דילול עוברים, שבוע 10?

לרופא שלום רב, בעקבות טיפולים במנוגן הריתי. ובאולטרה סאונד נודע לי שיש לי שלישיה ואני כרגע בשבוע 9 להריון. לא אלעה אותך בכמה פרטי רקע שבגללן רק גיליתי זאת ביום חמישי. כן ידעתי שאני בהריון אבל הרופאה לא רצתה לראות אותי ישר, ואז גם לקח קצת זמן לקבל תור לאולטרה סאונד...ובקיצור, עכשיו אני מפחדת שהסיכון עלה כי הפרופסור שמבצע את הדילול מדבר על שבוע 8 שכבר מאחורי. איך שלא יהיה, קבעתי תור לועדה רפואית ביום רביעי ובד בבד הרופא אמור ליצור איתי קשר ולתאם איתי תאריך לדילול כך שאני מאמינה שזה יתבצע גג בשבוע 10, שזה שבוע הבא. מה הן הסכנות בשלב זה של ההריון? איך עובד ההליך, אמרו לי שמשתמשים בהרדמה מלאה (זה מפחיד אותי מאוד). בעלי רוצה שרק נדלל אחד, ונישאר עם תאומים....אני מניחה שזה מה שנעשה ורציתי לדעת עד כמה הסיכונים גדולים כשמדובר בהריון של תאומים...עם זה טורם משהו. אני בת 30, בריאה ובגובה 1.67 וקצת. אודה לך על תגובתך. אורלי

סתם עיצה, כל עובר זה מתנה מאלוהים... תחשבי על זה שוב...... תאומים ושלישיה זה כבר אותו דבר מבחינת קושי ותאמיני לי זה מנסיון, לא שווה שום סיכון שבעולם

זאת בכלל לא הנקודה..... הנקודה החשובה היא שהריון שלישיה הוא הריון בסיכון גבוה.

אני עברתי לפני כמה שנים דילול משלישיה לתאומים. יש כמה אפשרויות לבצע דילול: בשבוע 7-8, אז הסיכון להפלה נמוך יחסית, אבל גם עוד יש סיכוי לעובר אחד (או יותר) להעלם - להפסיק להתפתח מעצמו, ולהספג. בשבוע 10-11 אז הסיכון להפלה עולה, ועדיין זה דילול "עיוור" - עלולים לדלל עובר תקין, ויתכן שמשאירים עובר/ים עם מומים. בשלב זה כבר הסבירות להעלמות עצמאית נמוכה. בשבוע 14 - לאחר סקירת מערכות מוקדמת - הסיכון עולה, אבל ניתן לוודא שלא משאירים עובר עם מומים (הסבירות בשלישיה גדולה מהרגיל). הסבירו לנו את האפשרויות האלה רק בשבוע 10, ואז כבר בחרנו לחכות עוד קצת, ולדעת שהעוברים הנותרים בריאים (במגבלות הבדיקה). אל תאמיני למי שאומר שתאומים ושלישיה זה אותו דבר. זה לא אותו דבר ברחם, ולא אותו דבר בגידול. זה עוד ילד שלם. אל תתני להפחדות לעבוד עלייך, אלו החיים שלך. מצד שני, חשוב שתהיי שלמה עם התהליך, בין אם את בוחרת לדלל ובין אם לא, כי את תחיי עם התוצאות כל חייך (אני אישית חושבת כל פעם מחדש שמזל שעשינו את זה ולא נשארנו עם שלישיה). ההליך מתבצע ללא הרדמה כלל והוא דומה לדיקור מי שפיר: תוך כדי אולטראסאונד מבצעים דקירה רק שבמקום לשאוב מי שפיר, מזריקים תמיסה הממיתה את העובר. מוודאים שאין דופק, ונשארים בהשגחה למשך כיממה - כולל בדיקה חוזרת להצלחת הפעולה ותקינות המצב. לא נעים (יותר מהדקירה, כאבו לי התכווצויות כתוצאה מהזריקה, אבל אחרי כמה דקות זה עבר). אלצנו לא העלו אפילו את האפשרות לדלל ליחיד. המשך ההריון (עם תאומים) היה רגיל ותקין לחלוטין.

לאחת וליחידה, הרשי לי להגיד קודם כל לומר, תודה. תודה על הכנות ועל סיפורך האישי. אני לא מחפשת בפורום הזה ויכוח של דעות בעד ונגד למרות שאני מודעת לאלה שאמונתם חזקה ולא יכולים לקבל החלטות כאלה. (לי אין כזאת דילמה) אני ובעלי שלמים עם עצמנו ויודעים במה אנחנו יכולים לעמוד, ומודעים לסיכונים. חורה לנו שמדינתו לא מאפשרת לנו לקבוע מה טוב לנו וצריך לעבור ועדה...בגלל הועדה וכל הבלגן של הביה"ח והיחס הנלוז, זה עדיין לא עשה ואני מתחילה שבוע 10 מחר. העובדת סוציאלית כל פעם מחזירה אותי כלעומת שבאתי ומבקשת משהו נוסף, היא לא אמרה לי מה היא צריכה ולכן זה מתעכב והרופא כועס עלי. בכלל זה הכל התחיל בפשלה של ביה"ח. הם היו אמורים לבצע מעקב. כאשר התקשרו להודיע שבייצתי שאלתי את הרופא שהתקשר למי לפנות עם יהיה הריון...והוא אמר באלה המילים: - אם יש הריון תחזרי לרופאה שלך. -אם אין תחזרי אלינו. זאת הסיבה שרק סוף שבוע 8 גיליתי את השלישיה....כי הרופאה לא רצתה לראות אותי לפחות חודש, ולאוטרסאונד לקח שבועיים לקבל תור. אף אחד לא יודע מימינו ושמאלו, אבל אני לא אוותר אני אעשה את הדילול...אני רק מקווה שלא יהרגו אותי בתהליך. משום מה המזכירה של הרופא חושבת שצריך הרדמה מלאה. הם לא מספרים לי כלום, רק מלחיצים אותי. בארה"ב אתה משלם המון עבור טיפולים רפואיים, אבל לפחות יש קצת יחס. אין לי הרבה ברירה, אני מקווה שיאפשרו לדלל שתיים, נראה. בברכה,