לרובי ולבנות-הפסקת הריון בשבוע שמיני

לרובי ולבנות שלום לפני יומיים, בהיותי בשבוע שמיני, עשיתי אלטסאונד שני, לאחר שבאולט' בשבוע שביעי נראה עובר 2 מ"מ עם דופק. - לצערי הרב דופק פסק והעובר כמובן ..... אין מילים לתאר את כאב הלב והאכזבה . מדובר בהריון ראשון שלי לחר שנה וחצי טיפולים. הבנתי שבנות עברו דברים דומים ורציתי לדעת אם יש לכן השערה מדוע הדבר קורה ? האם יתכן שפעילות בחדר כושר, כמו כפיפות בטן, יכולה לגרום לכך?? מחר יקבעו לי תור לגרידה. מהם הסיכויים שהגוף יפלוט מעצמו בצורת הפרשות את ההריון שהסתיים בצורה זו?? האם תמיד שולחים פתולוגיה של גרידה?? אנא, ספרו לי מידיעותיכם בתקווה שיקל מעט על הכאב. תודה - רוית

רוית שלום, כן, אני ממש מבינה את הכאב. לפני כחצי שנה עברתי את אותו הדבר. בשבוע 8 ראו דופק, בשבוע 10 לפתע ראיתי מעט הפרשה חומה, הלכתי לבדיקה ובאולטרסאונד נאמר לי כי העובר ללא דופק מזה שבועיים!!!. זאת אומרת שלאחר שראו את הדופק בשבוע 8 מייד אח"כ הוא פסק ולא ידעתי ולא הרגשתי כלום! זה מאד מאד כואב נפשית - עד היום. עשו לי מייד גרידה כי היו חייבים לנקות את הרחם מהשאריות שכן העובר לא הראה כל כוונה להיפלט בכוחות עצמו. לאחר ההפלה היו לי קצת שיבושים במחזור - דבר שמעולם לא היה לי לפני כן. עכשיו אנחנו מנסים שוב בתקווה שהפעם זה יסתיים בטוב. הרופא אמר לי שעובר המפסיק להתפתח בשלב כ"כ מוקדם של ההריון זה רק לטובה כי זה אומר שההתפתחות לא היתה תקינה ולגוף שלנו יש נטייה לסלק מעצמו עוברים פגומים. אני מקווה לא לחוות זאת שוב בעתיד. מאחלת לך רק טוב.

רוית כל כך איתך גם לי היה סיפור דומה לפני חצי שנה וכעת אני כבר באותו שבוע שזה קרה אז (9) בהריון חדש ומתה מפחד. מה שרציתי לומר מעבר לחיבוק ושתהיי חזקה, זה שיש בתפוז פורום מהמם של תמיכה בזוגות שאיבדו הריון ולפחות לי זה היווה תמיכה רצינית ועד היום מהווה אז תנסי... נאוה

לרוית, ליבי איתך, זה קרה לי פעמיים, בדיוק אותו סיפור בשבוע שמונה. כדי להוסיף נימה אופטימית אני כבר אכתוב שעכשיו אני בסוף שבוע 14 והכל בסדר (טפו, טפו, טפו...) אבל ההפלות היו כאב גדול. הפעם הראשונה כי זה נורא מפחיד, אני מקוה שתקראי לפני כי רציתי להגיד לך שזה לא כל כך נורא כמו שזה מפחיד ( מבחינה פיזית) והפעם השניה כי זאת היתה אכזבה ענקית כי חשבתי שכבר קיבלתי את העונש שלי בפעם הקודמת. צריך פשוט להמשיך לנסות. אין ברירה, ולספור כל פעם את הימים ולקות לטוב. אני מאחלת לך המון הצלחה בהמשך ושתתאוששי ושולחת לך חיבוק. לילך

הי רוית, כמו שאת רואה את בחברה טובה, ואל תחפשי סיבות והאשמות עצמייות להסביר את הענין הוא פשוט קורה ומסתבר שהמון ולרוב עד שאנחנו לא ניכנסות לסטטיסטיקה אנחנו לא מודעות עד כמה. גם אני בדצמבר עברתי גרדה, ורצה הגורל שגם גיסתי עברה זאת חודשיים לפני, כך שהיא מאוד תמכה בי ובאותו זמן הייתי זקוקה לכך. כן המחשבות שעברו לי אז בראש היו איומות והפחד מההרדמה והגרדה היו זוואה, אבל באמת במלוא הכנות הענין הפיזי הוא זניח ולא רציני אחרי מעט כאבי בטן בערב כבר לא הרגשתי כלום. ועכשו גם אני וגם גיסתי בהריון ( טפו טפו טפו תקינים בנתיים וה' יתן שכך ימשיך) אני בשבוע 11 והיא בשבוע 23 ועוד נקודה אחת להריון הנ"ל נכנסתי אחרי חודשיים ולקודם לקח לי יותר משנה והייתי ממש מיואשת. דרך אגב כך גם היה לאחותי הגדולה לפני 14 שנה שאחרי טיפולים של 5 שנים ההריון היה לא תקין ואחרי הפלה היא מיד נכנסה שוב להריון תקין. בקיצור חזקי ואמצי ותסתכלי על כל המקרים הטובים מסבביך ותאמיני שאין שום סיבה שלא תהייה חלק מהם. מחזיקה אצבעות ומחבקת דפנה.

הי רוית, כמו שאת רואה את בחברה טובה, ואל תחפשי סיבות והאשמות עצמייות להסביר את הענין הוא פשוט קורה ומסתבר שהמון ולרוב עד שאנחנו לא ניכנסות לסטטיסטיקה אנחנו לא מודעות עד כמה. גם אני בדצמבר עברתי גרדה, ורצה הגורל שגם גיסתי עברה זאת חודשיים לפני, כך שהיא מאוד תמכה בי ובאותו זמן הייתי זקוקה לכך. כן המחשבות שעברו לי אז בראש היו איומות והפחד מההרדמה והגרדה היו זוואה, אבל באמת במלוא הכנות הענין הפיזי הוא זניח ולא רציני אחרי מעט כאבי בטן בערב כבר לא הרגשתי כלום. ועכשו גם אני וגם גיסתי בהריון ( טפו טפו טפו תקינים בנתיים וה' יתן שכך ימשיך) אני בשבוע 11 והיא בשבוע 23 ועוד נקודה אחת להריון הנ"ל נכנסתי אחרי חודשיים ולקודם לקח לי יותר משנה והייתי ממש מיואשת. דרך אגב כך גם היה לאחותי הגדולה לפני 14 שנה שאחרי טיפולים של 5 שנים ההריון היה לא תקין ואחרי הפלה היא מיד נכנסה שוב להריון תקין. בקיצור חזקי ואמצי ותסתכלי על כל המקרים הטובים מסבביך ותאמיני שאין שום סיבה שלא תהייה חלק מהם. מחזיקה אצבעות ומחבקת דפנה.

הי רוית ! רק עכשיו קראתי את ההודעה שלך , ואני מאוד מצטערת לשמוע . מי כמוני מבינה ויודעת עד כמה הנושא כאוב זיכרי כי לא תמיד יש לנו את התשובות לשאלות שאנו שואלות במיוחד כשמדובר בכל מה שלא תלוי בנו . רוית נכון שהכאב הוא קשה יותר בהריון ראשון , אך האמיני לי שכשרוצים ילד גם בהריון רביעי זה כואב . קודם כל לדעתי עדיף לעבור גרידה מסודרת ולדעת שניקו הכל ברחם , כי כאשר לוקחים כדורים לעיתים לא הכל יוצא ובכל מקרה צריך לחזור לסיים את העבודה . לשאלה למה זה קרה , לדעתי ניתן יהיה לדעת לאחר הפתולוגיה . כן כל ממצא שמוצא מהרחם ובכלל לוקחים לביופיסיה לבדיקה זו אחת הדרכים לדעת באם מדובר במשהו חריג , כמו שרצו לבדוק אצלי באם דובר במולה (מחלה של השליה) נכון לעכשיו לא צילצלו אלי (מקווה שגם לא יצלצלו) . ובכלל הם לומדים מכל הדברים האלו. רוית מתוקה ! החזיקי מעמד , זה לוקח מעט זמן לחזור ולהתאושש מה שחשוב הוא להמשיך הלאה ולרצות לנסות שוב , כמו שאמרו לי זה קורה אבל צריך להמשיך ולנסות שוב . בכל אופן באם תרצי לשוחח כיתבי לי ואתן לך את הכתובת שלי תרגישי טוב והחזיקי מעמד יהיה בסדר נעבור את זה יחד