הריון ראשון לאחר גיל 30

שלום רב, אני בת 30, נשואה כ- 3 שנים. שאלתי היא מאיזה גיל פוריות האישה מתחילה לרדת? אני שואלת שאלה זו מכיוון שאני בת 30 ונראה לי שאתחיל לנסות להביא ילדים רק בעוד שנתיים ורציתי לדעת מהם הסיכונים שאני לוקחת והאם עדיף לא לדחות את הבאת הילדים ? השאלה נובעת מלחצים חברתיים ומשפטים כמו: "הריון ראשון לאחר גיל 30 קשה יותר מאשר בגילאי ה- 20" וכדומה. אנא תשובתך לשאלתי.

חוץ מעניין הלחצים החברתיים (שימי אותם בצד לעת עתה) עלייך לברר את מצב הפוריות שלך: מחזור סדיר? יש ביוץ? מתי? אני נכנסתי להריון ראשון אחרי גיל 34 בקלות רבה מאוד אבל לא תמיד זה כך ולמרות שהמחזור שלי היה תמיד סדיר מאוד נאמר לי שזה לא המדד היחיד. ברור שקל יותר להכנס להריון בגיל 20 והיתרון העיקרי הוא שיש יותר שנים לנסות באופן טבעי ובלי לחץ לפני שעוברים לאפשרויות אחרות כמו הפריה וכד'. קחי בחשבון שלזוג ממוצע לוקח חצי שנה עד שנה להרות. כך שמצד אחד אני מאוד נגד הכנעות ללחצים מהסוג שאת מתמודדת עימם כיום ואני התמודדתי עימם בעבר... ומצד שני, אני מבינה את ההימור שאת מדברת עליו. בדקי מחדש את סדרי העדיפויות שלך ואם את אכן מרגישה שאינך בשלה כעת מסיבות שונות להורות, אל תיכנעי לאף לחץ וקחי לך את השנתיים האלו... רק שבמהלכן עשי גם דברים למען הנסיונות העתידיים כמו בירור הפוריות שלך כרגע וגם הפוריות של בן הזוג שלך. אתם יכולים גם לעשות בדיקות גנטיות עכשיו ולחסוך לעצמכם כמה שבועות טובים בעתיד. בהצלחה רבה!!!

מהו מצבך הבריאותי הכללי? האם את מתעמלת ואוכלת בצורה בריאה? את צריכה לקחת שאלות אלו בחשבון אם את מתייחסת להיבטים הפיזיים של ההריון. אם את בריאה אז זה לא סוף העולם ללדת מאוחר. מצד שני, להורות יש המון היבטים חברתיים ורגשיים. ככל שת מתרגלת לאורח חיים שבו כל הזמן שלך עומד לרשותך ללא הגבלה כך יהיה לך קשה יותר בעתיד לשנות הרגלים ולהיות משרתת, פשוטו כמשמעו, של העולל שלך. זה לא רק הנקה או האכלה מבקבוק - הקטנצ'יק ידרוש את כל תשומת לבך, שעות השינה והערות שלך ישתנו לתמיד והסבלנות שלך רק תלך ותפחת עם הגיל. חשבי על כל זה ובהצלחה.

אני מסכימה עם החלק הראשון של מה שכתבת. אבל לא בנוגע בנוגע לסבלנות והנכונות לשנות הרגלים ולהתפשר, כי לדעתי יש יתרון במקרים רבים לנשים שהרו בגיל בו הן מוכנות ובשלות, מה גם שגיל 30+ הוא לא כ"כ קשיש!!! אני בת 35 בקרוב ומרגישה רעננה, עליזה ושובבה מאי פעם. אני לא יכולה לחכות לרגע בו יהיה לי "תירוץ" להתגלץ' במגלשות ולשחק עם צעצועים... נראה לי שבמקרה שלי לפחות, היה לי קשה הרבה יותר לוותר על הזמן שלי והתחביבים הפרטיים שלי כשהייתי צעירה יותר, כי אז, גם הייתי אגוצנטרית יותר, וטוב שכך... בשנים אלו השגתי כמה מטרות מבחינת זוגיות, קריירה וצמיחה אישית והיום אני פנוייה לגדל עולל באהבה ובסבלנות יותר מאי פעם. גם לאימהות "פיניתי מקום" בשנים אלו. אבל אני מניחה שזה אינדבדואלי... רק רציתי להביא נקודת מבט של אישה באמצע שנות השלושים שלה שמחכה לתינוק הראשון. :-) בהצלחה לכולנו!!!