סאדם חוסיין ונשים הרות. חשוב ביותר!!!

לאחר קריאת העתונים בימים האחרונים ומבירורים שעשיתי (אצל רופאים) התברר לי לזוועתי כי אנו הנשים ההרות לא מוגנות במדינת ישראל מהארסנל הנכבד של סאדם חוסיין (יימח שמו). החל בחיידק האבולה (אין טיפול - מוות וודאי), אנתרקס (לא מחסנים נשים הרות וכדורי הדוקסילין שניתנים לכלל האוכלוסיה לא יינתנו לנו כי הכדורים גורמים לכתמים בשיני העובר), אבעבועות שחורות (לא מחסנים נשים הרות) וכמובן מזרק האטרופין (אסור לשימוש לנשים בהריון). אם כך משרד הבריאות והרופאים גוזרים עלינו (ועל העובר שברחמנו) במקרה של אזעקת אמת, מוות ודאי. זה לא שהם "יצילו" את העובר שברחמנו בכך שלא יינתן לנו טיפול רפואי. מכיון שכל אוכלוסית הנשים שבהריון ממילא לא תחוסן/או תקבל תרופות למניעה לאחר חשיפה הרי שבכל מקרה אנו נהיה הראשונות שנספוג אבדות (שלא נדע מצרות). למה שלא תינתן לנו האפשרות לבחור אם להתחסן/לקבל טיפול תרופתי? במיוחד נשים שהם כבר אמהות לילדים נוספים. למה שלא נבחר בעצמנו אם לסכן את העובר כדי להישאר בחיים? מה פתאום שמשרד הבריאות יחליט בשבילי אם אחיה/אשרוד? מאחר ורובנו מעל גיל 18 זכותנו לבחור מה ייעשה בגופנו. לא שאני רוצה לסכן או לפגוע בעובר שלי חס וחלילה. אני חרדה מאד לשלומו. אוהבת אותו מרגע ההתעברות. אבל אני רוצה להמשיך לחיות ולטפל בילדי האהובים שבבית וזקוקים לי גם כן. נכון שאני בהריון אבל זה לא עושה אותי חסרת החלטה. אני יודעת שזה נשמע היסטרי לחלוטין אבל לצערי הרב ההיסטוריה הוכיחה שיש מטורפים בעולם. אולי אם יופעל לחץ שלנו על הרופאים כל אחת תוכל לבחור מה ברצונה לעשות בזמן חירום. בתקווה שנוכל להמשיך לחיות בשקט.!!!!

לפסימית שלום רב, קראתי בעיון את מכתבך החשוב והמעניין - ואני מאוד מעריכה אותך על ההתעניינות והדאגה. מכבתך אכן כתוב יפה, אך , ראשית, אני מקווה שלא נזדקק לכל הדברים האלה ושסאדאם "יירגע" עד אז. בכל זאת, אני דווקא מבינה את הוראות משרד הבריאות, כי תפקידם גם להגן על נשים הרות וגם על ה"דור" העתידי של המדינה (=העוברים שלנו). מה עוד, שאני, באופן אישי, משתדלת לא לעשות דבר להזיק לעובר (כגון שתיית אלכוהול, סיגריות וכד'), ולכן - קל וחומר - אני לא אתחסן נגד אבעובות שחורות וכד' או אקח את כל הטיפולים הללו - כי בדוק שזה יפגע בעובר. יש לי הצעה - במקום "לריב" עם משרד הבריאות על הזכות שלנו לקבל את החיסונים וכד' - אולי ניתן לפנות אליהם ובצורה יפה, לשאול אותם ואת רופאיהם מה ניתן לעשות לנשים הרות כדי שהעוברים לא ייפגעו. אולי יש אלטרנטיבות? אולי רופא הפורום יוכל להשיב על שאלות אלו ולעזור. והכי חשוב - נקווה כי כל זה רק בגדר "תיאוריה", ושסדאם יתקרר קצת... כל טוב לך ולבנות הפורום - ושוב, כל הכבוד על המחשבות.

יפעת שלום, גם אני לא לוקחת סיכונים. אני מאד זהירה בכל מה שקשור להריון. לא שותה, לא מעשנת, לא יצאתי מהבית כבר מספר שבועות למקומות הומי ילדים כי נודע לי שכמעט ואין לי נוגדני אדמת, אפילו לא לוקחת אקאמול כשכואב לי הראש. אני יכולה להעיד על עצמי שאני די אחראית. הבעייה בסיפור עם משרד הבריאות שהעובדה שממילא לא יחסנו אותנו או שלא נקבל טיפול תרופתי - לא תמנע את הפגיעה בנו ובעובר. מכיון שכולם סביבנו יהיו מחוסנים ומגובים בתרופות אנטיביוטיות אנו היחידות שלא נהיה מוגנות וממילא ניפגע. מאחר ויש לי שני ילדים בבית ובעל שזקוקים לי ואוהבים אותי וכמובן העובדה שאני ממש נהנית לחיות ולהיות בריאה חשוב לי להישאר בריאה ומוגנת. אני לא יודעת אם בסופו של דבר אקח את החיסון/תרופות. אבל לפחות שתהיה לי האלטרנטיבה לבחור ולהחליט בעצמי מה טוב לי. אני יודעת שאני לא מייצגת את כלל האוכלוסייה. אני קצת יותר היסטרית מאנשים אחרים. גם במלחמת המפרץ לא הייתי גיבורה גדולה. אבל דווקא העובדה שאז אמרו לנו להסתתר מאחורי נילונים וסמרטוטים טבולים באקונומיקה מראה על מידת הרצינות של אלה שאמורים להיות אחראים עלינו ולדאוג לבטחוננו. שיהיה לנו רק טוב.

אני מייצג כרגע רק את דעתי האישית ולא את עמדת המדינה: במידה ויווצר מצב בו ניזדקק לטיפול כלשהוא בשל חשש וודאי לשימוש בנשק ביולוגי או כימי אני משוכנע שתנתן לכן (הנשים ההרות) להחליט באם אתן בוחרות לטול את הטיפול או לאו. חייבים לזכור שמרבית הטיפולים/חיסונים אינם ניתנים "סתם" אלא מתוך צורך ממשי להגנה על החיים ולכן בשאלה של "ההריון/עובר או האישה " אני חושב שרוב האנשים יבחרו בחיי האישה על חשבון ההריון. שוב, זו דעתי האישית והנושא פתוח לדיון ציבורי. עצה נוספת, ניתן לפנות ליחידות ליעוץ טרטולוגי ולהבין מהם בדיוק את מידת הנזק הנשקפת בכל שלב של ההריון בכל אחד מהתכשירים (ההשפעה שונה בשלבי ההריון השונים)

הי, אני חושבת שדאגנית יותר ממני - אין (ולראיה - אני לא תמיד ישנה בלילות...), יש לציין שבמכתבך קלעת בדיוק לחששותי הגרועים ביותר בימים האחרונים. לדעתי, באמת אין שום דבר שאת יכולה לעשות, ולנשים ההרות שבינינו שזה להן הריון ראשון ולא מוכנות בשום פנים ואופן לעשות משהו שיפגע בהריון, ח"ו (ועם זאת אני רוצה לציין, פסימית, שעמדתך לגבי סיום הריונך היא יותר מלגיטימית!) פשוט לא נותר אלא לשקול העלמות מאזור המרכז בימים הקריטיים למספר שבועות, עד כמה שהדבר ניתן. אני בהחלט מודעת לעובדה שהצעתי נשמעת מגוחכת - אבל לנוכח העובדות העגומות, האם יש משהו יותר אפקטיבי שאנו יכולות לעשות למען העוברים שלנו? אם למישהי יש הצעה טובה יותר משלי - אשמח מאד לשמוע!

הי, אני חושבת שאם יכלו כל הקיצין, ולא אצליח לשכנע אף רופא שיחסן אותי או ייתן לי טיפול תרופתי אני עולה על מטוס ונוסעת מפה עם הבנות שלי. בעלי מודע לחרדות שלי (עד היום הוא בהלם מההתנהגות שלי במלחמת המפרץ...) ומוכן שאסע לכל יעד שאבחר. אני מאמינה שעם קצת לחץ מצידי גם הוא יצטרף לתקופה קצרה או לפחות עד שהדברים יתבהרו פה. בכל אופן הנושא הזה הוא עקרוני. לא מקובל עלי שאיזשהו גוף במדינה יחליט בשבילי. אני בצבא כבר הייתי, ומאז מעולם לא נתתי לאף אחד להחליט עבורי החלטות שלא מקובלות עלי. שיהיה רק טוב.

שלום לכולן לכל הכותבות והקוראות, אני רוצה לומר לכן שלמרות שאני מחשיבה את עצמי להריונית לא הכי רגועה בעולם , הנקודה שהעלתן אפילו לא עברה במוחי לרגע, אותי מעסיקות בזמן האחרון שאלות פילוסופיות לאיזה עולם אני מביאה את התינוקת שלי שבדרך וכו' ( ושהיהי ברור שאני מאושרת בלי סוף מההריון שעבדתי עליו די קשה וברור שלא מתחרטת עליו לרגע), אבל אחרי שהתענינתי מאוד בכל מה שנכתב והשקעתי בו מחשבה אני רוצה לשתף אותכן בדעותי. תראו הרבה פעמים ברפואה צריך לבחור בן אלטרנטיבות שכולן לא ממש טובות, החל מהאם לקחת תרופה מסויימת שטובה למשהו אחד אך מזיקה לדבר שני וכלה בהחלטות קשות ומוסריות בהרבה מזו, לרוב, במיקרים כאילו הצוות הרפואי המטפל לוקח על עצמו את ההחלטה מכיוון שאצלו קיים כל המידע לגביי הפלוסים והמינוסים של כל דבר, לנו כפצינטים זה נוח שההחלטה בידי הצוות המטפל ( במקרים בהם נותנים את כל המידע למטופל והוא צריך להחליט זה מאוד מאוד קשה עבורו), ובמקרה הנ"ל של הפגזה אפשרית מעירק נראה לי נכון לא לחסן את כל הנשים בהריון כאשר ההפגזה איננה למזלינו ודאית ואילו הנזקים מהחיסון הם כן. במידה וחס וחללה תהיה הפגזה כימית לכולנו ישנו מזרק אטרופין בערכה וכל אחת תוכל לקחת את ההחלטה האישית שלה האם להשתמש בו או לא , אם חס וחללה תהיה הפגזה ביולוגית אני בטוחה שבביתי החולים גם נשים הרות תקבלנה את התרופות אולי מקסימום האשה תצטרך לחתום ( כמו לפני כל ניתוח) שהיא יודעת מה הסיכונים של הטיפול. את הסיכונים לא צריך לדעתי לפרסם בתקשורת מכיון שלתקשורת ישנו תפקיד חשוב במלחמה הפסיכולוגית ולא צריך להראות לסדאם שאנחנו דואגים, אבל כן צריך להפיץ אצל רופאיי הנשים פרוספקט בנושא. וחוץ מזה בלי להחשב בת יענה מידי אני משתדלת להקשיב ברדיו לאילו שאומרים שלא תהיה הפגזה ביולוגית מכיון שסדם יודע שלנו יש תרופות ולאוכלוסיה הפלסטינאית אין והוא רוצה להציג את עצמו מולם כמגינם, לאילו שאומרים שלא תהיה הפגזה מכיון שהוא יודע שיש לנו אטום, ולשאר המומחים האופטימים שמסתבר שישנם גם כאילו. הרבה בריאות ותפילות לשלום ושלווה.

הי תארת היטב את תחושתי, רק רציתי להוסיף שאני מאמינה שלא יהיה שימוש בנשק ביולוגי כיוון שגם סדאם למד גאוגרפיה, וגם הוא יודע שרוח ממערב למזרח מביאה את הנגיפים שישלח אלינו בחזרה אליו די בקלות. אנחנו מדיי קרובים ..... מקווה ומאמינה שהדיון ישאר פילוסופי בלבד (ושלא נדע)