שלי שמשפט שליווה אותי המון זמן : "אלוהים רצה לתת לנו את הילד הכי נהדר שאפשר, אבל היתה לו תקלה, וזה לא הצליח. אז הוא לקח אותו בחזרה, ועכשיו הוא החזיר לנו אותו, אבל כמו שהוא היה צריך להיות מההתחלה..." אז זו הבנה של ילדים, אבל הילד "החדש" הוא באמת ילד מיוחד במינו, וכל הזמן חשבתי לעצמי : אולי באמת ההריון שלא הצליח היה מביא לי חס וחלילה ילד לא נורמלי, אולי עיוור או חרש, אולי עם פיגור, אולי חולה נפש - הרי יש המון צרות שלא יכולים לגלות בשום בדיקה פיזית ! אז במקום שאצטרך להתמודד כל החיים עם בעייה כזו - מישהו שאוהב אותי (וזה באמת קשה להאמין שמישהו שאוהב אותי לוקח ממני את ההריון שכל כך רציתי בו) החליט במקומי, ונתן לי פיצוי בהריון הבא. מה שאני מנסה לומר הוא ממש לא מדעי : פשוט צריך להאמין שהכל יהיה בסדר, ואם חלילה משהו מסתבך - גם זה לטובה, למרות שלפעמים קשה מאד לראות באותו רגע איך מהרע יוצא טוב. אל תנסי לחשוב על מקרים נדירים כאלה, כי סביר להניח שאצלך ואצל כל הבנות ההריון יעבור בשלום, אבל אם בכל אופן זה קורה - וזה דבר שאי אפשר לצפות מראש או למנוע - חשוב לזכור שזה כבר לא תלוי בנו. אנחנו נעשה הכל כדי להצליח - ואת בעזרת השם תעברי בהצלחה את השקיפות בשבוע הבא, ואת הבדיקות שאחריה, ואת הלידה, ותהיי אמא מקסימה - כי כמו שאוהבים אותך כאן, בלי להכיר אותך ממש, כך בוודאי אוהב אותך אלוהים ורוצה לתת לך את הכי טוב שאפשר !!!

אמן ואמן שנדע רק טוב וגם לך אני מאחלת כל טוב אגב מה שמו של המתוק שלך ומה שמם של הבוגרים המתוקים שלך ואגב אני מאמינה בכל ליבי שגם את אמא נפלאה ורגישה תודה לך יקירתי

שלום צליל, עצוב היה לי מאוד לקרוא את סיפור ההפלה שלך. אני עברתי לפני מספר חודשים הפלה בשבוע 24. כל ההיריון היה תקין לחלוטין, וזה ארע בפתאומיות. גם אנו שלחנו את הגופה לנתיחה אולם לא מצאו דבר. התקופה אשר עברתי בחודשים האחרונים היתה קשה מאוד. דווקא משום שלא נמצא דבר בנתיחה, אני מפוחדת כל כך לגבי ההיריון הבא. שמעתי סיפורים על נשים שילדו ולד מת פעם אחר פעם. אני מבועתת שזה יקרה לי בשנית. רציתי לשאול אותך לגבי ההיריון הראשון התקין שהיה לך לאחר הפלה זו-תוכלי לשתף אותי בתחושותייך? כיצד התמודדת בהיריון? האם דימיינת את הרע? האם היית עם תקווה? כיצד למעשה אפשר להתחיל בהיריון חדש ולשרוד נפשית לאחר טרגדיה כזו? הרופא שלי אמר לי שבשל מה שארע, אהיה בהיריון בסיכון גבוה. גם את היית? מה המשמעות של היריון בסיכון גבוה? תודה לך מראש. שיהיה לך רק טוב, ליאת.

היי, קודם כל אין טעם להילחץ....ואני בטוחה שהכל יהיה מצויין אצלך-מין תחושת בטן כזו. אצלי לצערי היה דופק עד שבוע 8.5 ואז פסק וזה מקרה יחסית חריג כי מרגע שרואים דופק, סיכויי ההצלחה עולים ל-90%-95% ולצערי הייתי באחוזים הבודדים..... אני בכלל ממליצה לך ,לא לקחת דוגמאות רעות אלא להתעסק במחשבות טובות ולסיים את ההריון בהצלחה! אני מקווה שאצליח בפעם הבאה והכל יהיה תקין... בכל מקרה לא התכוונתי להלחיץ אותך או כל אחת אחרת...רק עניתי לגליה וסיפרתי מה היה אצלי. בכל מצב שתקראי בפורום,סביר להניח שתיתקלי בהצלחות ובכשלונות,אבל את צריכה להתרכז בהצלחות ובעזרת השם הם יהיו מנת חלקך עוד כ-30 שבועות. אז בהצלחה לכולן וגם לי....:-) ביי