לא מצליחה להיכנס להריון-מבקשת תשובה מרופא בלבד!!!

אני נשואה שנתיים וחצי. כבר בתחילת הנישואים לקחתי גלולות ולאחר כחצי שנה עשיתי הפסקה קצרה ובזמן זה בעלי ואני קיימנו יחסים ונקלטתי ממש בלי כוונה. לא התאים לי ולא רציתי כי תחילת הנישואים הייתה מלווה בהמון משברים ומריבות ולא חשבתי שאשאר איתו לכן זאת הייתה אכזבה. לאחר אולטרסאונד התגלה כי העובר לא התפתח וכי יש לי רק שק הריוני ואני צריכה לעבור הפלה. נקבע תאריך ואכן עברתי הפלה בהרדמה כללית. לאחר מכן המשכתי לקחת גלולות כי הייתה לי טראומה מההפלה וגם כיוון שרציתי לבחון את היחסים ביני ובין בעלי. היום המצב לא מאוד ורוד ואני עדיין לא חושבת שאנחנו זיווג מושלם אבל הוא בחור טוב אז החלטתי להישאר לעת עתה ואפילו להביא ילד פחות בגלל שאני רוצה ילד איתו ויותר בגלל שאני רוצה ילד ורוצה לעבור את חוויית ההריון והלידה-אולי זה עצוב ואגואיסטי מצידי אבל אני כבר בת 25 ואם אתגרש ואתחיל לחפש לי עכשיו גבר ולא אמצא ואהיה מתוסכלת שהייתה לי הזדמנות והחמצתי אותה... בקיצור, כבר חצי שנה אני מנסה להרות וזה לא מצליח ושאלתי היא האם משהו אצלי לא תקין? האם יכול להיות שבמהלך ההפלה גרמו לי לחוסר פוריות? כמה זמן כדאי שאחכה עד שאפנה לרופא שיבדוק אותי? ואולי אני לא נקלטת כי אני בלחץ איום וכל חברותיי שנישאו אחריי כבר בהריון וחלקן עם ילדים? אשמח לעצות מועילות. דפנה

אני לא רופאה ומה שיש לי הגיד לך לא קשור לרפואה. סתם, משהו כללי כזה: את בת 25!!! את נורא צעירה!!! נראה לי שחלק מהתשובות שאת מחפשת לא תמצאי פה (כמובן שבנושאי פריון יהיה מי שיענה לך וסביר לך ה-כל על ביוצים ועניינים וגם ינחה אותך מה לעשות ולאן לגשת וכו') אבל יש לך עוד מלאן זמן כדי לעבור את חווית ההריון והלידה בלי לעמוד עם סטופר לעצמך ובלי להשוות את לוח הזמנים שלך לזה של חברותיך. מגיע לך להיות עם מישהו שהוא יותר מסתם "בחור טוב" עבורך .... מישהו שד-ו-ו-ק-א א-י-ת-ו תרצי לעבור את החודשים האלה שהם ממילא טעונים בכל טוב... אל תכעסי עלי שעניתי, בבקשה, פשוט נגע לליבי שבחורה כל כך צעירה שנשמעת לי גם אינטליגנטית, מוותרת על דבר שהוא כה בסיסי... בהצלחה בכל מה שתבחרי!

אמנם אני לא רופאה, ואני מקווה שאת לא כועסת שאני עונה לך, אבל הסיפור שלך נגע לליבי. העובדה שנכנסת להריון ספונטני ללא תכנון, מעידה ללא ספק שאין לך שום בעיות פריון, וקרוב לוודאי גם לא עכשיו, אחרי הפלה אחת. מה שכן מאוד הגיוני הוא, שלמרות הסיבות שציינת (גילך וכ"ו) והעובדה שאת רוצה ילד, התת מודע שלך מאוד לא רוצה, את בתוך תוכך לא באמת רוצה להכנס להריון מהגבר לו את נשואה ולכן את לא מצליחה להכנס להריון. אמנם זה לא הפורום הנכון לטיפול בך, וייתכן שיעזור לך לדבר עם פסיכולוג או אפילו ללכת עם בעלך לטיפול זוגי כדי לנסות להציל את נישואיכם, אם עדיין יש אהבה ביניכם. אם לא, וגמלה בליבך ההחלטה להפרד ממנו, הרשי לי למור לך שלמרות כל מניעייך (האגואיסטיים למדי) אם תיכנסי להריון מדובר פה בילד, שיגדל במשפחה חד הורית ללא אבא, ואת אבא שלו אמא לא אהבה. ושלא שתחשבי שילדים לא קולטים דברים כאילו הם ועוד איך כן. תחשבי עליך בתור דוגמא: האם היית רוצה לגדול לתוך סיטואציה כזו? בכל מקרה איני באה לשפוט אותך אלא רק להראות לך צד נוסף של העניין, שלעיתים קשה לראות כשאת בתוך הסיפור עצמו. קרוב לוודאי שבגלל שאתם לא מסתדרים, אתם גם לא נכנסים ביחד הרבה למיטה, וגם יחסי המין הם די על-הפנים, וזו עוד סיבה למה את לא מצליחה להרות. בקיצור... הריון הוא דבר מדהים, עשיית ילד שהוא פרי אהבה של שני אנשים, ואם נעזוב את הפן הרומנטי בצד, זה להביא אדם חדש לעולם! וכדאי לתת לא את התנאים האופטימליים ביותר. חוץ מזה את רק בת 25!! מאוד צעירה ועוד תמצאי אהבה חדשה איתה תהיי מאושרת, אני בטוחה. אבל יהיה לך הרבה יותר קשה לעשות זאת כאשר את מטופלת בילד. לדעתי, אם יש לך תוכניות להתגרש, טהוב ביותר שאת יכולה לעשות עבורך, עבור בעלך ועבור ילדך שעדיין לא נולד, הן לדחות את התוכניות להרות עד שיבוא הגבר הנכון. בהצלחה לך.

ואני מוסיפה חיבוק!