הריון וחתולים- זקוקה לחיזוקים..

דיון מתוך פורום  הריון ולידה - תמיכה

22/09/2000 | 23:22 | מאת: דנה

שלום רב, אבקש לדעת האם יש קשר בין כניסה להריון / שמירה על ההריון/ אחרי הלידה - לנוכחותו של חתול בבית. בעלי ואני מגדלים בבית חתולה כבר כמה שנים שהיא יקרה לנו מאד. האם לדעתך נאלץ "להפטר" ממנה באחד מן השלבים הנ"ל? מנסיונך האישי, האם החיידק בחתולים שגורם להפלות (לפעמים)מסוכן והאם נתקלת במקרים בהם נאלצת להגיד לזוגות להפטר מהחתול? *אשמח מאד לשמוע מנשים שעברו את תהליך ההריון עם חתול בבית ואיך מתמודדים עם חתול בבית אחרי הלידה עם תינוק. בתודה מראש לרופא ולכל מי שתוכל להשיב לי מנסיונה האישי. בברכה, דנה

23/09/2000 | 13:21 | מאת: פרופ' יגאל וולמן

אינני רואה בעיה. ראשית עלייך לבדוק האם את מחסונת או לא לטוקסופלזמה. גם אם לא הזיהום9 נגרם מצואת החתול או בשר לא מבושל ואין כל בעיה להמנע מהשניים. לגבי גידול ילד בנוכחות חתול אין לי כל נסיון אישי.

23/09/2000 | 20:54 | מאת: c.a

היי דנה. אני כל כך מבינה ללבך ולחששותייך, אז הנה הסיפור שלי ומקווה שתקבלי חיזוקים ממנו: אני בחורה שאוהבת בעלי חיים לפעמים יותר מבני-אדם. אני רגישה מאוד מאוד בנושא בעלי חיים בעיקר אם הם פגועים או כואב להם. אז ככה: לפני יותר מ-3 שנים מת לי כלב ממחלת הכלבלבת - התאבלתי המון, ויום אחד קצת אחרי המקרה ואחרי שבקשתי מבעלי שלא נכניס בעל חיים הביתה לפחות שנה (בתאום עם בעלי ומאחורי גבי) הביאו לנו חברים חתול קטנטן שרק נולד לפני שבועיים. התבוננתי בו ואמרתי שהוא מתוק נורא והם הציעו לי לקחת אותו ולאמצו- עניתי שבשום פנים ואופן לא בייחוד שהייתי מעדיפה כלב על חתול בתוך בית. בסוף הערב הם הלכו והחתול נשאר ! - מאז שהיה קטן הוא התקיף אותי כל הזמן ,נשך הפחיד, ממש שנאתי אותו והתחננתי שיקחו אותו בחזרה אך ללא הועיל... הוא הרס לי את הבית השתין לי בכל הבית והסריח את הכל,סרסנו אותו והוא הפסיק עם ההשתנות. וכך חלפו הימים ועברו השנים ואני התאהבתי. עד היום הוא נושך אותי ושובר אבל ניקשרתי וזהו! אחרי שהתחתנו ואחרי שנכנסתי להריון במשך כל ההריון בכיתי לבעלי: "מה יהיה?, אני פוחדת נורא, איך יהיה תינוק בבית עם כל השערות האלה...ויש לחתולים חיידקים מסוכנים... ומה יהיה אם הוא ישרוט אותו או ינשך... ושמעתי פעם שחתול ישן לתינוק על הראש.." בקיצור יותר היסטרית ממני לא הייתה!!! - ואז ניגשתי רגשנית ובוכייה לוטרינר שלנו והתייעצתי - "...מה לעשות ? ואיך זה הולך ביחד חתול ותינוק ואם בכלל..." , ובכן הוטרינר אמר שישנה סכנה מסויימת,וצריך לשמור שהתינוק לא יתקרב לצואה של החתול, וכמובן גם לאישה בהריון אסור להתקרב לצואה, וכן ישנה סכנה של שריטות..., שאלתי אז מה עושים ומה דעתו על ניתוח לעקירת ציפורניים אצל חתולים, והוא נאנח ואמר שזה ניתוח קשה ואכזרי כלפי החתול והוא היה מעדיף שהחתול ימסר לאימוץ מאשר הניתוח. - התלבטנו 4 חודשים ולבסוף לאחר הרבה מחשבה ועם הגעה למסכנה שאו שתהיה סכנה שהחתול ישרוט או שהוא ילך לאימוץ ואנחנו נמות מעצב וגעגועים החלטנו לעשות את הניתוח. שמופי שלי עבר ניתוח, ואני במשך יומיים שלמים בכיתי והתייסרתי איך עשיתי לו את זה, הייתי היסטרית התייפכתי שעות (נשבעת), במיוחד עוד עם הרגישות של ההריון, אבל לאחר שבוע שמופי כבר שכח שאי פעם היו לו ציפורניים. נולדה ביתי המקסימה במזל טוב ושמופי שלי האהוב איתנו וביתי מתה עליו ומושכת לו בשיער ובאוזניים והוא לא מעיז לנשוך ולא לשרוט(כי גם אין עם מה-כך שאני שקטה), ולפעמים הוא מטפס לשידה שלה.... אז מעיפים אותו וסוגרים את הדלת! זהו זה- כתבתי לך מגילת אסתר ואני מקווה שעזרתי. ודרך אגב- אני מצטערת מאוד שנתתי לחתול שלי לסבול עם הניתוח האכזרי הזה! הוא לא היה מעיז לשרוט אותה- הוא פשוט לא עושה לה כלום !!!!! אשמח לענות לך על עוד שאלות, ומקווה שעודדתי קצת. ביי כרמית.

23/09/2000 | 22:11 | מאת: דנה

היי, אני מודה לך מקרב לך על הפתיחות.. הסיפור שלך ריגש אותי מאד ועודד אותי. אני בשלב קדם היסטרי כי עדיין לא נכנסתי להריון ואני מנסה כבר שנה כך שלא חסרות לי דאגות גם בלי לחשוב על לאבד את חתולתינו היקרה. בעלי מתייחס לחתולה כאילו היא הבת שלו, בכל המובנים, הוא אסף אותה מהרחוב בגיל שבוע בערך ומאז הוא מגדל אותה ואני הצטרפתי למשפחה כשהיא היתה כבר בת שנתיים. פעם אחת ניסיתי לדבר איתו על מה יהיה איתה כשיגיע התינוק וכד' ורק המחשבה על למסור אותה גרמה זעזוע לא יאומן לקשר שלנו וכמעט נפרדנו בגלל זה, הוא ממש נחרד מהמחשבה שייקחו לו את "הבת" שלו.. כך שברור לי שנצטרך למצוא פתרונות בתוך הבית ואת עזרת לי מאד להבין שאפשר!! חוץ מזה, אנחנו גרים בבית פרטי ברעננה וכל החצר שלנו מלאה בגורי חתולים כי בעלי מאכיל אותם (הוא קונה עבורם אוכל יבש בשקים). הם כמובן לא נכנסים לתוך הבית אבל בכל מקום שתסתכלי תראי חתול ואין ספק שהם חמודים לאללה ונמצאים במצוקה קשה כי כל פחי האשפה סגורים והרחובות נקיים, אין להם מה לאכול ובעלי שאינו יכול להשאר אדיש למצבם מספק אוכל ל - 10 חתולים לפחות שתוך שנה בטח יגדל מספרם.. כך שאני די מוקפת בחתולים ומקווה שההריון כשיגיע יעבור בשלום ונוכל לממשיך לחיות ביחד בשלום, חתולים ובני אדם (זה בטח קל יותר מבני אדם עם בני אדם) (: שבוע טוב, דנה

מנהל פורום הריון ולידה - תמיכה