הפלה

דחוף *דחוף אני בת 34 . נכנסתי להריון לא מתוכנן מכיון שעשיתי הפסקה עם הגלולות. למרות שבהתחלה היתי בשוק למחרת התאפסתי והחלטתי שאני רוצה להחזיק את ההריון. הבעיה היא שבעלי מתנגד בכל תוקף ואומר שגם מבחינה נפשית וגם מבחינה כלכלית הוא לא מסוגל לעמוד בעוד ילד.(יש לי שני ילדים מקסימים) הוא אומר שאם אני אמשיך את ההריון הזה הוא לא יתמוך בי בשום דבר וכדברין "יעשה לי את המוות" ושאני אחכה עוד שנה שנתיים .אני לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אני לא יודעת אם אפשר לעבור את ההריון לבד ואני גם מפחדת לעשות הפלה למרות שאני רק בשבועיים הראשונים והרופא אמר לי שאפשר לעשות שאיבה בואקום ואין נזקים. שאלתי היא מה אתה חושב שעלי לעשות? ואם אני בכל זאת יחליט לעשות שאיבה כמה היא מסוכנת והאם צריך הרדמה כללית? והאם יותר קשה להכנס להריון בגיל 35,36 ? (אני כיום בת 34) אשמח אם תוכל לענות לי כי אני במצב מאוד קשה. תודה.

למרות שאני דתיה אני חושבת שאם בעלך לא שותף לרצון ולהחלטה אין ברירה וצריך להפסיק את ההריון. העתיד של ילד לא רצוי הוא בעיתי ,למרות שלפעמים הבעל מתאהב בילד, ולא מבין איך לא רצה אותו אבל זה קורה בסרטים ומה אם הוא לא יואהב אותו? אם הוא יופלה לרעה לאומת שני הילדים הקודמים? אם את באופן כללי בריאה אין מניעה להרות בגיל יותר מבוגר . הריון כזה אומנם דורש יותר מעקב ויותר בדיקות אבל סה"כ אין בעיה.

שלום לך. רונה המוזרה כתבה לך שאם בעלך מבקש לעצור את ההריון אזי זה מה שעלייך לעשות.... אני איני חושבת כך, ישנן דרכים לנסות לשכנע אותו. מה זה משנה אם תלדי בעוד שנה, שנתיים האם הבעיה עם בן זוגך נשענת על השאלה, שהוא אינו רוצה עוד ילד בזמן הקרוב, או בטווח הארוך. כי כסף איננו תרוץ, לדעתי. כשילד בא לעולם מסתדרים. הייתי מציעה לכם בזמן הקרוב, לגשת יחד לייעוץ, ובמידה ובעלך איננו מעוניין להצטרף אלייך לפגישה זו גשי את לבדך. בכל מקרה אני מחזקת את ידך, ומקווה כי תמצאו את עמק השווה, ותגיעו להסכמה יחדיו. ומוטב כי תבהירי לבעלך שלא יאיים עלייך בעובדה שהוא לא יתמוך בך, שלא ישכח את הקושי הבריאותי והנטל שלך כשאת נושאת ונשאת את צאצאיו 9 חודשים תמימים.

שלום לך ליאת, אני מבינה שאת במצב קשה מאד מבחינה נפשית, אך את מפנה את שאלתך לרופא והוא אינו הכתובת לשאלתך העיקרית - מה לעשות? אולי תוכלי למצוא תמיכה בדברי הבנות פה בפורום. קודם כל, קחו את ובעלך מספר ימים ותחשבו על זה - אולי לאחר חלוף ההלם הראשוני בעלך יחשוב על זה שוב, תדברו ותחליטו יחד מה עושים. אל תשכחי שלך יש את הזכות על גופך. בקשר לשאלתך לגבי הפלה - כל הפלה היא התערבות כירורגית ויש לה סיכונים מסויימים (גם אם קטנים). באופן כללי ככל שהאישה מתבגרת, כך מתבגרות איתה גם הביציות שלה, וכמובן יש סיכון יותר גבוה לפגמים כרומוזומליים. אבל זה לא מה שחשוב עכשיו - חשוב שתדברו שניכם ברצינות על מה עושים. ורק לידיעה - על מנת לעבור הפלה צריך ועדה מיוחדת, ולועדה זו יש קריטריונים לאישור ההפלה. הקריטריונים העיקריים הם סכנה לחיי האם או העובר בהמשך ההריון, פגמים קשים בעובר, הריון באישה לא נשואה או קטינה, הריון כפוי (מאונס חס וחלילה), נזק נפשי לאישה ועוד. בקשר לסטטוס שבו את נמצאת - אינני יודעת לאיזה קריטריון את עונה (לפי מיטב ידיעתי אין קריטריונים כלכליים). אפשר לברר את זה עם עובדת סוציאלית. שיהיה לך בהצלחה עם כל החלטה שתחליטי - ושיהיה לך (ובתקווה שגם לך וגם לבעלך ביחד) הרבה כוח!