לעצובה מאוד

שלום לך. אני מבינה ויודעת את הכאב שלך, את לא לבד. זה טבעי לגמרי במיוחד אחרי הפלה ראשונה להתאבל אפילו להרגיש אבודה קצת ומתוסכלת ואולי גם בתחרותיות מסוימת. אני רוצה להגיד לך שעברתי כבר שתי הפלות את הראושנה לקחתי ממש ממש קשה וכשאני אומרת קשה אני מתכוונת לזה אני מתכוונת לשכב על השטיח ולבכות הילד שלי הילד שלי... ואני עובדת במקום שכולן אבל כולן בהריון עכשיו.... אני היחידה הנשואה והצעירה שלא בהריון. אני פשוט צוחקת מזה ואני יודעת שיגיע גם הזמן שלי, אולי יהיו מהמורות בדרך אבל בסוף נגיע לזה. בכלל אני אדם שכל דבר אצלו לוקח זמן. התבגרות (באמצע שנות השלושים אבל עדיין מרגישה ונראית ילדה) נישואין וגם זה יבוא מאחלת לך ולכל המייחלות לילד שזה יגיע. להתאבל , להוציא הכל החוצה, ואח"כ לגשת לעבודה ובסוף הכל יסתדר. שיהיה לך כל טוב.

קודם כל שמחתי כל כך לשמוע שגם את התאבלת ובכית. לפני הגרידא ישבתי בחדר, לא הפסקתי לבכות ושוחחתי עם העובר שלי שיחת פרידה (בקול רם). היה לי חשוב להיפרד ממנו כמו שצריך, למרות שהיינו יחד רק 7.5 שבועות (הוא הפסיק להתפתח בשבוע 6.5). אני לא מאמינה שאני מספרת את זה, כי אולי זה נשמע פסיכי, אבל היה לי חשוב להמשיך להגיד לו שאני אוהבת אותו בכל ליבי. על אף שעברו כבר שבועיים וחצי, העצבות עדיים מכרסמת בי ואיתה גם החששות, מתי תגיע הפעם הבאב והאם היא תהיה תקינה? אני יודעת שצריך לחשוב חיובי ולהיות רגועה. אני ממש שמחה שכתבת לי, כל סיפור אישי רק מחזק אותי. תודה רבה ואם בא לך תמשיכי לכתוב לי ונעבור את הזמן יחד.

היי, "אני" היא קלי. זה באמת מעודד לשמוע שיש אחיות לצרה למרות שאני לא מאחלת לאף אחת את מה שעבר עלינו. זה באמת זמן שאת נמצאת במערבולת רגשות מה גם שזוהי הפלה ראשונה. מה שקרה אצלי הרופא אמר שהפלה בודדה זה דבר מאוד שכיח לא מפנים לבדיקות ולא היתה לי ברירה אלא לקבל את זה. בתוך תוכי הייתה לי הרגשה שיש לי בעיה (אני עכשיו בברורים) אבל הדחקתי את זה ואמרתי יהיה בסדר. בהריון השני בלילה לפני שנבדקתי חלמתי שאני מפילה- לא יאומן כי יסופר נכון? כשהרופא בישר לי את הבשורה המרה הזאת קיבלתי אותה כמעט בהשלמה. לקחתי את זה יותר קל ובצורה מאוד רציונלית, מאיזושהיא בחינה יצאתי חזקה יותר. את לומדת שלא הכל הולך חלק ויש להתכונן לבאות. אני רוצה לעודד אותך ולספר לך שיש אינספור הריונות מוצלחים אחרי הפלה אחת שלפעמים זה פשוט ביש מזל זה באמת לא אומר שזה חלילה יקרה שוב, בערך 20% מכלל ההריונות מסתיימים בהפלה כך שזה שכיח. תחכי קצת ואם תרגישי שאת ממש חוששת יש אפשרות לפנות כבר עכשיו לבדיקות באופן פרטי רק שזה נורא יקר כמו שהבנתי, ולפעמים באמת אין צורך כי אח"כ זה הולך בסדר. הבעייה שאי אפשר לדעת.... בכל מקרה שיהיה רק בהצלחה ואשמח לשמוע ממך שוב. קלי.

היי, את לגמרי לא לבד עם התחושה הקשה הכל כך מוכרת וידועה. אני מאד מבינה ללבך. גם אני עברתי שתי הפלות. אחת טבעית, ושניה יזומה בשבוע 19.5, עקב פגם עוברי. אין למצוא נחמה בצרות של אחרים. בכל אופן יש להתנחם בעובדה שההפלה התרחשה בשלב מוקדם יותר. הטבע מונע התפתחות הריון לא תקין. עם כל הכאב שבדבר מוטב כך. קחי לך את הזמן. מותר לך לחוש עצב על אובדן ההריון. זה חלק בלתי מבוטל מהעניין. תוכלי להמתין למחזור, ואז להתחיל בנסיון חדש להרות. אל תשכחי ליטול חומצה פולית. אני מאמינה ומקווה שנתבשר על הריון חדש, וזה יהיה פיצוי הולם. שיהיה לך קל, ושתצליחי בהריון הבא. לין